שמו של קיסר רומי התגלה על אבן מיל ליד הכינרת
כתובת מלפני כ-1,800 שנה, שבה מופיע שמו של הקיסר הרומי מקסימינוס תראקס, פוענחה על גבי אבן בדרך הרומית בסוסיתא שממזרח לכינרת
שמו של הקיסר הרומי מקסימינוס תראקס, ששלט בין השנים 238-235 לספירה, זוהה לראשונה על אבן מיל, במחקר ארכיאולוגי של חוקרי אוניברסיטת חיפה בסוסיתא העתיקה.
אבני מיל הן אבנים בצורת גליל, שהוצבו בצידי הדרך וסימנו את הדרכים הרומיות העתיקות. זהו הכיתוב הראשון שהצליחו החוקרים לזהות על אבני המיל של הדרך מסוסיתא שבמזרח הכינרת ועד לפניאס שבדרום הגולן.
"מכיוון שהדרך עצמה נבנתה בתקופה קדומה יותר, שמו של הקיסר מעיד ככל הנראה על עבודות שיפוצים נרחבות שבוצעו באותה תקופה", הסביר ד"ר מיכאל איזנברג מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה. "מדובר בשנים שבהן האימפריה הרומית נמצאת בהיחלשות ועבודות בנייה נרחבות מסוג זה, בעיקר בערי הספר של האימפריה, הופכות להיות יותר ויותר נדירות".
סוסיתא הייתה העיר הראשה (פוליס) היחידה בשטח זה של הגולן ובמסגרת מחקרים שנעשים באזור מנסים החוקרים והארכיאולוגים ללמוד על מערכות היחסים בתקופות הרומית והביזנטית.
במסגרת בחינת אבן מיל, שמצויה בגינתו של אחד מתושבי רמות, גילו החוקרים ד"ר איזנברג, ד"ר מיכאל אזבנד ותלמיד המחקר אדם פאזוט את הכתובת הנדירה. האבנים הוצבו במרחקים קבועים של מיל רומי אחד, כ-1480 מטרים, שהם 1,000 צעדים כפולים, מן העיר לאורך הדרך.
במקרה של סוסיתא, הגובלת במזרחה בכינרת, אבני המיל הוצבו לאורך הדרך הרומית של מזרח הימה, שהמשיכה מסוסיתא והסתיימה בפניאס שבצפון הגולן. לאורך השנים נמצאו מספר אבני מיל על דרך זו, אולם רק על אחת מהן נמצא עדות לכתובת, שאותה החוקרים לא הצליחו לפענח עד כה. ד"ר גרגור שטאב, מומחה לניתוח כתובות עתיקות ביוונית מאוניברסיטת קלן שבגרמניה, הצליח לפענח את שמו של הקיסר מקסימינוס ששלט באימפריה הרומית במשך שנתיים בין השנים 238-235 לספירה.
בכתובת מופיעים גם שמו של בנו ורשימת תאריו. "במשך שנים ניסינו לבצע סריקות תלת ממד שלא צלחו והפעם, כשחזרנו לשיטה וותיקה של יצירת העתק נייר בלחץ אל מול המגרעות של אבן הבזלת, הצחנו לקבל את הכתובת", הסבירו החוקרים.
"באמצע המאה השלישית לספירה האימפריה הרומית נמצאת בשקיעה ועד כה לא היה לנו ברור אם בתקופה זו הדרך הראשית של מזרח הכינרת וממנה אל הגולן היו עדיין פעילות", אמר ד"ר איזנברג. "העדות לשיפוץ הדרך מעידה בפעם הראשונה על כך שגם בתקופה זו הדרך היתה עדיין פעילה. אבן המיל שימשה לא רק כדי לציין המרחקים ולנסוך הרגשת ביטחון, אלא בעיקר לצרכי תעמולה. השלטון הרומי הפגין את שליטתו באמצעות עורקי התעבורה הראשיים, תחת חסותם של שליטי האימפריה בעבר ובהווה, בנוסח: 'אתה בטוח תחת חסותנו, אך אל לך לשכוח שאלה הן כנפי האימפריום הרומי".
ממצא נוסף אותו חשפו החוקרים בסוסיתא השנה הוא מצודה קטנה, הנמצאת גם היא מחוץ לשערי היישוב העתיק בנקודת תצפית שולטת על הדרך כיום ממערב ליישוב מבוא חמה שבדרום הגולן. לדברי ד"ר איזנברג, מיקומו האסטרטגי לא נעלם מעיני הסורים שהקימו לפני מלחמת ששת הימים עמדה צבאית מעל לשרידים הקדומים.
המכלול בנוי בצורה איתנה בנדבכי בזלת בגודל 20 על 15 מטר ואליו נצמדת חצר גדולה. במרכז המבנה ניצב מגדל, שברבות השנים התפתח לכדי חווה או מנזר בני התקופה הביזנטית (המאה השישית לספירה). עוד מצאו החוקרים שרידי רצפת פסיפס צבעונית, מרתף ושרידים לחקלאות הקדומה בת המקום. תנור ענק במידותיו, 180 ס"מ קוטרו, נחשף באחד החדרים.
לפנייה לכתב/ת 
