הצ'ק גנוב? עו"ד יפוצה עקב תלונות כוזבות

המתלונן טען שעורך הדין ניסה לממש המחאה גנובה, אלא שביהמ"ש דחה אותו וקבע כי התלונות הוגשו בחוסר תום לב ומהוות לשון הרע

עו"ד אברהם זריהן | פסקדיןפורסם: 26.04.19 , 06:45

בית משפט השלום בחדרה קיבל לאחרונה תביעת דיבה שהגיש עורך דין נגד אדם שהגיש נגדו תלונות כוזבות ללשכת עורכי הדין ולמשטרה, על רקע נקיטת הליכי הוצאה לפועל עבור לקוח שלו. השופטת הדסה אסיף קבעה כי התלונות, שייחסו לעורך הדין עבירות פליליות חמורות של שימוש במסמך גנוב והחזקת רכוש גנוב, הוגשו בחוסר תום לב שכן אפילו המתלונן עצמו לא האמין בדברים שכתב.

התלונות הוגשו על רקע תיק הוצאה לפועל שפתח עורך הדין בשם לקוח שלו שביקש לממש צ'ק מוסב של המתלונן. המתלונן טען שעורך הדין עשה שימוש במסמך מזויף והחזיק רכוש גנוב, שכן מדובר בצ'ק שנגנב מהאופנוע שלו. הוא הוסיף כי ייתכן שעורך הדין והלקוח שלו קשורים לגניבה. בבית המשפט טען התובע שהמתלונן ביקש לפגוע בשמו הטוב, ביושרו המקצועי ובעבודתו.

אישום

בני זוג העלימו מס במיליונים - ולא יישבו בכלא

מערכת פסקדין

בעלי מזנון "מפגש הנהגים" בצומת אולגה הודו שבמשך שנים לא ניהלו ספרים. אבל לנוכח התנהלותה של המדינה, השופט הסתפק בעבודות שירות

בני זוג העלימו מס במיליונים - ולא יישבו בכלא

מנגד, הנתבע עמד מאחורי תוכן התלונות וטען שעורך הדין פתח נגדו הליכים שלא כדין וזאת אף שהוכיח לו שהצ'ק גנוב. הוא גם הגיש תביעה נגדית שבה ייחס לעורך הדין וללקוח שלו פרסום לשון הרע עקב משלוח מכתב ההתראה ופתיחת הליכי ההוצאה לפועל נגדו.

בתגובה השיב עורך הדין שחוק לשון הרע קובע בבירור שנקיטת הליכים משפטיים מוגנת מפני תביעת דיבה. גם הלקוח הכחיש את הטענות שהופנו נגדו על טיבו של הצ'ק והדגיש כי פעל בדרך חוקית לממש שיק שקיבל כדין.

השופטת אסיף קיבלה את התביעה העיקרית לאחר שקבעה כי הדברים שנכתבו בתלונות וייחסו לתובע מעשים פליליים חמורים, "מהווים לשון הרע באופן ברור וחד משמעי", וכי לא עומדת לנתבע הגנה כלשהי מכוח החוק.

נקבע כי הטענה שתוכן הפרסום היה אמת הופרכה שכן לא הוכח שהצ'ק גנוב, התיק במשטרה נסגר, לשכת עורכי הדין גנזה את התלונה ואפילו הנתבע הודה בשלב מסוים כי לא האמין שעורך הדין קשור לגניבה. השופטת הוסיפה כי היא מאמינה לגרסת עורך הדין שלפיה נקט אמצעים סבירים טרם הגשת הצ'ק לביצוע.

נוכח העובדה שהדברים אינם אמת, נקבע כי הוא התלונן לא זכאי ליהנות מהגנת תום הלב שחלה על הגשת תלונה לרשויות. "לא רק שלא הוכח שהפרסום נעשה בתום לב, אלא שחזקה שהפרסום נעשה שלא בתום לב", נכתב בפסק הדין.

בהמשך דחתה השופטת את התביעה הנגדית וקבעה כי התובע לא כתב במכתב ההתראה או בתביעה דברי בלע, ומכל מקום החוק מקנה חסינות מפני תביעת דיבה בגין דברים שפורסמו כחלק מהליך משפטי.

בסיכומו של דבר היא העמידה את הפיצויים לתובע על סכום של 30 אלף שקל בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 7,500 שקל. הנתבע חויב בהוצאות נוספות של 5,000 שקל ללקוח בגין דחיית התביעה הנגדית.