העימות הטלוויזיוני בין נתניהו לדוד בן גוריון

בפינה הימנית: רה"מ הראשון, 1.52 מ' עם קול צווחני ושיער מוזר. בפינה השמאלית: "דוגמן" עם השכלה תקשורתית אמריקנית. אז מי לוקח?

ד"ר ברוך לשםפורסם: 22.04.19 , 11:05

דוד בן גוריון ובנימין נתניהו(צילום: דוד רובינגר, EPA)

תוצאות בחירות 2019 הבטיחו לבנימין נתניהו לא רק את האפשרות להקים את ממשלתו החמישית אלא גם לעקוף את דוד בן גוריון בפרק הזמן שכיהן כראש הממשלה. בן גוריון היה בתפקיד ראש הממשלה 13 שנים ו-127 ימים במצטבר וביולי השנה ישלים נתניהו את משך הזמן הזה. האם ניתן להשוות בין שני האישים הללו?

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

בן גוריון הוא מייסד המדינה, מקים צה"ל ואבי העליות הגדולות. דמות מיתולוגית גדולה מן החיים. נתניהו הוא נציג הפוליטיקה החדשה, הטלפוליטיקה, זו שצמחה על המסך הקטן בסלון ולא בכיתות רגליים בין סניפי מפלגה נידחים. אם ננסה לפרט את פועלו של האיש, במבחן טריוויה מהיר, ניזכר יותר בנאומיו הגדולים באו"ם מאשר במעשיו הגדולים בארץ.

גם במראה החיצוני שלהם הם שונים לחלוטין. גובהו של בן גוריון היה 1.52 מ' בלבד ועמוס עוז תאר אותו כ"גמד הררי". ראשו המקריח במרכזו היה גדול באופן לא פרופורציונלי לגופו והוא טיפח בשני צדעיו רעמות שער ענקיות. בסיוריו בצה"ל כשר הביטחון לבש בגדי חאקי פשוטים כדי לשוות לגופו הגוצי מראה חיילי.

נתניהו הוא "הדוגמן", כפי שכינה אותו אריאל שרון בלגלוג, גובהו 1.84 מ', והוא לובש כל העת חליפות יוקרתיות. הוא אמן ההופעה, שולט בכל רזי התקשורת המודרנית ומנצל היטב את מראהו הנאה וקול הבריטון שלו כדי לשלוט במדינת ישראל שנים כה רבות באמצעות הטלוויזיה.

מה היה קורה אילו היינו נלקחים במכונת זמן לעבר כדי לצפות בעימות טלוויזיה בין השניים? במחשבה ראשונה זה נשמע לא כוחות. בניתוח מעמיק ומקצועי יותר מתברר שהתוצאה האפשרית של העימות הזה היא לא בדיוק מה שחשבתם.

בן גוריון חשש מן הטלוויזיה שהחלה לשדר בעולם בסוף שנות ה-40, ודחה את הקמתה במשך שנים רבות. הטלוויזיה הוקמה בישראל ב-1968, חמש שנים לאחר שבן גוריון פרש מתפקידו. בספרו "המנהיג והתקשורת" תלה פרופ' רפי מן את ההסבר לכך בחששו של בן גוריון שיתקשה "לעבור מסך" בגלל גילו המתקדם. ב-1956 הוא ציטט ביומנו דברים ששמע משני אורחים שהגיעו מארה"ב, המעלים אפשרות שדמותו של הנשיא דווייט אייזנהאואר, כפי שהיא משתקפת בטלוויזיה, עלולה לפגוע בסיכויי בחירתו מחדש: "בטלוויזיה רואים את הנשיא כאיש זקן וידוע חולי".

נתניהו צמח באולפני הטלוויזיה בארה"ב. הוא למד היטב את עימות הטלוויזיה שבין ג'ון קנדי הכריזמטי לבין ההופעה הקפואה והנוקשה של ריצ'רד ניקסון. בבחירות 1996 הוא הכה את שמעון פרס שוק על ירך בעימות הטלוויזיה ביניהם, אשר תרם לניצחונו בבחירות.

אז מדוע עימות בין נתניהו לבן גוריון היה יכול להיות שונה בתוצאותיו מזה שהיה לו עם פרס, תלמידו של "הזקן"? בגלל סיבה אחת פשוטה: בן גוריון לא היה פרס במנהיגותו וגם לא בדמות שהקרין בטלוויזיה.

העימות בין בנימין נתניהו לשמעון פרס ב-1996:

ראש הממשלה הראשון היה מוכר לי, מהופעותיו הפומביות שצולמו בקולנוע, כנואם ארכני וטרחני, שנאלץ להתגבר על רמקולים משובשים באמצעות קול דק וצווחני, עם אינטונציות משונות. לאחרונה ראיתי אותו בסרט "בן גוריון - אפילוג", כאשר הוא מרואיין בידי עיתונאי בריטי במשך שעתיים לטלוויזיה, כשהיה בן 82. החומרים של הריאיון הזה נמצאו רק בשנים האחרונות. גיליתי להפתעתי בן גוריון שונה שהיה יכול לשלוט גם בעידן הטלוויזיה.

פוליטיקאי בכיר סיפר לי שהוא הוזמן בצעירותו לבן גוריון לפגישה, כשזה היה ראש ממשלה. "כשנכנסתי למשרדו רעדתי מפחד", סיפר. "מן האיש זרם כוח שהצמית אותי למקום". מתברר שהכוח הזה הוקרן מבן גוריון גם כשהופיע על המסך הקטן. פרס נראה מבוהל לחלוטין באותו עימות טלוויזיה ב-1996.

נתניהו נעזר ביועצת תקשורת אמריקנית כדי ללמוד את רזי ההופעה בטלוויזיה, כיצד לדבר, להשתמש בידיו ולהשמיע שורות מחץ, שאותן הדביק בפתקים לדפנות הדוכן שלו לפני העימות עם פרס.

בן גוריון נראה נינוח בריאיון, עם הבעה מלאת עוצמה אבל גם סקרנית, וקריצה אירונית בזוויות עיניו. כל העת הוא השתמש בידיו כדי לתמוך בדבריו, בניגוד לפרס שידיו היה קפואות על השולחן. בן גוריון השמיע תכופות שורות מחץ, ככל הנראה בלי להכין אותן מראש. למשל: "דמוקרטיה יכולה לטעות, אך מוטב לטעות בדמוקרטיה, מאשר לאמץ את עמדת הימין"; "שנאה לא נפסקת באמצעות שנאה, אלא באמצעות אהבה"; "המדינה היהודית לא באמת קיימת, זו רק ההתחלה". ועוד. פרס דיבר ללא הדגשים, בשפה גבוהה ולא זכירה.

כאשר העיתונאי הודיע לבן גוריון כי סיים את הריאיון, הוא מחה: "נשארו לנו עוד 10 דקות, אמרת שזה יימשך שעתיים".

בן גוריון התאהב בטלוויזיה מפני שלמד להשתמש בה. אם הייתה טלוויזיה לפני הכרזת העצמאות, ויריב כמו נתניהו היה מנצח באמצעותה את בי.ג'י, אולי לא הייתה מוקמת מדינה. נתניהו הרי מתקשה בקבלת החלטות גדולות. מי שחשש מאפשרות כזאת, יכול להסיר דאגה מלבו. בן גוריון היה מביס בקלות את נתניהו בעימות טלוויזיה.