חשיפה: אלו בתי החולים המזוהמים בישראל

כאשר אנחנו מגיעים לאשפוז בבית־חולים, באופן טבעי אנחנו מאמינים שהטיפול שנקבל יסייע לנו להבריא מהמחלה שאנו סובלים ממנה. אולם דווקא המספר הגדול של מאושפזים שמתמודדים עם שלל בעיות רפואיות, הופך את בתי־החולים למדגרה אידיאלית לחיידקים.

על פי ההערכות, מדי שנה מתים בין 4,000 ל־6,000 ישראלים מזיהומים נרכשים, כתוצאה מהידבקות בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה בבתי־חולים. מספר זה גדול יותר ממספרם של ההרוגים בתאונות דרכים, במלחמות ובפעולות טרור ביחד.

ביה"ח בילינסון. הכי מזוהם

קראו עוד:

 דירוג בתי־החולים נעשה על סמך בדיקה של שיעור "חיידקי ההתראה" לכל 100 אלף ימי אשפוז. מדובר בקבוצת חיידקים העמידים לתרופות אנטיביוטיות רבות, ואשר ידוע כי חולים רבים רוכשים אותם דווקא בבתי־חולים. ניטור ההיארעות של חיידקים אלו מאפשר למשרד הבריאות ולמרכז הארצי למניעת זיהומים לתת הכוונה ולסייע למרכז הרפואי הרלוונטי במטרה למנוע את הזיהומים. 

בין החיידקים העמידים שנבדקו:

חיידקי CPE - חיידקים עמידים למרבית התרופות היעילות ומתפשטים כמעט אך ורק במערכת האשפוז. תחלואה בחיידקים אלו גורמת לתמותה גבוהה. חיידקים אלו גרמו להתפרצות נרחבת במערכת הבריאות בישראל לפני כעשור וכאשר מתגלים נשאים שלהם הם צריכים להימצא בבידוד.

חיידקי "אצינטובקטר באומני" - עמידים לאנטיביוטיקה רחבת טווח מסוג קרבפנם. חיידקים אלה נרכשים כמעט תמיד בבתי־חולים. הם פוגעים בעיקר בחולים מונשמים ובחולים ביחידות לטיפול נמרץ וטיפול מוגבר וגורמים לדלקת ריאות ולאלח דם (הרעלת דם). כיום אין טיפול אנטיביוטי יעיל נגד זיהומים אלו, והם גורמים לתמותה גבוהה.

חיידקי קלוסטרידיום - חיידקים שבתנאים מסוימים משתלטים במהירות על המעי, הופכים אותו למודלק וגורמים לחולים לסבול מכאבי בטן ושלשולים. התקדמות המחלה עלולה לגרום לשיתוק והתרחבות המעי ולסכן את חיי המטופל.

מ"רפואה בטוחה" נמסר בתגובה: "מכת הזיהומים לא תרפה מחולינו עד שמשרד הבריאות והממשלה לא יטפלו בצפיפות הקטלנית בבתי החולים. המשמעות היא השקעה של מיליארדי שקלים שצריכים להיות מופנים לשיפור תשתיות האשפוז כך שלפחות נהיה בממוצע ה-oecd במספר המיטות ל-1,000 נפש. לולא שינוי מדיניות דראסטי בנושא זה, לא תיפתר הצפיפות הקטלנית ולא נמגר את מכת הזיהומים".