"משחקי הכס" עונה 8 פרק 2: מסיבת סיום מרגשת, עצובה ומאיימת
אף חרב לא הונפה בווינטרפל ואף טיפת דם לא נגעה בקרקע, ובכל זאת, היה זה אחד הפרקים הטובים בתולדות הסדרה. רגע לפני הקרב הגדול מול מלך הלילה וצבא המתים, "משחקי הכס" נתנה לדמויות שלה לילה אחרון שכולו מסיבת פרידה אחת גדולה. מה קרה שם? כל הספויילרים בפנים. הטור השבועי של דורון פישלר
הפרק החמישי מהסוף של "משחקי הכס" התרחש כולו במקום אחד בלבד, ווינטרפל. הוא לא כלל שום אקשן. אף קרב. אפילו קצה זנבו של דרקון לא נראה. גם סקס לא היה - טוב, בעצם היתה סצינה אחת, אבל היא היתה - שלא כדרכה של הסדרה - רלוונטית לעלילה ולא כללה עירום פרונטלי מלא, זנות, ניצול או התעללות כלשהי. בקיצור, זה היה פרק שלכאורה, לא קרה בו כלום. זה היה גם, אם אני לא טועה, אחד הפרקים הטובים בתולדות הסדרה.
אנחנו יודעים, כבר שנים, שהסוף קרוב. אנחנו יודעים שהקרב עם המתים יגיע כבר בפרק הבא. אבל הסופיות של העניין נחתה בגדול רק בפרק הזה (משודר ב-22:00 ב-HOT, yes ו-סלקום TV). בעיקרון, הסדרה היתה יכולה להמשיך ישר לקרב ולדלג לגמרי על כל הדיבורים האלה - אבל זה לא היה אותו הדבר. הסדרה העניקה, בחוכמה, לילה אחרון ופרק שלם לרוב הדמויות המשמעותיות שנותרו בחיים, שבו הן היו חופשיות לשוחח זו עם זו, להיפגש מחדש, להיפרד, לסגור מעגלים שנפתחו לפני שנים רבות, ובקיצור, להזכיר לנו שהן לא סתם משבצות בטוטו המוות, אלא אנשים עם אופי וחיים. ובניגוד לפרק הקודם, שנראה ברובו כמו הזזת כלים הכרחית, כאן זה נעשה בצורה נהדרת. כל כך הרבה רגעים טובים בין דמויות שאנחנו מכירים כבר שמונה שנים, ושמהן ניפרד סופית בקרוב (מאוד). ההרגשה היא שהסוף באמת עומד להגיע, ולא בעוד חמישה שבועות אלא בעוד שבוע אחד בלבד. אחרי הפרק הזה, כולם משוכנעים שכשהבוקר יגיע, גם הסוף יגיע.
מי הולך למות?
מכירים את זה שמישהו בסרט, בעיקר רגע לפני היציאה למשימה סודית או משהו, אומר איזה משפט - ובאותו רגע אתם יודעים בוודאות שהוא עומד למות? דברים כמו "תראה, הנה תמונה של חברה שלי, היא בהיריון ואני משתחרר בעוד שבועיים ואז אנחנו הולכים להתחתן, לבנות בית בחווה בפיג'י וחוץ מזה יש לי כלב עם 3 רגליים שאימצתי"? כשאתם שומעים דבר כזה, אתם יודעים שהבנאדם מת מהלך, וזה רק עניין של זמן עד שאש האויב תקטול אותו באופן טרגי והוא יגווע בידיים של חברו בעודו מבקש למסור את אהבתו לכלב. הפרק הזה היה כל-כולו דיבורים כאלה. מיסאנדיי ותולע אפור מתכננים את החיים שאחרי המלחמה. ליאנה מורמונט מאחלת לג'ורה הצלחה בקרב. אריה מתנסה בסקס עם גנדרי כדי לדעת איך זה. בריאן מגשימה את חלום חייה, להיות אביר. דאינריז וג'ון מתחילים לדבר על נושא המורשת שלו, אבל מופרעים באמצע. ת'יאון זוכה למחילה על חטאי העבר שלו ומתנדב להציב את עצמו בשורה הראשונה כדי לכפר עליהם. ג'יימי - אותו כנ"ל. סימני מוות, סימני מוות בכל מקום. לרגע נדמה שיש יותר אנשים מתים מהלכים בתוך ווינטרפל מאשר מחוצה לה.
אני רוצה להאמין שהכתיבה בסדרה עדיין חכמה מספיק כדי להיות מודעת לזה: שהם בכוונה מציבים סימני "הוא הולך למות" ברורים על הראש של שני שליש מהדמויות כדי להכניס אותנו ללחץ, ולא כדי יעני להפתיע אותנו כשמי שהשטאנץ העלילתי מחייב שהוא ימות - באמת ימות. בכל מקרה, זה עבד, לפחות במובן אחד: אני מאמין שבפרק הבא צפוי מרחץ דמים ענק. זה לא הולך להיות קרב בסגנון העונה שעברה, שבו אמנם אומרים לנו שהוא נורא מסוכן, אבל בסופו של דבר איכשהו אף אחד חשוב לא נפגע. הפעם זה הדבר האמיתי: דמויות שאתם אוהבים ימותו בשבוע הבא. תתכוננו.
כשהדמויות לא היו עסוקות בפגישות ופרידות, הן היו עסוקות בלהגיד לטיריון כמה הוא טיפש. וטוב שכך. החור השחור הגדול בתולדות "משחקי הכס" הוא המזימה האידיוטית של עונה 7 עם המסע להבאת הזומבי לסרסיי. היה יכול להיות נהדר אילו הסדרה היתה מבצעת פתאום תיקון ומכריזה שכל החצי השני של העונה הקודמת לא קרה, אבל זה ככל הנראה לא ריאלי, למרבה הצער. במקום זה, שמענו שוב ושוב כמה שטיריון, הוגה התכנית ההיא, היה מטומטם. גם דאינריז, וגם טיריון עצמו, מודים: רק טמבל היה חושב על דבר כזה. ומכיוון שטיריון לא באמת אשם בעניין אלא רק ציית לפקודותיהם של התסריטאים, ההודאה בטמטום היא הדבר הקרוב ביותר שנוכל לקבל להתנצלות מפורשת מיוצרי הסדרה על הטעות העלילתית ההיא.
אחת הסצינות הבודדות שהייתה משמעותית מבחינה אסטרטגית היתה זו שבה מועצת חכמי ווינטרפל מתכנסת לתכנית הקרב, שהיא בגדול "אנחנו אבודים אבל נילחם בכל זאת". אז, בראן מזכיר פתאום שבעצם למלך הלילה יש עניין אישי נגדו, ושהוא יכול לשמש כפיתיון. למה? לפי בראן: כי הוא, בראן, זוכר דברים, ומלך הלילה רוצה להשמיד את הזיכרון של בני האדם. באמת? כלומר, ברור שקיים קשר כלשהו בין מלך הלילה לבין בראן, אבל אני לא בטוח שאני קונה את ההסבר שלו לגבי מהות הקשר הזה: זה לא שבראן עשה עבודה טובה כל כך בלהיות ההארד דיסק של האנושות - מאז שהוא חזר הוא בקושי סיפר למישהו משהו, רוב הזמן הוא רק בוהה ומקריפ - כך שהרעיון שמכל האנשים בעולם מלך הלילה מחפש אותו ספציפית כדי ללחוץ על ריסט, לא נשמע כזה אמין. דבר אחד ברור: הקרב הגדול שייערך מחוץ לחומות יהיה רק רעש רקע. ההכרעה תבוא במפגש בין בראן, מלך הלילה, ואולי איזה דרקון, בחורש האלים. וזה כנראה יהיה קשור גם למשהו שהוא סיפר לטיריון ולא שמענו.
ולפעמים, החגיגה נגמרת
אבל הדברים היפים בפרק הזה לא היו קשורים לאסטרטגיה ונבואות. אלה היו הרגעים הקטנים בין הדמויות הוותיקות. בריאן צופה בפוד המאומן היטב; אריה חוזרת להיות קצת אנושית ומתנסה בחוויה אנושית מאוד עם גנדרי; סאנסה פוגשת את ת'יאון - ואיכשהו, החיבוק הזה היה אמין ומרגש יותר מכל החיבוקים בפרק הקודם; טורמונד מתרגש לפגוש שוב את "האישה הגדולה"; דאבוס פוגש ילדה קטנה שמזכירה לו את שירין; ובעיקר כל מה שקשור לג'יימי ובריאן, עד הרגע שבו הוא הופך אותה לאביר - כשהיא הפגינה יותר רגשות מאי פעם. והיו עוד כל כך הרבה רגעים אחרים. צופה שהיה מגיע לפרק הזה בלי לראות את העונות הקודמות, רק כדי לראות מה זו "הסדרה הזאת עם הקרבות והדרקונים", לא היה מבין כלום. אבל למי שרכב עם הדמויות האלה לאורכה ולרוכבה של ווסטרוז במשך שמונה שנים - זאת היתה מסיבת סיום מרגשת, עצובה ומאיימת.
"משחקי הכס" אכזבה אותנו לעיתים קרובות, ובשנים האחרונות נראה היה שהיא נוטשת את הדיאלוגים החכמים והדמויות המעניינות שלה לטובת הרבה פירוטכניקה ודרקונים. הפרק הזה הוכיח שהיא לא איבדה לגמרי את מה שהייתה. האם זה מספיק כדי לסלוח ל"משחקי הכס", כמו לג'יימי ולת'יאון, על כל חטאי העבר? תחליטו אתם. לכו תדעו אם הסוף יהיה מספק, אבל בינתיים, הלילה האחרון הזה היה עשוי נהדר.
ונעבור לתחזית
מה צפוי לנו בפרקים הבאים, לפי רשימת הקרדיטים בלבד: שני במאים מופקדים על רוב פרקי העונה הזאת. את הפרק הזה ואת הקודם ביים דייויד נאטר, אחד מוותיקי הסדרה, שברזומה שלו רשום בין השאר "גשמי קסטאמיר" - פרק החתונה האדומה. את פרק 3 ביים מיגל ספוצ'ניק, שיצר את פרקי האקשן המדהימים ביותר בסדרה - "הארדהום" ו"קרב הממזרים". נראה שהחלוקה ברורה: כשיש לכם פרק של דיאלוגים ודרמה - לוקחים את נאטר. כשאתם רוצים אקשן לא מהעולם הזה - ספוצ'ניק הוא האיש שלכם. הפרק הבא, שבו ייערך הקרב על וינטרפל, הוא - איך לא - פרק של ספוצ'ניק. בנוסף, הוא ביים גם את פרק 5, כשפרק 4 הופקד גם הוא בידי נאטר. כלומר, ככל הנראה צפויים לנו לא קרב ענק אחד אלא שניים בעונה הזאת: פרק 3, אחריו עוד פרק "שקט" יחסית, ואז פרק-אקשן נוסף (הקרב על מעלה מלך, אולי?). את הפרק האחרון לגמרי, אגב, השואוראנרים וייס ובניוף שמרו לעצמם, ומה זה אומר אפשר רק לנחש.
מתים: צריך לבדוק, אבל ייתכן שזה היה הפרק הראשון של "משחקי הכס" מאז ומעולם שבו אף אחד לא מת - לא דמות ראשית, לא משנית, לא סטטיסט ולא ניצב. בפרק הבא המצב יהיה שונה לחלוטין.
נעדרים: כל מי שלא נמצא בוינטרפל. וזה מעט יחסית. נשארו דמויות משמעותיות מעטות שלא הגיעו לכינוס הזה: בעיקר סרסיי ופמלייתה, ברון, יארה ויורון.
הסצינה: החיוך של סר בריאן, רגע אחרי ההכתרה. דיר בלאק אתם הורגים אותה עכשיו.
"משחקי הכס: הסיפור האמיתי", ההרצאה של דורון פישלר על הסיפורים ההיסטוריים שהיוו את ההשראה ל"משחקי הכס": יום רביעי, 24.4 בקנטה, תל אביב וב-30.4 ביודלה בגבעה, גבעת ברנר.
