מגפת חצבת כלל עולמית: בתוך 3 חודשים - מעל 110 אלף נדבקים, עשרות מתו
החצבת ממשיכה להתפשט ברחבי העולם: עשרות אלפים נדבקו מאז תחילת 2019, דיווחים על עשרות מקרי תמותה מהמחלה. מדינות רבות כבר אסרו על כניסת לא מחוסנים למקומות ציבוריים ולמערכת החינוך
החצבת – איום גלובלי: המגפה הוויראלית ממשיכה להתפשט בכל רחבי העולם, בהתפרצות שלא נראתה 25 שנה. מעל 110 אלף איש נדבקו עד כה, דיווחים על עשרות מקרי תמותה. על פי הערכות המומחים, ההתפרצויות נמשכות בשל מתנגדי החיסונים.
על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, מעל 110 אלף מקרי חצבת נרשמו בשלושת החודשים האחרונים, עלייה של יותר מ-300% בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד. בישראל נרשמו בתקופה זו מעל 800 מקרי הדבקה, עלייה של מאות אחוזים בהשוואה לאשתקד. על פי ההערכות, מדובר רק בכעשירית ממקרי ההדבקה, וכי המספרים האמיתיים גבוהים הרבה יותר.
קיראו עוד:
משרד הבריאות: התפשטות החצבת בישראל - בשיאה
מפת החצבת נחשפת: כמה חולים יש בעיר שלכם?
התפרצות חצבת בניו יורק מישיבה בברוקלין - לפחות 21 נדבקו
ההתפרצות הגדולה ביותר נרשמה באוקראינה, עם מעל 72 אלף מקרים בשנה האחרונה. אחריה מדגסקר שם מדווחים על 69 אלף מקרי הדבקה ועשרות מקרי תמותה. במקום השלישי ניצבת הודו עם 60 אלף מקרי הדבקה מדווחים. כאמור, מקרי ההדבקה האמיתיים גבוהים ככל הנראה פי 10 ויותר.
אחד מכל אלף ילדים שנדבקו במחלה, יפתח דלקת מוחית, העלולה להוביל לפרכוסים, חירשות, פגיעה מוחית בלתי הפיכה ומוות. 1 עד 2 מכל אלף ילדים שנדבקו במחלה – ימותו. באיחוד האירופי דווח על 35 מקרי תמותה מחצבת בשנת 2018. כאמור, במדגסקר דווח על עשרות מקרי תמותה.
בארצות הברית מרבית מקרי ההדבקה דווחו בניו יורק, עם התפרצות שהחלה בקרב קהילות חרדיות. עיריית ניו יורק הודיעה בשבוע שעבר כי קנס בגובה 1,000 דולרים יוטל על כל אדם שלא יהיה מחוסן לחצבת. במקומות אחרים ברחבי העולם הוחלט לאסור על כניסת לא מחוסנים למערכת החינוך ואף למקומות ציבוריים.
פגיעה מוחית לאחר שנים
חצבת היא מחלה זיהומית חמורה המתבטאת בשיעול, נזלת, חום גבוה, פריחה אופיינית למחלה, נגעים בחלל הפה ודלקת בלחמית העין. לאחר תקופת דגירה, שאורכת שמונה עד 12 ימים מרגע ההדבקה ובמהלכה מתפשט הנגיף בגוף, מתחיל השלב הראשון (פרודרום), הגורם לעליית חום, דלקת עיניים, רתיעה מאור (פוטופוביה), נזלת ושיעול.
אצל 70-50 אחוזים מהחולים יופיעו נגעים אדומים-כחולים על החלק הפנימי של הלחיים ובחלל הפה. אלה נגעים יחודיים למחלה, הקרויים "נקודות קופליק". נגעים אלה עלולים להתפשט אל השפתיים, החניכיים, החיך, העפעפיים והנרתיק.
הפריחה מתחילה סביב המצח, בסמוך לקו השיער, מאחורי האוזניים ועל הצוואר ומתפשטת מטה אל עבר החזה, הבטן והרגליים - עד הקרסוליים. בתוך כשבוע הפריחה נסוגה, אולם השיעול עשוי להימשך עד עשרה ימים. במקרים חמורים מופיעות בלוטות לימפה מוגדלות.
ילדים מתחת לגיל 5 או מבוגרים מעל גיל 20 עלולים להימצא בסכנת חיים ממשית אם נדבקו וחלו. הסיבה העיקרית למוות מהמחלה היא דלקת ריאות, שנובעת מחיידקים שתוקפים את הריאות וגורמים לזיהום משני.
חיידקים שכיחים כאלה הם סטרפטוקוקוס פנאומוניה, המופילוס אינפלואנזה וסטאפילוקוקוס אאוראוס - כולם גורמים לדלקת ריאות חמורה ומסכנת חיים.
.jpg "(איור: shutterstock)")
ההגנה מחיסון חצבת לאחר קבלת שתי המנות הנדרשות, נמשכת במעל 97% מהמחוסנים - למשך עשרות שנים.
המחלה הופכת את הגוף לרגיש יותר לזיהומים רבים אחרים, ובהם דלקת של האוזן התיכונה (אוטיטיס מדיה), דלקת של עצם המסטואיד, המצויה מאחורי האוזן וסמוכה לקרומי המוח (מסטואידיטיס), דלקת של התוספתן (אפנדיציטיס), דלקת שריר הלב, שלשולים והקאות עד התייבשות וזיהומים נוספים.
הסכנה הקטלנית מכולן היא סיבוך של החצבת הקרוי SSPE - דלקת כלל-מוחית כרונית שכמעט תמיד מסתיימת במוות. הדלקת הזו פורצת בין שבע עד 13 שנים מרגע ההדבקה, לאחר שהנגיף הופך בדרך לא ברורה לאלים במיוחד, גורם להרס תאי המוח ולמוות אצל כל החולים.
כיום אין כל תרופה לחצבת. אנטיביוטיקה פועלת רק נגד חיידקים, ולכן אינה משפיעה על נגיף החצבת כלל. טיפולים אנטי-ויראליים (כמו אלה המשמשים במחלות ההרפס או האיידס) נמצאו כלא יעילים. הטיפול היחיד הוא תמיכתי: עירוי נוזלים וטיפול בסיבוכי המחלה. מכאן החשיבות העיקרית במניעת המחלה הקשה.
החיסון נגד חזרת, חצבת ואדמת מכונה MMR, והוא חלק מחיסוני השגרה בטיפת חלב. החיסון ניתן בהזרקה תת-עורית בשתי מנות - הראשונה בגיל שנה והשנייה בגיל 6. החיסון נמצא בטוח לחלוטין. הוא עלול לגרום לעלייה קלה של חום הגוף שישה עד 12 יום מרגע החיסון, לעתים בליווי פריחה קלה - שנעלמת.
מי צריך להתחסן נגד חצבת?
החיסון ניתן במסגרת שגרת החיסונים בישראל בגיל 12 חודשים ובכיתה א' - סך הכל שתי מנות חיסון.
מבוגרים שלא חלו בעבר בחצבת, ולא קיבלו שתי מנות חיסון כנגד הנגיף. החיסון ניתן בשתי מנות בהפרש של ארבעה שבועות לפחות זו מזו.
- מי שנולדו בישראל לפני שנת 1957: נחשבים מחוסנים באופן טבעי ולכן אינם צריכים לקבל חיסון.
- מי שנולדו בישראל בין השנים 1957 עד 1977: נחשבים למי שאינם מחוסנים או לבעלי חיסון חלקי כנגד המחלה, למרות שחלקם הגדול מחוסן באופן טבעי (באותן שנים ניתן חיסון בעולם, אולם לא בישראל). לכן לנוסעים לחו"ל מומלץ להשלים את החיסון (מנה אחת או שתי מנות, בהתאם לגיל ולמצב החיסון) על פי הנחיות משרד הבריאות.
- מי שנולדו בישראל החל משנת 1978 ואילך: נחשבים מחוסנים ואמורים היו לקבל שתי מנות ברווח זמן של ארבעה שבועות לפחות בין המנות.
מי נחשב מחוסן נגד חצבת?
מי שיש בידו תיעוד על קבלת שתי מנות של החיסון, ברווח זמן של ארבעה שבועות לפחות בין המנות, שניתנו אחרי גיל 12 חודשים.
מי שיש בידו תיעוד רפואי על מחלה בעבר, אשר אובחנה אבחון קליני ומעבדתי.
משרד הבריאות עצמו אינו ממליץ על ביצוע רמת נוגדנים נגד חצבת לשם בירור מצב החיסון.
צפו באב שנדבק בחצבת וחשף תינוקות למחלה ללא ידיעתו:
לפנייה לכתב/ת 
