סדר עולמי: מפסגת ההימלאיה ועד למבקשי העלייה באתיופיה
ynet ויהודים בכל העולם עושים סדר ביחד: 5,500 שארית יהודי אתיופיה הממתינים לעלייה באדיס אבבה וגונדר, 400 חברי קהילת "בני ציון" שהתייהדה לפני כעשור בטמיל נאדו, 200 ישראלים בשלג של ההימלאיה, 500 מוצ'ילרים בנקודה היהודית הכי דרומית בעולם - הלילה הזה כולנו מסובין. צפו בחגיגה העולמית
"הלילה הזה כולנו מסובים", שרים הערב יהודים ברחבי העולם, דתיים ושאינם דתיים – עם בני המשפחה או הרחק ממנה. משמרים את המסורת, מספרים ביציאת מצרים וחוגגים את יום הולדתו של העם היהודי, ככה כבר אלפי שנים.
<<הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק >>
כ-6.6 מיליון יהודים חיים בישראל - אך כ-8.1 מיליון מחוצה לה, והם חוגגים את הסדר בפינות שונות על הגלובוס, לצד ישראלים רבים שהיגרו או יצאו לחירות-זמנית, חופש, בכיוון ההפוך - מישראל למדבר או להר. ynet הגיע לכמה מהקהילות הרחוקות יותר, אלו שהסדר לא בא להן בקלות או בטבעיות, ואלה שטרחו רבות כדי להביא טעם יהודי לקצווי תבל. אנו מאחלים מכאן חג שמח לכולם.
.jpg)
באירוד (ERODE) שבמדינת טמיל-נאדו חוגגים הלילה 400 חברי קהילת "בני ציון", שחיים בדרום הודו בבדידות יהודית מזהרת. הקהילה התייהדה לפני כעשור לאחר שמנהיגה, סמיואל דוואשאיאם (לימים "הרב שמואל"), הביא למאמיניו את הבשורה לעזוב את האמונה בישו, ולקחת על עצמם את מה שראה כאמונה האמיתית היחידה – בה' וביהדות.
הרב שמואל נפטר השנה, אך בנו, מוישה (עוד לא בן 18), לקח על עצמו את משימת ההנהגה בעזרה ובליווי של גורמים רבים, המרכזי שבהם – ההסתדרות הציונית. בליוויה של שליחת המחלקה לתפוצות, ערכה הקהילה אתמול (יום ה') בדיקת חמץ לאור נר, בחיפוש אחר חתיכות של צ'פאטי (לחם הודי) - וביעור חמץ.
ילדי הקהילה ששואלים הערב "מה נשתנה", התכוננו זמן רב לליל הסדר, וחברי הקהילה כולם אפו מצות (תוך הקפדה עם שעון-סטופר על 18 הדקות הנצרכות לאפייה כשרה), ואף הכינו את החרוסת. בהסתדרות הציונית מספרים כי זוהי הפעם הראשונה שהקהילה המיוחדת הזו זוכה להיכלל בתוכנית השליחויות הקצרות של המחלקה, ולקבל שני צעירים ישראלים שיסייעו להם בלימודי עברית, חגים ועוד.
"הקשר שלנו עם הקהילה בהודו", מספרת ראש המחלקה לתפוצות, גוסטי יהושע-ברוורמן, "נוצר מתוך אמונה שעלינו לחזק את הקשר לישראל גם במקומות מרוחקים ובקהילות יהודיות קטנות, שבהן יש גישה מוגבלת למקורות מידע אודות ישראל ויהדות, והיכולת לחגוג חגים כקהילה לפעמים לא קיימת כלל".
.jpg)
"כמובן שיש גם מרק עם קניידלך מסורתי", מציין זאב שוורץ, מנכ"ל "תורה מציון" המפעילה את הקהילה בדרמסאלה שבהודו. כ-300 יהודים צפויים להגיע לסדר שעורך השליח יובל טלר, עם צוות המקום. לצורך זה הטסנו להודו קרוב ל-100 ק"ג של מצות ומוצרים כשרים לפסח, ואת מיץ הענבים אנחנו הכנו לבד: קנינו כ-140 ק"ג ענבים שמהם סחטנו מיץ ענבים אורגני וכשר".
.jpg)
בקהילת שארית יהודי אתיופיה שרים גם השנה "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" ובכוונה מיוחדת. "לצד ארבע הכוסות וההגדה המסורתית, יש לנו גם כמה שירים באמהרית המוקדשים לחג", מספר בייה טספה.
הוא חזן בקהילה היהודית באדיס אבבה, הממתין זה 19 שנה כדי לעלות לישראל. "אנחנו מסיימים עם השיר 'לשנה הבאה בירושלים הבנויה', שאותו אנחנו שרים שנה אחר שנה, בתפילה עמוקה לחגוג את חג הפסח עם משפחתנו בארץ הקודש, ברוח חלומותינו", הוא אומר.
רבים הסדרים המנכסים לעצמם את התואר "הכי גדולים בעולם", אך ייתכן כי השיא שמור לכ-4,500 איש הלוקחים חלק בליל הסדר בגונדר. באדיס אבבה חוגגים עוד כ-1,000 איש. בני הקהילה הכינו קרוב ל-100 אלף מצות בעבודת יד, פעילות הממומנת על ידי הסוכנות היהודית.
"התחלנו לאפות את המצות כבר שבועיים לפני החג", מספר טספה. "נשים, גברים, ילדים וילדות - כולם משתתפים בהכנת המצות. מלאכת הלישה דורשת כוח, ולכן הגברים עסקו במלאכה, בעוד הנשים אחראיות על אפיית המצות, מכיוון שתפקיד זה דורש ניסיון עם אש".
"כל התהליך של הכנות המצות הוא זכות גדולה בשביל הקהילה", הוא מוסיף. "אנחנו עושים את מה שבני ישראל נהגו לעשות במדבר סיני, ואני לא חושב שהתהליך הארוך והמיוחד הזה נעשה בשום קהילה יהודית אחרת בעולם".
"אנחנו חוגגים את החג באושר, אבל הלב שלנו כואב. עוד כמה זמן נמשיך לחיות בארץ שאיננה שלנו, בגולה? עוד כמה זמן נידחה על ידי האחים שלנו בישראל? התורה מלמדת אותנו להשכין שלום. אז איך ממשלת ישראל שכחה אותנו?... התפילה שלי היא שה' אלוקי ישראל יקבץ את כל נדחי עמו ישראל מארבע כנפות תבל", הוא מסכם.
.jpg)
השניים בעולם להכניס את החג ולחגוג את הסדר (שעה אחרי ניו-זילנד) הם יהודי אוסטרליה. כשאצלנו מדליקים נרות את נרות החג הם כבר במיטה. הרב שמשון יורקוביץ, שליח חב"ד ורב קהילה במלבורן, אירח בסדר 75 אנשים, לאחר שחילק מצות שמורות ליותר מ-400 יהודים בעיר.
"בניגוד לתאילנד, למשל, אצלנו לא צריך להביא כלום מהארץ. הכול אפשר לקנות פה", הוא מסביר. לדבריו, במלבורן ובסידני נערכים עשרות סדרים ציבוריים של חב"ד, "אבל בנוסף יש סדרים בעוד ערים רבות כמו פרת', קנברה, דארווין, אדלייד, קיירנס, טאונסוויל, סנשיין קוסט, בריסבין, גולד קוסט ועוד".
.jpg)
הלילה הזה כולו פסגת ההפקה השנתית של בית חב"ד קטמנדו: לא פחות מ-2,700 ישראלים שחוגגים בשלושה סדרים מרכזיים. כ-2,000 בבית חב"ד עצמו, כ-500 בפוקארה (העיר השנייה בגודלה בנפאל) ועוד כ-200 יחגגו במנאנג המושלגת למרגלות הרי ההימלאיה, במה שנחשב ככל הנראה ל"סדר הגבוה בעולם".
על הפסטיבל היהודי הזה מנצחים בעוז הרב חזקי וחני ליפשיץ עם ששת ילדיהם (ועוד ילד נפאלי שאימצו), המחזיקים באימפריה ישראלית בנפאל שכוללת "טיפול" הורי-כמעט בכ-15 אלף מטיילים ישראלים בשנה. וכל זה במדינה שאין בה אפילו חלב כשר, שלא לדבר על הסעדה.
"זה מבצע מטורף. הפורטרים סחבו דברים על הגב לליל הסדר בהימלאיה", סיפרה ל-ynet חני ליפשיץ. "החברים המשתתפים עימנו מגיעים מכל העולם: מישראל, מארצות הברית, מאוסטרליה, מאירופה, זה לצד זה יושבים מטייל שסיים את שירותו הצבאי, איש עסקים בנסיעת עבודה, פנסיונרית בטיול לצד שליחת הסוכנות".
קבלו כמה נתונים קולינאריים על מה שמוגש שם בפסח: חצי טון תפוחי אדמה, 3,000 בקבוקי יין וטון של מצות שהגיעו במשלוח אווירי כבר שלושה חודשים קודם לסדר. "אנחנו מתחילים לבשל שלושה ימים מראש בסירי ענק", ליפשיץ אומרת. "את האוכל שינענו להרי ההימלאיה ולפוקארה במסוקים, יאקים שסחבו את המצות וג'יפים".
לדבריה, "הסדר עצמו מתחיל ב-5 וחצי בערב ומסתיים בערך ב-11 בלילה, ואז עוד נשארים לשיר ולדבר עד השעות הקטנות של הלילה".
.jpg)
עשרות-אלפי קילומטרים מישראל נערך הסדר הכי דרומי בעולם, בבית חב"ד ברילוצ'ה, הקרוב ביותר לאנטרטיקה. בארגנטינה כמו בארגנטינה, השקיעו שם בסדר שעלותו עשרות-אלפי דולרים, באולם מכובד על גדות אגם ה"נאוול וואפי", שכלל בשר ארגנטינאי משובח, יין מיקב מקומי איכותי שיוצר במיוחד לפסח – ומצה שמורה... מכפר חב"ד.
הרב בועז קליין המנהל את האופרציה המקומית מספר כי נשכרה חברת אבטחה פרטית, בתיאום ארגוני עם משרד החוץ ומפקד המשטרה המקומית. בתקופה זו של השנה מכונה ברילוצ'ה, על ידי המקומיים, "ישראלוצ'ה" על שום מאות הישראלים – כ-500 במספר, רובם מוצ'ילרים, חיילים משוחררים – שמתכנסים לחגוג יחדיו את הסדר.
"כאן לא משנה מה הצבעת ואיך אתה לבוש. כאן כולם כמו משפחה אחת גדולה", אומר הרב קליין, ומבטיח פרס למי שינצח בתחרות וימצא את האפיקומן: "מה שרק אפשר לחלום עליו כמטייל בדרום אמריקה - חבילת שוקולד השחר העולה למריחה על מצה בפסגת הר הגעש - או קפה טורקי עלית".
.jpg)
הרב רפי טוויל, שליח חב"ד בסלטה שבצפון מזרח ארגנטינה מארח לסדר את היהודים המקומיים וגם מוצ'ילרוס ישראלים, באווירה ביתית ומשפחתית: "האוכל מגוון, ואת הגעפילטע-פיש המסורתי יקשט קריאוז'ו - סלט ירקות מקומי חריף למדי, שמקל על העיכול גם לאלה שאינם יוצאי מזרח-אירופה".
.jpg)
לא פחות משישה סדרי פסח שונים נערכים בערב החג ברחבי הפיליפינים, ובהם לוקחים חלק כעשרת-אלפים ישראלים, מחציתם מתגוררים במדינה. הרב יוסף יצחק לוי, מנהל בית חב"ד במנילה הבירה, יושב הערב בסדר ובו מעל ל-500 יהודים.
תפסנו אותו מספר ימים לפני הסדר, בשוק, בדרכו לקנות מצרכים אחרונים לארוחת החג. "את ההכנות לליל הסדר אנחנו מתחילים כבר אחרי חגי תשרי", מספר הרב, ומוסיף בגאווה כי השנה לראשונה יחגג הסדר בבניין החדש של בית חב"ד. "אנחנו מביאים דברים מהארץ, כמו המצות, וביום שלישי עשינו שחיטה כשרה של אלף עופות. לקראת החג קנינו 600 ק"ג מצות ומאות ליטרים יין. ארוחת החג כוללת סלטים מקומיים, וכמובן את דגי הטונה שהקטנים שבהם שוקלים כ-50 ק"ג".
.jpg)
כשבישראל מתיישבים לסדר, ביפן (וגם בפיליפינים) כבר ישנים. הערב חגגו שם בשלושה סדרים גדולים למדי: בטוקיו נערך הסדר באולם עירוני עם כ-450 ישראלים ויהודים, בקיוטו – כ-600 אנשים וסדר נוסף בטאקיאמה, כאשר גם בבית הכנסת בעיר קובה התקיים אירוע.
הרב בנימין אדרעי, רבה הראשי של יפן, ורעייתו אפרת אירחו את הסדר בטוקיו, על שלל המבקרים היהודים במדינה בעונה זו של השנה, בעיקר בגלל פריחת הדובדבן. "פתחנו אוהל גדול מחוץ לבית חב"ד שבו אנחנו מטפלים בירקות ובמצרכים, ויש לנו מחסן ליין ולפירות", היא מספרת על ההכנות – ומספרת כי "אפילו עשינו הכשר לסאקה".
"את היין והמצות השמורות הבאנו מארה"ב, ובשבוע שלפני החג חילקנו מצות לישראלים פה". לדבריה, ההכנות והבישולים לערב החג אורכים מספר ימים, "ויש פה מתנדבים. הכנו מנות צמחוניות, ואפילו יש לנו פלטות לשבת כי הסדר הוא בשישי בערב".
.jpg)
ג'ורג ושרון, בני שבט הלמבה שבזימבבואה, גרו בישראל במשך ארבעה חודשים ולמדו בישיבת "אור תורה מחניים" מבית "אור תורה סטון". לאחרונה חזרו לקהילתם המונה כאלפיים איש, כדי להיות חלק מהנהגת הקהילה שרואה בעצמה חלק מהעם היהודי. בסיוע ארגון "כולנו" הם יושבים הערב לסדר פסח, לאחר הכנות טכניות ורוחניות, שבהן העבירו שיעורים סביב השעון הן בכפרים שלהם והן בכפרים הסובבים אותם.
כמו שבט הלמבה, ברחבי העולם ישנן קהילות רבות הרואות עצמן כיהודיות, גם אם אינן מוגדרות כך הלכתית. למשל, קהילת ג'ייפורה שבאינדונזיה, בני אפרים באנדרה-פרדש שבהודו, בני אנוסים בדרום איטליה, וקהילת האבאיודיה המונה כ-4,000 איש, שחיים בפוטי שבאוגנדה. לקראת חג הפסח הן לומדות על החג ומנסות לקיימו כנדרש, במסגרת מיזם "אור תורה נדחי ישראל" של רשת "אור תורה סטון".
בשתי הקהילות המרכזיות של "בני אפרים" מתקיימים סדרי פסח קהילתיים, ובאחרים התכוננו לחג עם הקהילות "בשלט רחוק". יהושע יעקובי מ"בני אפרים" עלה לפני שנים רבות לארץ, ולומד כבר שנה וחצי בכולל ע"ש יוסף וגיננדל שטראוס, ובשיחות ועידה לימד מרחוק איך להכשיר כלים, איך נערכים ליל הסדר ועוד ממצוות החג.
"זכינו להיות חלק מעם ישראל שכולל גוונים רבים ושבטים רבים עוד יותר", אמר הרב אליהו בירנבוים, ראש מיזם "אור תורה נדחי ישראל", המכונה בהומור "רב עולמי" על שום מסעותיו בעולם. "לרוב יש לקהילות האלו זיקה היסטורית מובהקת לעם היהודי. הם רואים את עצמם כיהודים, אבל הם לא יהודים על פי ההלכה. אנשי הקהילה רוצים להיות קשורים ליהדות. מתפקידנו לדאוג לכלל העם היהודי בתפוצות, לעמוד לצידם ולקרב כל מי שחפץ בכך".
.jpg)
"מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות ומה נשתנה הפסח הזה מכל חג אחר", שואל הרב מנדי גולדשמיד מנהל בית חב"ד בקוסמוי – ועונה: "שמדי שבת אנחנו מארחים כאן באולם גדול, אבל בפסח נמצאים איתנו 2,500 אורחים בליל הסדר, ולכן הכנו מתחם אוהלים ענק על שפת האגם, בסמוך לבית חב"ד".
הרב נחמיה וילהלם, שליח חב"ד בבגקוק בירת תאילנד, סיפר כי "במדינה ייערכו הערב כ-15 סדרים שבהם ישתתפו בסך הכל כ-6,000 אורחים. בפוקט ייערכו שלושה סדרים, בבנגקוק ארבעה ובצ'אנג מיי שני סדרים".
אבל הסדר הגדול ביותר, כאמור, נערך בקוסמוי, ובשל מספרם הרב של האורחים הוא אמנם מתקיים במתחם אחד גדול, אך מחולק לשישה סדרים שעליהם עמלים עשרות אנשים. המטבח הכשר לפסח – בסגנון פיוז'ן, "כמו שהאורחים מגיעים מכלל גווני האוכלוסייה", אומר הרב וילהלם.
את החצי-טון מצות שנקנו לחג ילוו 400 קילו בשר (שהוטס מישראל) ומאות קילוגרמים של תפוחי אדמה. לצד הגעפילטע פיש המסורתי מוגש גם דג סלמון ברוטב אדום חריף. וכמובן ירקות מוקפצים ומאכלים תאילנדיים. "חשוב לנו שהם ירגישו בבית, ולכן הבאנו מהארץ כל מיני פינוקים של שתייה מתוקה – קולה, ספרייט ופנטה, כשר לפסח, כמובן".
.jpg)
הרב הוא אחראי על אופרציה לא קטנה: "אנחנו מקיימים שלושה סדרים מרכזיים בברלין - אחד לצעירים ושניים למשפחות, חלקם מקומיים וחלקם אורחים מישראל. בנוסף, מתקיימים עשרה סדרים ציבוריים בעיירות שונות מסביב לברלין. אנחנו מצפים למספר כולל של כ-2,000 איש".
.jpg)
.jpg)
כ-70 סדרים ציבוריים מתקיימים במדינה הגדולה מטעם חב"ד (ועוד הרבה מחוצה לה), ותלמידי הישיבה התפזרו בין הקהילות השונות, חלקם במרחק של עשר שעות טיסה. מאחר והסדרים מיועדים לתושבים מקומיים ולא לאורחים מישראל, התלמידים מקיימים סדר פסח אחד הערב, וסדר שני מחר, מוצאי השבת - "יום טוב שני של גלויות".
בשל מצבם הכלכלי הקשה של חלק מהיהודים המבוגרים שמתגוררים במוסקבה, חולקו לקראת החג מצות, יין ומוצרי מזון נוספים כשרים לפסח. בניגוד לעבר, הקהילה היהודית ברוסיה לא צריכה לייבא מישראל מצות ומוצרי מזון כשרים לחג. במדינה יש כיום מאות מפעלי מזון ועשרות מסעדות ובתי קפה כשרים כל השנה, שעברו הכשרה מיוחדת לקראת פסח, ונמצאים בהשגחת ועד הכשרות של הרבנות הראשית לרוסיה, בראשות הרב לאזאר.
.jpg)
בקרוב היא תשוב ארצה, אך בלאק מספרת כי למרות הזמן שחלף מאז הסדר הראשון שלה במדינה, זה לא נהיה קל יותר: "אין ספק שבכל חג קשה לחגוג בחו"ל. למרות המרחק, ההרגשה כאן היא של בית, בזכות הקהילה היהודית שהיא כמו משפחה".
30 איש השתתפו באירוע, ובהם ראש הרובע הראשון של וינה, מרקוס פיגל, שגרירי ברזיל, מלטה גרמניה ואוסטרליה, נציגים משגרירויות מקסיקו וארה"ב, ראש הסגל של נשיא אוסטריה, בטינה קימבאור; סמנכ"ל אסטרטגיה במשרד החוץ האוסטרי, תומאס האינוצי; סמנכ"ל קשרי תרבות ומדע במשרד החוץ האוסטרי, תרזה אינדג'יין; מזכ"ל הקהילה היהודית, ריימונד פאסטנבאור - והחזן שמואל ברזילי.
את הסדר ניהל אריה פולגר, רבה הראשי של וינה, שהסביר בהרחבה על הסדר ומנהגיו, קרא קטעים מההגדה והתייחס למשמעויות השונות ולקונטקסט הרלוונטי לימינו. המשתתפים שרו מה נשתנה ו"די דיינו", ואכלו גפילטע פיש ומרק עם קניידלך. באירוע נשאו דברים נשיא הקהילה היהודית, אוסקר דויטש, מנכ"ל החוץ האוסטרי, יוהנס פטרליק ושגרירת ישראל באוסטריה, טליה לדור פרשר.
- סייעו בהכנת הפרויקט: אביבית צנטי ונועה מזור
לפנייה לכתב/ת 
