800 אלף שקל לשליח פיצה שנפצע בתאונה

הביטוח טען שהרוכב זכאי לפיצוי נמוך באופן משמעותי נוכח ממצאיו של חוקר פרטי ששכר, אבל ביהמ"ש שוכנע שהוא לא מסוגל לעבוד בעבודות פיזיות כבעבר

עו"ד יצחק חזות | פסקדיןפורסם: 23.04.19 , 07:12

בית משפט השלום באשקלון קיבל לאחרונה תביעה של שליח פיצה שנפגע בתאונת דרכים, וחייב את "המאגר הישראלי לביטוח - הפול" לפצות אותו בכ-482 אלף שקל על הפסדי הכנסות, הוצאות רפואיות וכאב וסבל. השופטת הבכירה סבין כהן קבעה שהסכום יתווסף לכ-318 אלף שקל שכבר קיבל מהביטוח הלאומי.

השליח (33) נפגע בראש ובגפיים בתאונה שאירעה ב-2014. הביטוח הלאומי, שהכיר באירוע כתאונת עבודה, שילם לו דמי פגיעה וקבע לו 20% נכות לצמיתות בשל פגיעה בירך השמאלית שמשפיעה על כושר התפקוד שלו. "הפול", שביטחה את האופנוע בביטוח חובה, לא התכחשה לחבותה לפצות אותו, אולם סברה שיש לפסוק לו סכום נמוך מאחר שלטענתה הצליח להשתקם. להוכחת טענותיה היא העידה חוקר פרטי ששכרה, ומצא כי לתובע יש עסק פעיל להתקנת מערכות אבטחה.

תביעה

נפצע בהפלגה – וניצח את המבטחת של היאכטה

עו"ד מאיסה ח'דירי | פסקדין

הנוסע נפגע לאחר שחבל מהמפרש הראשי נכרך סביבו, אבל "מנורה" התעקשה שהוא זכאי רק לשליש מהפוליסה. ביהמ"ש נזף בחברה, שתשלם כ-60 אלף ש'

נפצע בהפלגה – וניצח את המבטחת של היאכטה

מנגד טען התובע שהוא בסך הכל עוזר לחבר. לדבריו, לפני התאונה פתח עסק דומה אך לאחריה נאלץ לסגור אותו כיוון שבמשך תקופה ארוכה לא יכול היה לעבוד.

הוא הוסיף שניסה להשתלב במגוון עבודות אך לא הצליח להתמיד בהן בשל המגבלות שלו, שכן הוא מתקשה לשבת ולעמוד למשך זמן רב, לכופף את הרגל, לעלות ולרדת במדרגות ועוד. הוא ציין שעבר שיקום מקצועי דרך הביטוח הלאומי ובסופו של דבר השתלב בעבודה בהוסטל שיקומי לפגועי נפש שמאפשרת לו שעות מנוחה.

השופטת סבין כהן האמינה לגרסה שלו, שהשתקפה גם מאישורי הביטוח הלאומי, רשויות המס והתיעוד הרפואי, ובהתאם לכך החליטה כי הנכות התפקודית שלו זהה לנכות הרפואית (20%). בכך נדחתה עמדת "הפול" שלפיה הנכות התפקודית נמוכה בהרבה.

בפסק הדין צוין שלתובע אין מקצוע מוגדר וכי הוא ניתב את עצמו לעבודות טכניות שכרוכות בשימוש ברגליו. לכך, נקבע, יש משמעות תפקודית נוכח אופי הפגיעה של התובע.

השופטת הוסיפה כי בניגוד לעמדת הפול, היא התרשמה שהתובע לא הסתיר את ניסיונותיו הרבים לחזור לשגרת עבודה מסודרת, כולל הסבר לממצאי החוקר. היא האמינה שאינו מנהל עסק פעיל וכי מדי פעם הוא מסייע לחבר וייתכן שמכניס מכך כספים פה ושם. אלא שמאמצי השיקום שלו עדיין לא שוללים את העובדה כי המגבלה שלו מונעת ממנו השתלבות בעבודה הדורשת מאמץ פיזי.

בנוסף, נדחתה בקשת חברת הביטוח לפסוק לתובע הפסדי שכר לפי שכר מינימום, והם חושבו לפי 85% מהשכר הממוצע במשק.

בסיכומו של דבר נפסק כי נזקיו של התובע, בהם הפסדי שכר ופנסיה, כאב וסבל, הוצאות רפואיות ועזרת הזולת, מגיעים לשווי של 735,995 שקל. בניכוי הכספים שקיבל מביטוח לאומי ותשלום של 6,000 שקל שקיבל מחברת הביטוח זכה התובע בכ-418 אלף שקל שאליהם יתווספו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של כ-64 אלף שקל.