שתף קטע נבחר

עתירה: ממתי מחשבים מועד פסילת רישיון?

רשות הרישוי סירבה למנות את הפסילה מיום גזר הדין של הנהג משום שלא הפקיד את הרישיון בבית משפט. אלא שהוא לא ויתר וניצח בביהמ"ש

בפסק דין עקרוני שניתן לאחרונה בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב נקבע כי תקופת פסילת רישיון של שנתיים שהוטלה על נהג שהורשע ב-2015 בנהיגה בשכרות, תימנה מיום גזר הדין - אף שלא הפקיד את הרישיון בבית המשפט כפי שמורות תקנות התעבורה. השופטת יהודית שטופמן קבעה כי החלטת רשות הרישוי שלא למנות את תקופת הפסילה אף שהרישיון היה אצל המשטרה, לא הייתה סבירה בהתחשב בנוסח הבעייתי של התקנות.

 

באפריל 2015 הוטלה על הנהג פסילה מנהלית של 30 יום שבעקבותיה לקח קצין המשטרה את הרישיון שלו והפקיד אותו במשרדי תחנת הירקון בתל אביב. שלושה חודשים לאחר מכן הורשע הנהג בעבירה של נהיגה בשכרות ובית המשפט לתעבורה פסל את רישיונו לשנתיים.

 

כעבור כשנתיים פנה הנהג לרשות הרישוי בחולון כדי לברר מתי בדיוק מסתיימת הפסילה. התברר לו שתקופת הפסילה עוד לא החלה להיספר משום שלא הפקיד את הרישיון בבית המשפט. בעקבות זאת הוא פנה למשטרה והמציא אישור שרישיונו נמצא אצלה, אך ניסיונו להסביר את הבלבול לרשות הרישוי לא צלח והיא סירבה ללכת לקראתו ולמנות את תקופת הפסילה מיום גזר הדין.

 

בשנה שעברה הוא הגיש נגד רשות הרישוי עתירה בנושא. אף שבשלב זה תקופת הפסילה המוארכת עמדה להסתיים, הוא התעקש לנהל אותה בטענה שהתקנות בנושא לא ברורות, ואדם מן היישוב לא יכול להבין שגם כשרישיונו מופקד במשטרה בשל אותה עבירה שבה הורשע לאחר מכן - הוא חייב למסור על כך אישור לבית המשפט, אחרת הפסילה לא נספרת.

 

לעומתו טענה רשות הרישוי כי הוראות תקנות התעבורה "ברורות באופן חד משמעי", וכוונתן היא שכשהרישיון מופקד אצל רשות שונה מזו שפסלה את הרישיון - יש להמציא לרשות הפוסלת אישור.

 

לפיכך היא טענה כי פעלה בהתאם לדרישות הדין ובית המשפט לא רשאי להתערב בהחלטתה. עם זאת, היא ציינה כי היא מוכנה להחזיר לעותר את רישיונו "לפנים משורת הדין".

 

השופטת יהודית שטופמן דחתה את הצעת הרשות וקבעה כי העותר זכאי לקבל את רישיון ממילא. היא הסבירה שהמקרה הנוכחי הוא לא מצב רגיל, שבו הרישיון נמצא אצל הנהג ועליו להפקיד אותו אצל הרשות הפוסלת (רשות הרישוי, בית המשפט או המשטרה).

 

בעניינו של הנהג, לפני שהרישיון נפסל על ידי בית המשפט הוא נפסל על ידי המשטרה והופקד אצלה. בגזר הדין לא נכתב שהוא צריך להמציא לבית המשפט אישור מהמשטרה, והתקנה שעוסקת בנושא לא מנוסח בצורה ברורה לחלוטין, ודאי לא לאזרח מן השורה שלא היה מיוצג בהליך בבית המשפט לתעבורה.

 

במצב כזה, נקבע, היה על הרשות להפעיל שיקול דעת ולמנוע עיוות דין שבמסגרתו רישיונו נפסל הלכה למעשה למשך ארבע שנים. משכך נקבע כי החלטת הרשות לא הייתה סבירה והיא חויבה להחזיר לעותר את רישיונו לאלתר ולשלם לו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 8,000 שקל.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ העותר: עו"ד אולי קונסטנטיני
  • ב"כ המשיבה: פרקליטות מחוז ת"א-אזרחי
  • עו"ד איתן קנול עוסק בתעבורה
  • הכותב לא ייצג בתיק
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים