כמה רוכבי אופניים ייהרגו בקיץ הקרוב?

עונת הרכיבה החלה אבל המדינה לא מכשירה שבילים, לא שמה דגש על קסדות ולא פועלת כדי שמקומות עבודה יעודדו רוכבים. המחיר: חיים וכסף

ארז קיטהפורסם: 18.04.19 , 14:02

ארכיון(צילום: דוברות המשטרה)

האופניים הם מכלי התחבורה העתיקים בעולם. הדגם הראשון המתועד הוצג בפריז ב-1818 על ידי הברון הגרמני קארל פון דרייס ומאז התפתחו האופניים לכלי תחבורה יומיומי המשמש מיליוני בני אדם בכל מקום בעולם משום שהרכיבה בריאה וזולה יחסית, תורמת לאיכות הסביבה, מצמצמת את עומסי התנועה ואת בעיות החניה.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

לצד היתרונות הברורים קיימים גם כמה חסרונות לאופניים, שהבולט בהם הוא חוסר היציבות של כלי תחבורה דו-גלגלי והיכולת המוגבלת של הרוכב להגן על עצמו מפני פגיעות. לנהג מכונית יש שלדת ברזל וקורות פלדה בעוד לרוכב יש קסדה ומגנים בלבד. היעדר ההגנה הביא לכך ש-35 רוכבי אופניים ישראלים קיפחו את חייהם ב-2018 בתאונות דרכים ומאות נפצעו, חלקם נותרו עם נכויות לכל ימי חייהם. מגמת ההיפגעות נמשכה גם השנה: שמונה רוכבים נהרגו מתחילת 2019.

מותם של רבים יכול אולי היה להימנע לו מדינת ישראל הייתה מפסיקה להתעלם מרוכבי האופניים ומתחשבת בהם, כפי שעושות מדינות מפותחות רבות בעולם. מדוע מתעלמת? מפני שישראל ממשיכה באדיקות לפספס ציבור אנשים שמוכנים לזנוח את הרכב הפרטי ולחסוך למשק כסף רב באמצעות בצמצום עומסי התנועה והקטנת זיהום האוויר. הרי מזג האוויר הנוח ברוב ימות השנה, מיעוט הגשם והקור והטופוגרפיה מציבים את ישראל כגן עדן לרוכבים.

אותו ציבור רוכבים מבקש מהמדינה דבר אחד פעוט – תנאי רכיבה בסיסיים. ההיפגעות הגבוהה של הרוכבים מחייבת את הפרדתם מכלי הרכב ומהולכי הרגל. אין מקומם של האופניים על המדרכה אלא בשבילי רכיבה ייעודיים ורציפים שימנעו את החיכוך הבלתי נסבל עם הולכי הרגל, ובעיקר את המפגש הקטלני עם נהגי כלי הרכב בכביש.

די לראות את הכאוס התחבורתי השורר במרכזי הערים כדי להבין שאנחנו טועים בהפקרת הרוכבים למות בכביש. די לראות את קבוצות הרוכבים בשולי הכביש בשבתות בבוקר, סנטימטרים מכלי הרכב הדוהרים, כדי להבין שהתאונה הבאה היא רק ענין של זמן.

אנחנו בפתחה של "עונת רכיבה", שתגביר את המספר הממילא גדל והולך של רוכבי אופניים. מזג האוויר מתחמם, היום מתארך ואלפי זוגות אופניים נשלפים מהמחסנים, בעיקר בחופשות החגים ובחופש הגדול.

כדי להציל את הרוכב הבא חייב משרד התחבורה והבטיחות בדרכים להתחיל לחשוב גם על הרוכבים ולא רק על נהגי כלי הרכב הפרטיים. חייבים לסלול שבילי רכיבה בטוחים בערים ומסלולי רכיבה עבור רוכבים מקצועיים ורוכבי השטח. יש להטמיע בציבור את ההבנה שקסדה היא אביזר הבטיחות החשוב ביותר, שיכול לעשות עבורו את ההבדל בין חיים ומוות. יותר ויותר מקומות עבודה צריכים לעודד את העובדים להגיע רכובים על האופניים ולספק להם אמצעי בטיחות, מקלחת זמינה ומקום להחליף בגדים.

אין שום סיבה שמדינת ישראל לא תהיה מדינה מובילה בתחום האופניים ולכן חייבים במשרד התחבורה לחבק את הרוכבים, להיות קשובים להם ולצרכים שלהם כדי לשמור על חייהם.