מאות בעצרת זיכרון לאסון נחל צפית: "לא הטבע הרג אותם - אלא טבע האדם"
בני משפחות וחברים של עשרת הנספים ממכינת בני ציון השתתפו בעצרת שארגנו הניצולים בכיכר הבימה בתל אביב. מנכ"ל מועצת המכינות: "נתניהו הבטיח ועדת בדיקה אבל דוחים את זה"
דרישה ברורה ללקיחת אחריות וקריאה להקמת ועדת חקירה. מאות בני אדם השתתפו הערב (רביעי) בכיכר הבימה בתל אביב בעצרת לציון שנה לאסון בנחל צפית שבו נספו תשע נערות ונער. בני משפחות הנספים קראו ללקיחת אחריות על האירוע.
את הטקס יזמו כמה מן הניצולים בשיתוף עם המשפחות וקרוביהן. באסון נספו עדי רענן, אגם לוי, יעל סדן, אלה אור, צור אלפי, אילן בר שלום, שני שמיר, מעין ברהום, גלי בללי ורומי כהן. האירוע החל אחר הצהריים במעגלי שיח, ובהמשך התקיים טקס הזיכרון לנספים באסון.
אתי בללי, אמה של גלי ז"ל אמרה בעצרת: "לפני שנה נפתחו ארובות השמים וגשם חזק ירד, גשם שהפך לשיטפון ושטף איתו הרבה חלומות יפים, תמימות, תקוות ואמונות. מנגד רעדה גם האדמה, בעוצמה 10 בסולם הערכים לפיו חשבנו שאנחנו חיים. בסולם הערכים הזה שכנו הכבוד לחיי אדם, לקיחת אחריות, צניעות, הקשבה לזולת ועוד ערכים, שכל אחד מילדינו שנספו באסון נהגו על פיהם בחייהם הקצרים, ואשר היינו רוצים לראות עוד ועוד מהם בחברה בה אנו חיים. כל הערכים האלו קרסו.
"האסון שקיבל את השם 'אסון השיטפון', אבל זה היה ברור מיד שלא השיטפון ולא תופעת טבע הם אלה שהרגו את ילדינו. טבע האדם, זה שילדינו כל כך האמינו בו, הוא שהרג אותם. טבע האדם המקולקל, זה שגדל פרא ולא מחובתו שימשיך לגדול כך, כי המחיר כבד מדי והכל כן בידיים שלנו. אז הגיע הזמן להתחיל לתת את הדעת לתרבות הסמוך וה'יהיה בסדר', שכל כך מאפיינת אותנו, לתחושת הכוח שגורמת לנו לקחת סיכונים מיותרים ולהחליט שזה לא חייב להימשך כך, שכל אחד יכול לקחת על עצמו לעשות את השינוי".
בפברואר הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על הקמת ועדת חקירה ממלכתית בהתאם לדרישת המשפחות, אולם עד כה לא הוקמה הוועדה. זמן קצר לפני תחילת העצרת מסרה לשכתו של נתניהו כי "עם כינונה של הממשלה החדשה יקודמו ההליכים להקמת ועדת בדיקה בנוגע לנחל צפית".
אביה של אלה אור ז"ל, איציק, קרא לממשלה לקחת אחריות מלאה על החקירה. "אנו מבקשים אהבת חינם וקוראים שוב לראש הממשלה: על מנת למנוע את האסון הבא אתה חייב להקים היום, באיחור של שנה, ועדת חקירה ממלכתית שתבחן את ההתנהלות שהובילה לאסון. מדינת ישראל היקרה, אל תחכי לאסון הבא. משרדי החינוך והביטחון בעיקר חטאו בכך שלא פיקחו במשך עשר שנים מרגע חקיקת חוק המכינות. אותם אנשים שלא פיקחו ובכך הובילו למותם של ילדינו יושבים עד היום באותם תפקידים במשרד החינוך והם יגרמו לאסונות הבאים".
יעל כהן, אמה של רומי ז"ל, הוסיפה כי "שלשום היינו בנחל. אני מציעה לכל אחת ואחד מכם לעשות את המסלול הזה ברגליים. רק שם תבינו עד כמה הזויה הייתה ההחלטה לקחת לשם ילדים שאינכם מכירים. מאז השבעה ובכל השנה שחלפה אנו מרגישים את התמיכה שלכם.
"למה רק כשאנחנו בדוחק, בצער, במכות קשות ובכאב אנו מתחברים? אם זו המהות של העם הזה, למה לא עסוקים יום וליל רק באיחוד ובחיבור השסעים והקרעים? הנתינה, הדאגה לאחר, הצניעות, הלב התמים, האכפתיות והנכונות לתת מעצמך, אלו הערכים שעלינו לבקש מהמנהיגים של עם ישראל. באסון הזה ראינו, ואנו רואים בכל יום, שהמנהיגות של הדור שלנו כשלה בהצבת ערכים אלו במרכז השיח הציבורי, אבל הרוח שלכם יכולה להפוך עולמות".
השימוע למנהל המכינה בעת האסון, יובל כאהן, ולמדריך האחראי על הטיול אביב ברדיצ'ב, צפוי להתקיים ככל הנראה ביוני. מכתב החשדות שהוגש פברואר עלה תיאור מחדלים מתמשכים והתעלמות חוזרת ונשנית מהאזהרות לקראת הטיול שהסתיים באסון.
מנכ"ל מועצת המכינות הקדם צבאיות, דני זמיר, אמר הערב: "מפעל המכינות ישלים תהליך של תיקון והסדרה. זה תהליך שדורש לא רק תקינה אלא מהלך ארוך ועמוק. הוא ייקח זמן כי משרדי הממשלה לא כל כך ערוכים לזמן הזה. ראש הממשלה נתן התחייבות אישית שתוקם ועדת בדיקה. ממשרד ראש הממשלה מסרו שזה נדחה עד לאחר הבחירות, ואז נמסר לי שזה נדחה עד לאחר הרכבת הקואליציה. לא יעלה על הדעת שבמדינת ישראל נהרגו עשרה אנשים ולא הוקמה ועדת בדיקה. לא נתפס. ב-12 בדצמבר העברנו בקשה למשרדי החינוך והביטחון בדבר הסקת המסקנות של דו"ח אהרונישקי. מאז, למרות שהעברנו שלוש, ארבע וחמש תגובות - לא קיבלנו שום תגובה ושום התייחסות".
לארגון העצרת הצטרפה גם עדן כהן, אחותה של רומי ז"ל: "הרעיון מאחורי העצרת היה באמת לקיים שיח על מנהיגות ובמיוחד על איך מנהיג אמור להתנהל. אנחנו רוצים לקרוא למנהיגות אחרת ולדון במה זו אחריות. בסופו של דבר, אם הייתה מנהיגות ואחריות – האסון הזה לא היה קורה".
לדבריה, אחד החששות הגדולים של הניצולים ובני משפחות הנספים הוא שהזיכרון יתעמעם וייטשטש, והאסון הכבד יישכח: "עם הזמן דברים נעלמים מתחת לפני השטח ודווקא בגלל זה חשוב לנו לגרום לזה שהאסון לא יישכח. אנחנו אמנם רוצים להנציח את הנספים, אבל גם להזכיר את נושא האחריות. חייבים לגרום לכך שאסון כזה פשוט לא יקרה יותר. אני מקווה שאנשים ילמדו מהאסון הזה ויבינו להבא איך אפשר אחרת".
לפנייה לכתב/ת 
