הדפסת הלב החי: החוקרים מסבירים - כך הצלחנו להדפיס לב בתלת-ממד
אחרי ההצהרה על פריצת הדרך בהדפסת לב חי במדפסת תלת-ממד, החוקר הבכיר פרופ' טל דביר מאוניברסיטת תל אביב מסביר איך זה נעשה ומה צריך לקרות כדי שהדפסת לב עבור בני אדם תיהפך למציאות יומיומית, ויוצא בהצהרה אופטימית: "מעריך שבעוד עשור יהיו מדפסות כאלו בכל בתי החולים"
פרופ' טל דביר מאוניברסיטת תל אביב מתמרן בשעות האחרונות בין שיחות טלפון מבכירים בעולם המדע לריאיונות לסוכנויות הידיעות בעולם, זאת אחרי שהודיע היום (ב') במסיבת העיתונאים שהוא וצוותו הצליחו להדפיס לב חי.
"השתמשנו ברקמת שומן שנלקחה מחולה, והפרדנו בין תאי השומן לבין החומר הקולגני, שזה בעצם החומר שנמצא מחוץ לתאים ותומך בהם", מסביר פרופ' דביר, חוקר במחלקה למיקרוביולוגיה מולקולרית וביוטכנולוגיה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב.
"את החומר של תאי השומן אנחנו מתכנתים מחדש לתאי גזע, ומשם ממיינים אותם לתאים של שריר הלב ולתאים שיוצרים את כלי הדם", הוא אומר ומוסיף, "לאחר מכן לקחנו את החומר הקולגני ויצרנו ג'ל ספציפי שמותאם למטופל. כאשר אנחנו מערבבים את הכול יחד אנחנו יוצרים דיו שאיתו אנחנו מדפיסים את הלב".
צפו בהדפסה:
"יש אתגרים עד שנוכל להשתיל את הלב באנשים"
פרופ' דביר וצוות החוקרים שלו יצרו לב זעיר, שמתאים לבעל חיים קטן דומה לארנבת. ההדפסה נמשכה כשלוש שעות בסך הכול. ההערכה היא שעבור לבבות גדולים יותר, עבור בעלי חיים נוספים – ובטח עבור בני אדם – זה ייקח פרק זמן ארוך יותר. בנוסף, כל תהליך ההכנה של איסוף התאים ויצירת הדיו נמשך כחודש, מרגע הוצאת התאים ועד להדפסה.
יחד עם זאת, בשלב זה לא ניתן להשתיל את הלב שהודפס בגוף של יצור חי. "אנחנו צריכים להכניס את הלב שהדפסנו לביוריאקטור (סוג של מקרר המיועד ליצירת סביבה ביולוגית, ר"א) על מנת שהלב הזה יוכל לעבוד בצורה טובה.
"יש לנו עוד המון אתגרים. על אף שב"האנטומיה של גריי" הפרוצדורה הזו קיימת, במציאות הנוכחית חולים הזקוקים להשתלת לב לא יוכלו לקבל לב שהודפס בתלת-ממד מחר בבוקר. אני מעריך שבעוד עשור יהיו מדפסות כאלו בכל בתי החולים, ויהיה אפשר להשתמש בהן עבור החולים", מסביר פרופ' דביר.
כמה שנים עבדת על זה, כמה זה מרגש אותך?
"על המחקר הספציפי הזה אנחנו עובדים בין שלוש לארבע שנים כשכמובן התוצאה הסופית לא מגיעה היום. אנחנו אומרים לכל אורך הדרך תוצאות ואבן בניין אחרי אבן בניין אבל הפרסום הוא היום ואנחנו מאוד גאים ומתרגשים וכבר עובדים על השלבים הבאים. אנחנו לא נחים".
בעוד כעשור לפי הערכתכם, אתם באמת מאמינים שיהיה אפשר לשים את זה בבן אדם ושהלב יפעם כמו כל לב אחר?
"התהליך הוא ארוך. הטכנולוגיה מתפתחת מאוד מהר אבל יש המון אתגרים בדרך שאותם אנחנו צריכים לעבור. זה לא יהיה ממש בשנה-שנתיים הקרובות, זה ייקח זמן, זה המון אתגרים אז אני חייב לצנן את ההתלהבות. מבחינתנו זה מאוד מרגש כי בנקודת הציון הזאת אנחנו מרגישים שזאת פריצת דרך אבל עדיין יש עוד המון אתגרים וייקח עוד זמן".
קיראו עוד על תלת-ממד ברפואה:
לב בהדפסה: כך ניצלו חייו של מנותח הלב עם לב וריאות: אדם הודפס במדפסת תלת-ממד
לא לדאוג שהגוף ידחה את השתל
אחת הבעיות בהשתלת לב מתורם זר – כפי שקיים כיום – היא החשש שהגוף ידחה את השתל, וכל החולים שעוברים השתלות מעין אלו נדרשים ליטול תרופות נוגדות דחייה במשך כל חייהם.
כשהלב יודפס במדפסת תלת-ממד ויושתל בגופו של אדם לא יהיה צורך בכך יותר: "אנחנו לוקחים את התאים של האדם עצמו, ולכן הגוף של המושתל לא צפוי לפתח התנגדות או דחייה, וזה בהחלט דבר משמח", מסביר החוקר הבכיר.
פרופ' דביר מסביר שהם לוקחים תאי שומן, ובאמצעות הנדסה גנטית הופכים אותם לתאי גזע. את התאים האלו אפשר להפוך באמצעות הנדסה גנטית למגוון רחב של תאים בגוף – במקרה הזה הם הפכו אותם לתאים של שריר הלב ולתאים שיוצרים כלי דם.
"כדי ליצור את הדגם של הלב שאותו מדפיסים השתמשו בסי.טי של המטופל. הסתכלנו על כלי הדם שלו והתאמנו את הדגם שיצרנו באופן אישי, על מנת שהלב יהיה מותאם לו באופן אישי על פי האנטומיה שלו", הוא אומר ומסביר: "בשלב הזה לא נעזרנו בקרדיולוגים וכירורגים, כשנגיע למצב של השתלה בבני אדם ללא ספק ניעזר גם ברופאים מומחים בעניין הזה".
שר המדע אופיר אקוניס אמר בשיחה עם פרופ' דביר: "ההישג פורץ הדרך שהוא וצוותו הובילו במעבדה באוניברסיטת תל אביב, הוא הישג חסר תקדים ופורץ דרך שישפיע על האנושות כולה. העם כולו גאה בכם".
לפנייה לכתב/ת 
