פטר והזאב עם גרוב: התזמורת שהוציאה ספר ילדים שובה לב
אחד מספרי הילדים המעניינים שיצאו בארץ, "תנינים על הראש", לא שייך לסופר מוכר אלא לתזמורת כלי נשיפה שכוללת 16 נגנים ופועלת כבר 14 שנה. בריאיון ל-ynet מספר מנהלה דותן יוגב - מתופף ורופא ילדים, על הפרויקט שלא נתן לו לישון בלילה, הושפע מברי סחרוף ומהגשש החיוור, והעבודה עליו ארכה שבע שנים
משפחה של תנינים שוכבת פרקדן תחת עץ הבאובב, השמש קופחת, והתנינים עייפים וצמאים. צייד עובר באזור והם מבקשים ממנו לקחת אותם בחזרה לנהר. אחרי היסוסים הוא מסכים, אבל מה קורה כשהוא מכניס אותם למים והם חוזרים להיות תנינים רעבים?
זה הסיפור שפותח את "תנינים על הראש", הפרויקט החדש של תזמורת מארש דונדורמה. ספר ילדים מלווה בדיסק שמכיל שלושה סיפורים: סיפור עם אפריקני, הקלאסיקה של ע.הלל "מעשה בחתוליים" וסיפור מקור שכתבה חברת התזמורת, נעה סגל. עם שירים וחידושים כמו "שבת בבוקר" והסאונד של אחת מתזמורות כלי הנשיפה הייחודיות שצמחו בארץ, הקריינות הצבעונית של יואב יפת והאיורים מלאי החיים של אביאל בסיל - קיבלתם את אחד מספרי הילדים המעניינים שיצאו כאן בשנה האחרונה.
מה גורם לתזמורת כלי נשיפה ירושלמית שפועלת כבר 14 שנה, כוללת 16 נגנים ומנגנת עם מיטב האמנים בארץ, להוציא ספר ילדים? חוץ מהשם שלהם, שקורץ לילדים ומשמעותו גלידת מסטיק בטורקית, התשובה היא חלום נושן של מנהל התזמורת, המתופף דותן יוגב (37), שלא נתן לו מנוח.
"אנחנו עובדים על זה טיפין טיפין כמה שנים ובשנה האחרונה ביתר שאת, אבל היו הרבה רגעים בחדר החזרות שאנשים אמרו לי 'בוא נפסיק לבזבז על זה זמן'", הוא מספר. אז מה בכל זאת הוביל את יוגב לקחת את התזמורת למסע שנמשך כשבע שנים? מפגש אקראי עם ברי סחרוף במועדון לבונטין.
סחרוף שמע את התזמורת והזמין אותה לנגן איתו את "רוח רוח" בפרויקט שירי הילדים של שלום חנוך "לילה של כוכבים" של עבודה עברית. "הוא הכניס אותנו לאולפן ונתן לנו לעבד את המוזיקה. הוא לא הפך אותנו ללהקת הליווי שלו, אלא אמר בואו תשירו, תעשו סקסופונים - המון קסם קרה בהקלטה הזו", אומר יוגב. גם המפגש של התזמורת עם ילדים כשהופיעו ברחוב, בתחילת דרכם, זרע בהם רעיון, "ילדים הם קהל ששותה את החוויה. יש תופעה שהם פשוט נעמדים בהופעה באמצע המעגל. רחוב מלא אנשים, ילד אחד נכנס למעגל, לא מודע לשאר העולם, במרחק של כלום ממך".
אולם הרבה לפני החוויות המשותפות הללו במסגרת התזמורת, יוגב מציין השפעות מהותיות שזכורות לו מילדותו - קלטות של אלכס אנסקי שהגיעו עם ספר ובו כל מיני אגדות: "שבעה במכה אחת", "הדייג ודג הזהב", "אלאדין" ועוד. "יש משהו חזק באמנות של לספר סיפור. אנחנו חיים בעולם מאוד דיגיטלי, מלא בסרטונים ובהמון גירויים, בהאזנה לסיפור יש משהו מאוד פשוט ומופשט שנותן הרבה מקום לחוויה אישית. זה מתחבר לזה שהתזמורת שלנו, המוזיקה שלנו, מספרת סיפור. זה מה שמוזיקה עושה מבחינתי באופן כללי, את מתחילה שיר או יצירה במקום אחד והיא מנסה להעביר אותך מסע רגשי או עלילתי".
איך בחרתם את הסיפורים?
"יצאתי לפרויקט הזה עם תחושה שיש סיכוי גדול שאכשל, אבל הרעיון הזה כל כך הציק לי בבטן שהייתי חייב לנסות, גם אם לדעת שניסיתי ונכשלתי. אנחנו חיים ב-2019, אם אתה מפרסם סרטון של יותר מ-30 שניות בפייסבוק - התחרפנת לחלוטין. מה אתה מצפה מהקהל שלך? ותנינים על הראש זו יצירה של 10:40 דקות".
הקסם של "תנינים על הראש" נעוץ במידה רבה בתמימות ששורה עליו, אל מול תכני אינסטנט צעקניים, יש בספר ובאלבום הנלווה לו תמימות מרעננת ששובה גם את ההורים. אבל יוגב אומר שלא מדובר בבחירה מודעת לעשות משהו שונה מהמיינסטרים היוטיובי. " זה לא מעשה של קונטרה או אנטי למה שקורה. הרבה פעמים אנחנו מגלים על עצמנו שקצת גדלנו כשאנחנו נרגנים על איזושהי תופעה שהיא צעירה מאיתנו. זו לא התרסה, אבל שימח אותי לגלות שאנחנו מצליחים לעשות יצירה שדורשת יותר סבלנות, התבוננות והאזנה".
החלק החשוב ביותר בעבודה על הפרויקט היה בחירת הסיפורים כך שיתאימו לפורמט. "זו הייתה דרך ממש מייסרת, התחננתי שאנשים ישלחו לי סיפורים, כל הזמן אמרתי זה לא טוב וזה לא מתאים. הרבה פסלתי מתוך פחד". אודי רז, נגן הסוזפון הענקי, היה זה שהביא את הסיפור האפריקני "תנינים על הראש" שיש לו מקורות גם בתרבויות אחרות - כתב אותו לעברית ועיבד אותו מוזיקלית. המילים בסיפורי עם, מסביר יוגב, הן מעטות ומקדמות את העלילה הרבה יותר מסיפורים מודרניים שמבקשים להעביר תחושות ומראות. כלי התזמורת הם אלו שמוסיפים את האווירה והחוויה בעיבודים המוזיקליים לסיפורים.
כדי שהפאזל יהיה שלם, נדרשו גם קריין ומאייר. "היה ברור שדמות הקריין היא מרכזית. זה צריך להיות מישהו שאת שומעת ויכולה להתמסר אליו וגם מישהו מספיק דומיננטי לעמוד מול 16 נגנים, מעין שיווי משקל בין המספר לבין התזמורת". כך, יואב יפת, היה הבחירה הראשונה והברורה לתפקיד הקריין שמוצא עצמו פעם אחת בנעלי צייד ופעם שנייה בנעלי חתול. ואילו אביאל בסיל נענה לאתגר והפך את עולם התנינים והחתולים לאיור חי ונושם. כדי להשלים את התמונה הגיעה ירדן בר כוכבא שאחראית על בימוי המופע, שיעלה על הבמה בסוף חודש מאי בירושלים ובתל אביב. "כיף לשמוע שיש תהודה להרכב שלנו, הרכב קטן שעושה מוזיקה", הוא אומר, "אנחנו לא שלמה ארצי".
אלכס אנסקי, הגששים, ברי סחרוף, הרבה השפעות סובבות את הפרויקט הזה שהתחיל במחשבה של יוגב. אבל נדמה שהמקור נמצא באדם עצמו. וממש לא מפתיע לגלות, שכשהוא לא מתופף בין 15 חברי התזמורת, יוגב עובד כרופא ילדים בבית החולים. כשאני שואלת אותו איך עושים את שני הדברים יחד, הוא מדגיש שהתזמורת היא קואופרטיב שבה כולם עובדים יחד, ומספר כיצד התחילה. "סיימתי את הצבא, הייתי קצת בניו יורק ונסחפתי להמון מוזיקה. אחד הדברים שהיו הכי חשובים לי זה לא להיכנס לשום מסגרת. התחלתי הרבה דברים ונכשלתי בהם בשמחה. ובסוף נולדה התזמורת, ככישרונות של הרבה אנשים. יש הרבה מאוד עזרה מסביב שגורמת לדבר הזה לקרות".
המוזיקה היא כלי ברפואה מבחינתך?
"ברמה היותר רחבה ברור שכן. יובל, אחד הנגנים אצלנו, ממש מתעסק בתרפיה במוזיקה. אין ספק שריפוי זה תהליך ארוך ומורכב לפעמים, והדבר הזה בהחלט יכול להיות חלק ממנו. אם אני יכול לקחת משהו מהחיים התזמורתיים שלי לתוך זה, זה פשוט היכולת להסתכל על אנשים ולנסות להבין איך אתה יכול להיכנס לתוך העולם הרגשי שלהם, שזה משהו שאנחנו בתור אנשי במה ומוזיקאים עושים. היכולת הזו היא הבסיס לאינטראקציה טובה עם מטופל".
המופע "תנינים על הראש" של מארש דונדורמה יעלה ב-23 במאי בבית אבי חי בירושלים וב-24 במאי בצוותא תל אביב.
