הכינוי "מדעי הדשא" ניתן כשם לעג לתחומי לימוד לא תובעניים, כאלה שמאפשרים לסטודנטים לרבוץ במדשאות הקמפוס במקום לשקוד על הספרים בכיתות. מדעי הדשא הוא גם שם שהולם את התוכנית שמפעילים הטכניון וחברת הקנאביס הרפואי Cann10, לא כי מדובר בתוכנית לימוד שטחית, אלא בגלל נושא הלימוד – צמח הקנאביס המכונה גראס, דשא באנגלית.
"הבחנתי בתלמידים עם עיניים אדומות בקורס, אבל צריך להביא בחשבון שהם מגיעים אליו אחרי יום עבודה. בניגוד לתדמית הסטלנית של הצרכנים, הסטודנטים בתוכנית הם אנשים רציניים שצמאים לידע", מסבירה ד"ר נירית ברנשטיין, חוקרת בכירה במכון וולקני שמרצה בתוכנית.
קראו עוד:
זוהי תוכנית הלימודים הראשונה בארץ המקנה את הידע הבסיסי הדרוש כדי להיכנס לתחום הקנאביס הרפואי, תחום המצוי בפריחה כלכלית עצומה. פוטנציאל יצוא הקנאביס של ישראל מוערך ב-4 מיליארד שקל. על פי התחזיות, מספר בעלי הרישיון לשימוש בקנאביס רפואי צפוי לגדול פי חמישה בחמש השנים הקרובות. רשימת ההתוויות הרפואיות שהטיפול בקנאביס רפואי הוכח כיעיל עבורן רק הולכת ומתארכת.
פוטנציאל הגדילה, תרתי משמע, של תעשיית הצמח מושך באחרונה את תשומת הלב של משקיעים בעלי כיסים עמוקים. ראשי ממשלה, שרים וחברי כנסת לשעבר, אילי נדל"ן, אנשי הייטק, מפקדים בכירים בצבא ואף במשטרה – כולם זיהו את האפשרות לגרוף רווחים מקנאביס וליהנות מפירותיו, או יותר נכון מפרחיו, של הצמח בעל הסגולות הרפואיות.
"פחות מאחוז אחד מהאנשים במדינות שאישרו קנאביס רפואי משתמשים בצמח. הפוטנציאל פה הוא פסיכי", מתאר נמרוד אלמיש, מנכ"ל Cann10, חברת אחזקות בתחום הקנאביס, שיחד עם היחידה ללימודי המשך של הטכניון אחראית על התוכנית, הכוללת שמונה מפגשים בני ארבע שעות כל אחד. "היכולות של הצמח הזה לעשות דברים מדהימים לגוף האדם היא פנומנלית, והמחקר בתחום רק בראשיתו".
ד"ר ברנשטיין הייתה הראשונה בארץ לחקור את צמח הקנאביס בשלמותו. "היה לי ניסיון רב בעבודה עם שיפור תנאי הגידול של צמחים חקלאיים. לכן פנו אליי ממשרד החקלאות ומהיחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות, וביקשו ממני שאעזור לבעלי החוות לשפר את אופן הגידול של קנאביס", מפרטת החוקרת. "זה היה לפני שהתחיל ההייפ הגדול שקיים כיום סביב הצמח".
על אף שבני אדם עשו שימוש רפואי בצמח הקנאביס עוד משחר ההיסטוריה, ד"ר ברנשטיין מספרת כי הידע המדעי על הצמח הוא דל ביותר: "זהו למעשה אחד הגידולים החקלאיים הראשונים שעברו תהליך של תִרבות. ישנן עדויות שהאדם עשה שימוש רפואי בקנאביס כבר בשנת 26 אלף לפני הספירה. יחד עם זאת, משום שהיה אסור לחקור אותו מסוף שנות ה-50 ועד לאחרונה, הידע הקליני עליו הוא כמעט אפסי. כל שאלה בתחום הגידול, הבוטניקה או הכימיה של הצמח היא בגדר תעלומה. בתור חוקרת זה פשוט נפלא".
אחת הסוגיות הראשונות שאליהן נדרשה ד"ר ברנשטיין היא אופן הדישון המיטבי לצמח. "ציפיתי למצוא מאות מאמרים בנושא", משחזרת החוקרת, "בפועל מצאנו אפס מאמרים. מנגד, הבלוגים ואתרי האינטרנט היו מלאים במידע על הגידול הפלילי של קנאביס. קראנו את מדריכי הגידול, שהסבירו איך לגרום לצמח להיות ירוק וגדול ושיניב יבול רב. נתנו לצמחים מינונים שונים של אשלגן – מכמות מזערית, שתגרום לצמחים להיות קטנים ועלובים, ועד לרמות רעילות של התוסף. ציפינו למצוא טווח ביניים שיהיה אופטימלי".
בניגוד להערכות של חוקרי מכון וולקני, דווקא הצמחים המצומקים שסבלו ממחסור באשלגן הניבו יבול נמוך, אך כזה שעשיר בחומרים הפעילים שאחראים על האפקט המיטיב עם החולים. "שיטות הגידול הלא חוקי מלאות באגדות או בקביעות שעל פניו נראות נכונות, אבל כשבודקים אותן מבחינה מדעית מגלים שהן לא נכונות".
עדכנתם את הסטלנים שהם טועים?
"מאוד חשוב לנו שהידע שאנחנו צוברים יופץ", מתארת החוקרת בחיוך, "אנחנו עושים הכול מאוד בזהירות ובודקים כל קביעה מספר פעמים לפני שמפרסמים אותה במאמר שמקבל תפוצה בינלאומית. המטרה היא להפיץ את הידע לטובת החולים. אני גאה לומר שישראל היא בחזית המחקר על הצמח.
"מבחינתי אין כמו קנאביס", מוסיפה ומשתפת החוקרת. "גם בגידולים אחרים יש שונות – יש עגבנייה שצד אחד שלה יותר אדום, יש פלפל שעשיר יותר בנוגדי חמצון – אבל בסוף את כל הירקות חותכים לסלט. זה לא באמת משנה. בקנאביס יש אתגר אדיר לגדל את הצמח שיניב תוצרת אחידה בחומרים הרפואיים. הצמח מכיל מעל 500 חומרים בעלי השפעה. אנחנו לא יודעים עדיין איזה חומר מסייע לאיזו תחלואה. זה צמח שצריך להכין לשימוש פרמקולוגי. רמת האחידות והבטיחות חייבת להיות בשיאה. זה אתגר שברמה החקלאית אין לו אח ורע".
בין נושאי הלימוד של התוכנית, המתקיימת בקמפוס של הטכניון במתחם שרונה בתל אביב, ישנם קורסים בפיזיולוגיה של הצמח, תהליכי גידולו, שימושיו ברפואה, רקע משפטי ורגולטורי על קנאביס, היסטוריית השימוש בו, מושגי יסוד במחקר קליני, שיעורים ביזמות ועוד. לתוכנית מתקבלים סטודנטים בעלי תואר ראשון או בעלי רקע בתחום החקלאות, היזמות, הרפואה או הרוקחות.
"זו תוכנית שנבנתה עבור יזמים ששואפים להיכנס לתחום, חקלאים שרוצים לעבור לגידולים רווחיים יותר, רופאים או כל אדם אחר שמתעניין בקנאביס רפואי", מוסיף אלמיש. "זהו תחום חדש. אין להרבה אנשים ידע או ניסיון בו. לשחקנים הוותיקים אין בהכרח יתרון על פני אלו שרק נכנסים לתחום. מנגד מוזרם אליו הרבה כסף. ישראל היא סטארט-אפ ניישן. כל אחד הוא יזם או יזם בפוטנציה. התחושה היא של תעשייה עם עתיד מזהיר שעדיין נמצאת בחיתוליה. אני פוגש הרבה יזמים שאתה קולט עליהם שבעבר הם היו סטלנים, וכיום הם הבינו שאפשר לעשות עם זה משהו רציני. זה יפה".
יוסי הלוי, בן 33 מתל אביב, עובד בקרן הון סיכון המשקיעה בתחום האגרו-טק. "אני עוקב אחרי התעשייה. אנחנו עדיין מנסים להבין לאן כל התחום הזה הולך – אם מדובר רק בהייפ ריק מתוכן, כמו ביטקוין, או שזו תעשייה שהיא פה כדי להישאר. אני חושב שיש בתחום הרבה הזדמנויות. השאלה היא מתי ואיך נכנסים אליו", מסביר הסטודנט.
"נרשמתי לתוכנית כדי ללמוד קצת יותר על הצמח ועל האפשרויות העסקיות שקשורות אליו. רציתי לקבל מידע על השוק משחקנים שכבר נמצאים בו, וגם ליצור אינטראקציות עם יזמים אחרים", מפרט הלוי.
לדבריו, לבני גילו ולבעלי ניסיון עם קנאביס יש יתרון על פני יזמים ותיקים. "מה שמדהים בתעשייה הזו הוא שאתה מגיע לכנסים, ואתה רואה שהשפה המשותפת בין המשקיעים ובין השחקנים היא מאוד חזקה. הסיכוי שלי 'לעבור מסך' אצל גורם בתעשייה הוא גדול יותר מאשר של משקיע מבוגר שאולי יש לו רקורד עשיר משלי, אבל הוא לא מתמצא בעולם הזה. התעשייה היא מקפצה של סטלנים להפוך למיליונרים. אני חושב שקל יותר לחבר'ה עד גיל 45-40, שהראש שלהם קצת יותר פתוח לדברים הללו, להרוויח כסף מהתעשייה".
איך אנשים מגיבים כשאתה מספר להם שאתה לומד בתוכנית לקנאביס רפואי?
"מי שמכיר אותי לא מופתע. להורים של אשתי למשל היה קצת יותר קשה להסביר. הם קצת יותר שמרנים. מבחינתם קנאביס זה טאבו. אבל הם מבינים שזה חלק מביזנס. זה לא שאני מגדל עציץ בבית כדי שיהיה לי נחמד. המטרה פה היא אחרת".
חזי צאיג בן ה-58 מרמת גן שימש בשלל תפקידי ניהול במגזר הציבורי. צאיג הוא יו"ר דירקטוריון דואר ישראל, ועומד בראש מספר ועדי קיבוצים. לתוכנית ללימודי קנאביס רפואי הוא הגיע מתוקף תפקידו הניהולי בקיבוצים.
"אנחנו מספר קיבוצים ומושבים שהתאגדו כדי להקים חוות גידול ומפעל למיצוי שמן קנאביס", מפרט צאיג. "אני באתי מעולם ההשקעות. יחד עם הקיבוצים, שהם הצד המגדל, הבנו את הפוטנציאל הקיים בתחום והחלטנו לשלב כוחות ולצאת לדרך".
לדברי המנהל הבכיר, הוא מעולם לא התנסה בשימוש בקנאביס, "אבל אני רואה לאן הרוח נושבת. אני רואה את הדור הצעיר ומבין לאן זה מתפתח בעולם. אין לי ספק שחלק מתרבות הפנאי יהיה גם שימוש בקנאביס, אבל בצורה סדורה ולגאלית.
"אתה רואה שהחברות הכי גדולות ורציניות מתחילות להיכנס לתחום הזה – חברות פארמה, קרנות סיכון וקרנות ביו-טק. אומנם הקנאביס הוא תחום שכרגע רב הנסתר על הגלוי בו, אבל גלומה בו גם הרבה תקווה. יש הרבה מאוד אנשים שמייחלים לתרופות שיפיקו מהצמח בציפייה דרוכה. כל האינדיקציות מראות שהכיוון הוא חיובי".
