"לקחו לי את החיים": מאסר עולם להורים מ"בית הזוועות"
בני הזוג מקליפורניה שכלאו והרעיבו את 13 ילדיהם עומתו לראשונה עם העדויות. הבת הבכורה העידה בבכי: "החיים היו רעים, אבל זה חישל אותי", אחד האחים ביקש להקל בעונש. האם התייפחה: "מצטערת, אני אוהבת את הילדים שלי"
דייוויד ולואיז טורפין, בני הזוג מקליפורניה שכלאו והרעיבו את 13 ילדיהם, נידונו אתמול (שישי) למאסר עולם. במהלך משפטם עומתו השניים לראשונה עם עדויותיהם המזעזעות של כמה מילדיהם, יותר משנה לאחר חשיפת הפרשה שהסעירה את ארצות הברית ומופיעה היום בכותרות בכלי התקשורת בעולם.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
הסיפור המחריד התגלה בינואר אשתקד, לאחר שאחת מבנות המשפחה, נערה בת 17, הצליחה לברוח מהבית ולדווח לרשויות על ההתעללות שהיא חווה עם אחיה ואחיותיה. כשכוחות הביטחון הגיעו לבית שבעיר פריס הם מצאו בפנים 12 ילדים נוספים, בני שנתיים עד 29, כשחלקם קשורים בשלשלאות, כבולים למיטות, סובלים מתת-תזונה קשה ומלוכלכים.
הקלטה של שיחת הטלפון שביצעה הנערה לשירותי החירום נחשפה במשפט, ובה סיפרה על ההתעללות הקשה שעברה: "מעולם לא הייתי בחוץ, אני לא יוצאת הרבה". בשיחה סיפרה גם כי שתיים מאחיותיה ואחיה "נקשרו למיטתם", וכי "לפעמים חיינו בזוהמה, ולפעמים אני מתעוררת ולא מצליחה לנשום מרוב שהבית מלוכלך".
במהלך קריאתה הנואשת לעזרה של בת ה-17 שהגיעה לאחר חיים שלמים בבידוד, התברר גם כי לא ידעה את כתובתה, את התאריך או את משמעות המילה "תרופה".
בנוסף, נשמעו עדויות על כך שהילדים הורשו להתקלח פעם בשנה בלבד, ונכלאו כל הזמן פרט לזמן הארוחות, שהופחתו משלוש לאחת ביום. הילדים לא הורשו לשחק כמו ילדים רגילים, ומלבד טיולים משפחתיים ללאס וגאס או לדיסנילנד הם אף פעם לא עזבו את הבית.
בני הזוג, שהודו בחודש פברואר ב-14 אישומים פליליים בהם עינויים, התעללות והזנחה שביצעו במשך שנים, עשויים לקבל שחרור מוקדם מהכלא לאחר שירצו 25 שנות מאסר. האם, לואיז אן טורפין התייפחה בבכי כאשר התנצלה על כך שפגעה בילדיה: "אני מצטערת על כל מה שעשיתי כדי לפגוע בילדיי. אני אוהבת את הילדים שלי כל כך".
מנגד בעלה, מהנדס במקצועו, מסר הצהרה קצרה בכתב. הוא לא התנצל על ההתעללות, אבל איחל לילדיו הצלחה בחינוך ובקריירות העתידיות שלהם וקיווה כי יבואו לבקר אותו. לאחר מכן החל לבכות גם הוא.
אחד מהילדים ביקש להקל בעונשם של הוריו משום ש"הם האמינו שכל מה שעשו זה כדי להגן עלינו".
כאשר הבת הבכורה, כיום בת 30, נכנסה לאולם בית המשפט כשהיא בוכה ומחזיקה את ידו של התובע, שררה דממה באולם. כשהיא לבושה בסוודר כחול ועינייה אדומות מדמעות היא אמרה לשופטים: "החיים אולי היו רעים, אבל זה עשה אותי חזקה. נלחמתי כדי להפוך לאדם שאני היום. ראיתי איך אבא שלי משנה את אמא שלי. הם כמעט שינו אותי אבל הבנתי שזה קורה. עשיתי מיד מה שיכולתי כדי לא להפוך להיות כמוהם. ההורים שלי לקחו ממני את כל חיי, אבל כעת אני לוקחת אותם בחזרה".
אחד השופטים, ברנרד שוורץ אסר לצלם או להקליט את הילדים במהלך המשפט. הוריו של האב המתעלל, שחיים במערב וירג'יניה סיפרו כי בני הזוג היו דתיים מאוד והכריחו את הילדים לשנן פסוקים מהתנ"ך. כל הילדים נלקחו לטיפול רפואי כאשר התגלו והרשויות העבירו להשגחתן את הילדים הבוגרים. הילדים שהיו מתחת לגיל 18 הועברו לטיפול הרשות להגנת הילד.
הבן הבכור של בני הזוג, בן 27 היום, סיפר במשפט: "אני לא יכול לתאר במילים את מה שעברנו במהלך ההתבגרות. לפעמים יש לי סיוטים על דברים שקרו, למשל שהאחים שלי נקשרו או הוכו. אבל זה היה בעבר. עכשיו אני אוהב את ההורים שלי וסולח להם על הרבה דברים שעשו לנו".
במהלך הדיונים לא נשמע כל הסבר מההורים או מעורכי דינם מדוע התרחשה ההתעללות. התובע הקריא בדיון מכתב מאחת הבנות שכתבה: "במהלך השנים דברים נעשו יותר ויותר קשים, אבל הם המשיכו לבטוח באלוהים. אני זוכרת שאמא ישבה על הכסא המתנדנד שלה ובכתה ואמרה כי היא לא יודעת מה לעשות".
לפנייה לכתב/ת 
