בחזרה למלכודת המוות בנחל צפית: "המקום שבו התחיל הגיהינום"
שנה אחרי האסון יצאנו עם הורי ארבע מקורבנות מכינת בני ציון לתוואי השיטפון הקטלני. את הסלעים שעליהם נגדעו חיי הנערות הם מזהים מהתמונות ומהתחקירים, והשאלות לא מרפות. הכתבה המלאה תתפרסם היום ב-ynet
ארבעה ימים לפני שהמשפחות השכולות יציינו שנה לאירוע שעורר שאלות קשות על התנהלות המכינות הקדם צבאיות, הגיעו השבוע למסע זיכרון בנחל צפית הורים של כמה מהקורבנות: שרית אנג'ל אור ובעלה איציק אור, הוריה של אלה ז"ל; דורית ברהום, אמה של מעיין ז"ל; יעל ועופר כהן, הוריה של רומי ז"ל; ושרון סדן, אמה של יעל ז"ל.
התלווינו אליהם למסע וראינו כיצד הם יודעים היטב באיזו נקודה צולמה כל אחת מן התמונות האחרונות, מהיכן בדיוק נשלחו הודעות ההרגעה ומה הייתה משמעות הפיזור של החבורה בשטח, כמו גם לקצב ההליכה של כל אחד מהמשתתפים בטיול הזה. ויש עוד סיבה שבשמה הגיעו לכאן: הם מבקשים להבהיר, במקום שבו איבדו את היקר להם מכל, שהסיפור הזה עוד רחוק מלהסתיים ולהיחתם. הכתבה המלאה תתפרסם היום ב-ynet.
בימוי: תמר אברהם | הפקה: מיכאלה חזני, פז מור | סאונד: טוני טויטו | עריכה: דוד ברקן
לפנייה לכתב/ת 
