גברים שחורים יכולים להיות קוורטרבקים
יותר מ-31 שנים מאז דאג וויליאמס הוביל את הרדסקינס לזכייה בסופרבול ואת עצמו לניצחון על ארה"ב הגזענית, דראפט ה-NFL הוכיח שהדעות הקדומות מאחורינו. אריזונה בחרה ראשונה את קיילר מארי, שיהפוך למנהיג העתידי של הקבוצה מהעמדה הכי חשובה שיש. וגם: סיקור כל נבחרי הסיבוב הראשון
מארי, קוורטרבק מאוניברסיטת אוקלהומה, מגיע למדינת אריזונה הלבנה והדרומית, בתור המנהיג העתידי של הקבוצה. הוא יחליף בתפקיד את ג'וש רוזן שנבחר על ידי הקארדס במקום העשירי בדראפט 2018 כדי למלא את אותו התפקיד בדיוק. רוזן מזדהה כאחד מבני עמנו (אבל מצהיר על עצמו כאתאיסט גמור), ואם נמשיך בהלך הרוח הגזעני מן העבר הרי שהמוח היהודי ממציא לנו פטנטים. הדעה הקדומה הזאת לא ממש הוכיחה את עצמה בעונה האחרונה והעגומה של הקארדס. ובתיקון מהיר, מהיר מדי כנראה, החליט המנכ"ל סטיב קיים, להחליף תקליט וללכת על מארי.
בניגוד לרוזן, שנודע בעיקר כמי שיודע לכוון משחקים בתור קוורטרבק קלאסי בתוך איזור הנוחות של ה-Pocket, מארי הוא אתלט מדהים שנוהג לאלתר בריצה ובמסירה, ועושה זאת מצוין. האמונה באריזונה היא שהמאמן החדש קליף קינגסברי, קווטרבק לשעבר שעשה לעצמו שם של חונך קווטרבקים מבריק באוניברסיטת טקסס A&M (ג'וני מנזיאל, פטריק מהומס ובייקר מייפילד), ישפר את ההתקפה שגוועה תחת המאמן הקודם סטיב ווילקס שפוטר אחרי שנה אחת בתפקיד. ווילקס הוא מאמן הגנתי ממוצא אפריקני-אמריקני שהלך עם רוזן השמרני כמנהיג של קבוצתו, קינגסברי הלבן בן ה-39 חולל מהפכה עם צעצוע חדש ומשוכלל משלו. כזה שהוא יכול לטפח ולהתנסות איתו.
ההבדל בין מארי לרוזן, שנדחק אל כף הקלע שנה בלבד אחרי שנשבע להוביל את הקארדס לגדולה, אינו נמדד רק בסגנון משחק, מוצא ודעות קדומות. את ההבדל הזה אפשר למדוד גם ב-15 סנטימטרים הנמתחים בין ה-1.93 מ' של רוזן ל-178 הסנטימטרים הצנועים של מארי. אבל ממש כפי שהטרנד הנוכחי ב-NFL הוא למנות מאמנים צעירים עם מוחות התקפיים מקוריים (טרנד שהתגבר על רקע ההצלחה של שון מקוויי בלוס אנג'לס ראמס), כך גם הולכת ומתרחבת ההעדפה לקווטרבקים יצירתיים נמוכי קומה. דרו בריז מניו אורלינס הוא הפרוטו-טייפ עם 1.83 מ', אבל מאז הרף ירד וראסל ווילסון מסיאטל (1.80 מ') ומייפילד מקליבלנד (1.85 מ') לקחו אותו לגבהים חדשים.
1. אריזונה: קיילר מארי, קוורטרבק (אוקלהומה)
קינגסברי מקבל את הקוורטרבק בו חשקה נפשו ומוחו. ההשראה הגיעה מההצלחה של מייפילד בעונת הרוקי שלו בקליבלנד בראונס שבחרו בו ראשון אשתקד מאותו הקמפוס בו כיכב מארי השנה, ואותו עזבו השניים עם ההייזמן טרופי (התואר היוקרתי ביותר בספורט המכללות). אבל אי אפשר לבנות על ההשוואה הזאת. הבראונס בנו סגל נהדר שמייפילד נבחר כדי לחבר מעמדת הקווטרבק. הקארדס לעומת זאת לוקים בכל כך הרבה עמדות, שספק אם מארי המוכשר יכול לעזור מידית יותר מרוזן. ואם הוא לא יצליח, ההימור של סטיב קיים עלול לעלות לו במשרתו בסוף העונה הבאה.
2. סן פרנסיסקו: ניק בוסה, דפנסיב-אנד (אוהיו סטייט)
אם מארי נתפס על ידי ראשי הקרדינלס כתואם מייפילד, הרי שניק בוסה הוא תואם של...ג'ואי בוסה. שני האחים דומים מאוד במראה וגם בסגנון המשחק שלהם. ג'ואי עשה נפלאות בלוס אנג'לס צ'ארג'רס, ואחיו ניק יתמקמם לא רחוק ממנו על קו החוף של קליפורניה. בוסה הצעיר סומן כשחקן הטוב ביותר בדראפט, ונחשב זמן רב כפייבוריט להיבחר להגיע לאריזונה. מודע למעמד העילאי שלו הוא העדיף לפרוש במהלך העונה האחרונה שלו באוהיו סטייט ולהתרכז בהחלמה מפיצעה והכנות ל-NFL. הניינרס יהנו מהאנרגיות המתחדשות שלו וליעילות שהוא יחדיר לקו הקדמי של הקבוצה.
3. ניו יורק ג'טס: קווינן וויליאמס, דפנסיב-טאקל (אלבמה)
הדוב המרקד מאלבמה הוא אולי השחקן הדומיננטי ביותר שניתנו לבחירת הקבוצות ולו רק בגלל הסגולות הפיזיות הנדירות שלו. בגובה 1.91 מ' ומשקל של 107 ק"ג יש לו מימדים מרשימים, והם נעים היטב על המגרש ובכיוון הנכון. לג'טס יש כבר ענק בשם וויליאמס, לאונרד וויליאמס, בקו ההגנה. אבל עם קווינן לצדו הצפיפות תורגש בעיקר בצד של הקווטרבקים והראנינג-בקים היריבים.
4. אוקלנד: קלילן פארל, דפנסיב-אנד (קלמסון)
המנכ"ל החדש של הריידרס הוא איש התקשורת, הפרשן לשעבר, מייק מאיוק, והוא סיפק את הציפיות של האוהדים ושל התקשורת שדיברו על הפתעה גדולה בבחירה הרביעית. ג'ון גרודן וחבורתו מסתכלים קדימה למעבר הצפוי ללאס וגאס, אבל כשהם מסתכלים אחורה, הם מתגעגים למכונת הסאקים חאליל מאק עליו נאלצו לוותר בטרייד עם שיקגו. לדעתם הם מצאו מחליף בדמותו של הדפנסיב-אנד האתלטי שכיכב בקלמסון, כל הדרך לתואר האליפות.
5. טמפה ביי: דווין ווייט, ליינבקר (לואיזיאנה סטייט)
לוונטה דיוויד מזדקן במרכז ההגנה, וקוואן אלכסנדר שסומן כיורש שלו עקר לסן פרנסיסו ניינרס. הבקאנירס יסתגלו למצב החדש באמצעות ווייט, אתלט נהדר עם חושים חדים ויכולת מרשימה לנתח מהלכים התקפיים, לסכל אותם ולוודא את הריגתם בתיקולים יעילים לכל רוחב המגרש.
6. ניו יורק ג'איינטס: דניאל ג'ונס, קוורטרבק (דיוק)
נמצא היורש של איליי מאנינג! זה לא מפתיע שהמנכ"ל של הג'איינטס דייב גטלמן חתר למציאות קווטרבק חדש לקבוצה, אבל הבחירה שלו בג'ונס היממה רבים. מדובר במוסר מדויק ואחראי, אבל נייד הוא לא. הוא זכה לשבחים במדי דיוק -אימפריית כדורסל, אבל ממש לא בזירת הפוטבול. בניגוד לקרדינלס, הג'איינטס לא מתכוונים לשנות גישה וממשיכים לצעוד באותה דרך שהכתיב מאנינג הלבן והנייח, והמפוקח.
7. ג'קסונוויל: ג'וש אלן, דפנסיב-אנד (קנטאקי)
אחרי שהצטיידו בקווטרבק חדש ומוצלח ניק פולס, במקום בלייק בורטלס המאכזב, הג'אגוארס ממשיכים להשקיע בעוד מרכיבים הגנתיים שהופכים אותם לכוח להתחשב בו. אלן, הדפנסיב-אנד הטוב ביותר במכללות על פי רבים, היה טוב מדי בשביל לוותר עליו בשלב הזה. איך הוא ישתלב בקו קדמי עמוק ואפקטיבי בראשות קלאיס קמפבל ומרסל דראוס? זו תהיה בעיה של מאמני היריבות, לא פחות משל ראשי הג'אגס.
8. דטרויט: טי.ג'יי. הוקנסון, טייט-אנד (איווה)
יש בדטרויט מי שמפנה מבט לאינדיאנפוליס הסמוכה, ומרגיש החמצה נוכח השגשוג של אריק אברון בעונה החמישית שלו בליגה - הראשונה שלו מחוץ לליונס שבחרו בו עשירי בדראפט 2014. לא נורא, נמצא לו תחליף נהדר, ועל פי ההערכות הוא יוכל לתרום לקבוצה מה שאברון לא הצליח לעשות. הוקנסון הוא טייט-אנד רב-תכליתי, חוסם נהדר ומשמש מטרה אמינה למסירות. הוא מוערך כאחד הטובים שיצאו בשנים האחרונות מהמכללות.
9. בפאלו: אד אוליבר, דפנסיב-טאקל (יוסטון)
הדפנסיב-טאקל הנייד והרב-גוני נופל לפתחם של הבילס, שליקטו אותו בשמחה. לא רק בגלל שהוא השחקן האיכותי ביותר בשלב הזה, אלא גם בגלל שהוא ממלא חור גדול בהגנה שנפער עם פרישתו של קייל וויליאמס אחרי 13 שנה בקבוצה מאפ-סטייט ניו יורק.
10. פיטסבורג: דווין בוש, ליינבקר (מישיגן)
הטרייד הראשון בדראפט הגיע באיחור אלגנטי, אבל הזהות של הקבוצה שיזמה אותו היא בגדר הפתעה גדולה. הסטילרס נוטים לשמרנות בדראפט ולא נוטים לשנות מיקומים. אולם הפעם יש למנכ"ל קווין קולברט נסיבות מקלות על רקע הפציעה המזוויעה של ראיין שייזיר, שלמרות התאוששותו מהפגיעה הקשה בחוט השדרה, לא יחזור כנראה למגרש הפוטבול והניעה את העסקה עם דנבר ברונקוס. בוש, הליינבקר השני בטיבו בדראפט, אמור להיות החוליה החסרה בעמוד השדרה ההגנתי בפיטסבורג.
11. סינסינאטי: ג'ונה וויליאמס, אופנסיב-טאקל (אלבמה)
המאמן החדש של הבנגאלס זאק טיילור לא מוכן לוותר עדיין על הקווטרבק המוכשר אך המאכזב תמידית אנדי דלטון. במקום להיפרד ממנו ולבחור את דווין הוסקינס או דרו לוק, הוחלט פשוט לבטן את קו ההתקפה עם האופנסיב-טאקל המאסיבי שיגונן על דלטון או מי שלא יבוא במקומו בעתיד, כשגם לטיילור ימאס.
12. גרין ביי: רשאן גארי, דפנסיב-אנד (מישיגן)
אף אחד לא מתכווח על הפוטנציאל האדיר של האתלט המרשים הזה בקו ההגנה, אבל אין כמעט אף אחד שמוכן להמר על כך שהוא יצליח לממש אותו. הפאקרס מאמינים בעצמם ובחממה שהקימו בטונדרה של וויסקונסין, ובה גם שחקנים בעייתיים מהמכללות יכולים להתעלות על עצמם כמקצוענים.
13. מיאמי: כריסטיאן ווילקינס, דפנסיב-טאקל (קלמסון)
הדולפינס זקוקים לקווטרבק, אבל נמנעו מלבחור אחד פה. השמועה גורסת שרוזן נמצא על הכוונת שלהם, ואחרי שהקרדינלס הכריעו בכיוונו של מארי, הם יכולים ככל הנראה לקבל אותו מהם במחיר מציאה. את בחירת הסיבוב הראשון שלהם הם לא היו מוכנים להעביר לאריזונה בתמורה לרוזן, והשתמשו בה לצורך חיזוק ההגנה בדפנסיב-טאקל צעיר, נמרץ ומוכשר שישפר את ההגנה המקרטעת של מיאמי.
14. אטלנטה: כריס לינדהולם, גארד (בוסטון קולג')
כולם יודעים שמאט ראיין הוא מוסר מחונן, אבל כל כך פגיע - ולא באשמתו. 42 סאקים שספג בעונה האחרונה הם עדות לסדקים הרבים בקו ההתקפה, ולינדהולם מגיע על תקן הילד ההולנדי שאמור לטחוב את האצבע שלו בחור שבסכר. בהתחשב בכך שהוא שוקל 140 ק"ג אפשר להניח שלכל הפחות האצבע שלו עבה דיה כדי לחסום את היריבים ולעצור את הזליגה המסוכנת של שחקני ההגנה.
15. וושינגטון: דוויין הוסקינס, קוורטרבק (אוהיו סטייט)
הבעלים דניאל סניידר נהג לקבל את כל ההחלטות המקצועיות בנוגע לקבוצה שלו (זכות שאתה זכאי לה כשאתה משלם 800 מיליון דולר על הצעצוע החדש שלך). בשל כך הוא ספג המון ביקורת מהאוהדים ומהפרשנים, מה שהניע אותו להפנים ולתת קצת אחריות לאנשי הצוות המקצועי שלו. אבל מאחר שגם שינוי המדיניות הזו לא הניב הישגים, אז מה אכפת לו לקחת את המושכות עוד פעם אחת לפחות ולהכריע בנוגע לתוכנית הדראפט ולבחור בהוסקינס שהוא רק במקרה חבר של בנו. הוסקינס ברדסקינס: זה מתחרז באוזן, וגם על המגרש. הפציעה של אלכס סמית' העונה ככל הנראה סיימה לו את הקריירה, ובוושינגטון צריכים להמשיך הלאה והם עושים זאת עם קווטרבק חכם ומדויק ושובר מוסכמות: אמנם אפריקני-אמריקני כמו מארי, אבל בסגנון שמזכיר את רוזן.
16. קרולינה: בראין בארנס, דפנסיב-אנד/ליינבקר (פלורידה סטייט)
בארנס, שהיה אחד השמות הלוהטים בימים האחרונים, מתויג כליינבקר אבל עם ה-1.95 מ' שלו והמהירות שלו, הוא יוצב ככל הנראה בחזית ההגנה עם הפנים לקווטרבק היריב. תפקיד שהיה שמור כמעט אקסקלוסיבית לג'וליוס פפרס שפרש השנה. עם הליינבקר המעולה לוק קיוצ'לי מגבה אותו אחוריו, בארנס יוכל להסתער קדימה ולחתור למגע בלי לדפוק חשבון.
17. ניו יורק ג'איינטס: דקסטר לורנס: דפנסיב-טאקל (קלמסון)
המרדף אחר שחקני קו הגנה ממשיך גם עם הג'איינטס שמנצלים שנתון רווי בכוכבים פוטנציאלים בעמדות דפנטיב-טאקל ודפנסיב-אנד. לורנס הוא השלישי משחקני קו ההגנה של האלופה קלמסון שנבחר בסיבוב הראשון והוא מגיע למדולנדס בזכות הבחירה שהתקבלה בטרייד להעברת אודל בקהאם-ג'ונסון לקליבלנד.
18. מינסוטה: גארט בראדברי, סנטר (צפון קרולינה סטייט)
קו ההגנה פחות מטריד את מאמן הווייקינגס מייק זימר, אבל הקריסה של חומת המגן לפני הקווטרבק קירק קאזינס היא מחדל גדול, שגרם ל-84 מיליון דולר שקיבל הקווטרבק אשתקד כדי להגיע למיניאפוליס להראות כמו בזבוז כסף. הסנטר החדש והמוערך שימשוך את קאזינס מהיום הראשון עשוי להיות המרכיב החסר להבטיח את ההשקעה ההיא משנה שעברה.
19. טנסי: ג'פרי סימונס, דפנסיב-טאקל (מיסיסיפי סטייט)
הוא נחשב לאחד השחקנים הטובים השנה במכללות לפני שקרע את הרצוע הצולבת בברכו. וגם הווידאו בו תועד חובט באישה לא הוסיף ליחסי הציבור שלו. ובכל זאת, הטייטאנס צריכים שחקן קו הגנה כמוהו ואם הכל יסתדר בברך ובראש של סימונס, המאמן בראין ורייבל מאמין שמדובר בגניבה.
20. דנבר: נואה פאנט, טייט אנד (איווה)
הטרייד עם פיטסבורג סידר לג'ו פלאקו כלי התקפי חשוב בדמותו של הטייט-אנד שלמרות שחלק את אותו מגרש באיווה עם האקנסון (הטייט-אנד המוביל בדראפט שנבחר שמיני על ידי דטרויט), הצליח להתעלות ולהראות את עצמו לעולם מחוץ לצל של חברו. זוהי מטרה נעה ונאה עבור הקווטרבק החדש של הברונקוס.
21. גרין ביי: דארנל סאבאג' ג'וניור, סייפטי (מרילנד)
כל כך הרבה שחקני קו הגנה מצאו לעצמם בית חדש בשלב זה של הסיבוב הראשון, ששחקני הקו האחורי נשארו...מאחור. הסייפטי ממרילנד הוא הראשון שנבחר בדראפט השנה והוא ישתלב בשורות הפאקרס שהידלדלו לאחרונה בחלק זה של המגרש.
22. פילדלפיה: אנדרה דילארד, אופנסיב-טאקל (וושינגטון סטייט)
האיגלס יזמו טרייד עם בולטימור כדי להתקדם שלושה מקומות לבחירה ה-22 שאיפשרה להם ללקט את דילארד שאמור לשפר את ההגנה על הקווטרבק הצעיר קרסון וונץ שמתאושש מפציעה לא פשוט, ולא פחות מכך לשדרג את משחק הריצה שצלע אשתקד.
23. יוסטון: טייטוס הווארד, אופנסיב-טאקל (אלבמה סטייט)
אם האיגלס לא היו מזנקים קדימה, הטקסאנס היו לבטח בוחרים בדילארד כדי להציל את קו ההתקפה וחשוב יותר - את דשון ווטסון שנשאר חשוף מאחוריו שוב ושוב אשתקד. יוסטון יש לנו בעיה, והבעיה היא עצומה שכן הקווטרבק הצעיר הוטרד, תוקל ונחבל שוב ושוב ושוב. האם הווארד הוא הפתרון לשיקום קו ההתקפה? לא בטוח. אבל הקבוצה נואשת.
24. אוקלנד: ג'ו ג'ייקובס, ראנינג-בק (אלבמה)
זה נראה שהריידרס של ג'ון גרודן ומייק מאיוק מנצלים את הדראפט כדי לייצר דרמות, לא בהכרח כדי לבנות את הקבוצה. ג'ייקובס הוא הראנינג-בק הטוב בדראפט, והבחירה בו מתבקשת נוכח הפרישה הצפויה הקרובה של מרשון לינץ'. אבל זהו כלל ידוע שבחירה בנושאי כדור בסיבוב הראשון עשויה להיות בחירה מבוזבזת בגלל חיי המדף הקצרים שלהם ובגלל אופי התפקיד שנסמך על שאר מערכי הקבוצה מכל אחד אחר.
25. בולטימור: מרקיז בראון, ווייד-רסיבר (אוקלהומה)
לא פחות מ-25 בחירות עברו מאז תחילת הדראפט ואף אחת מהן לא הוקדשה לווייד-רסיבר. זוהי הפתעה אדירה שהרייבנס יכולים ליהנות ממנה עם קליטתו של "הוליווד" בראון הסילוני שעשה לעצמו שם כבן דודו של אנטוניו בראון הפנומן, ולא פחות חשוב כמטרה המועדפת על מארי באוקלהומה. הוא מגיע לבולטימור כדי להיות כתובת ראויה לקווטרבק למאר ג'קסון שקיבל את המקום של פלאקו, למרות מיומנויות המסירה המוגבלות שלו.
26. וושינגטון: מונטז סווט, דפנסיב-אנד (מיסיסיפי סטייט)
יש לו אולי פגם בלב, אבל האתלט העילאי הזה נכנס ללב של ראשי הרדסקינס שהחליטו לקחת סיכון ולצרף אותו (ונדרשו לטרייד עם אינדיאנפוליס כדי לשים ידם עליהם). מדובר בכוכב התורן של הקומביין באינדיאנפוליס (אירוע ההכנה לקראת הדראפט), ואחרי שהוא גמע את מבחן הריצה ל-40 מטרים ב-4.41 שניות - זמן אופייני לווייד-רסיברים קלילים, לא להרי אדם במשקל 118 ק"ג.
27. אוקלנד: ג'ונתן אברם, סייפטי (מיסיסיפי סטייט)
מדהים בשלב מאוחר זה לא נבחר עדיין קורנרבק, וגם הריידרס מעדיפים לשדרג את המערך ההגנתי האחורי שלהם בעזרת הסייפטי האגרסיבי שלא מפחד לחתור למגע עם כל שחקן התקפה שמזמן לאיזורו.
28. סן דייגו: ג'רי טילרי, דפנסיב-טאקל (נוטר דיים)
הצ'ארג'רס ממשיכים להתחזק ולהשתדרג מתוך כוונה לשאת את הקווטרבק הוותיק פיליפ ריברס אל הסופרבול. הדפנסיב-טאקל הגבוה (2.01 מ') מוסיף איכויות לצד ההגנתי דווקא שהוכיח את עצמו היטב בעונה האחרונה.
29. סיאטל: אל.ג'יי. קולייר, דפנסיב-אנד (טקסס כריסטיאן)
הסיהוקס שלחו לקנזס סיטי את הדפנסיב-אנד המצטיין (והמאוד יקר) פרנק קלארק, ובתמורה קיבלו את הבחירה של הצ'יפס אותה ניצלו לצורך הצטיידות בצייד קווטרבקים צעיר וזול
יותר. מי יודע, אולי גם טוב יותר.
30. ניו יורק ג'איינטס: דיאנדרה בייקר, קורנברבק (ג'ורג'יה)
זה די מדהים, אבל הקורנרבק הראשון ששומע את שמו בדראפט הוא בייקר שמצטרף לג'איינטס עם הבחירה השלישית שלהם בסיבוב הראשון, ה-30 בסך הכל.
31. לוס אנג'ל ראמס: קיילב מקגארי, אופנסיב טאקל (וושינגטון)
ג'ארד גוף הצעיר זקוק למגננה ראויה, והמאמן שון מקוויי לא היה מרוצה מספיק ממה שעמד לרשותו. מה שהוביל לשחרור של הסנטר ג'ון סאליבן ולעקירתו של האופנסיב-טאקל רוג'ר ספולד. מקגארי הענק ישתבץ היכנשהו לאורך הקו במקומם.
32. ניו אינגלנד: נ'קיל הארי, ווייד-רסיבר (אריזונה)
ביל בליצ'ק מסכים להשאיר את ג'וש גורדון תחת חסותו, אבל בינתיים הליגה ממשיכה להשעות אותו שוב ושוב בגלל התנסויותיו הקרימינליות. הבחירה בהארי נותנת לטום בריידי אופציית מסירה נוספת למקרה שהווייד-רסיבר המעורער יושעה שוב או פשוט ישוחרר מהקבוצה.
לפנייה לכתב/ת 
