שתף קטע נבחר
 

מופעי יום העצמאות: הגיע הזמן לשים סוף לעושק ולחזירות

ראשי ערים מוכנים לשפוך מאות אלפי שקלים על הופעות של עומר אדם, אייל גולן, עדן בן זקן ושאר "היפים והנכונים". את החשבון כולנו משלמים - ולא רק אנחנו: בדרך נפגעים גם האמנים הוותיקים, שלא מקבלים אפילו שאריות. לאבי שושן נמאס

כמעט 300 אלף שקלים ירוויח עומר אדם עבור הופעה קצרה אחת בערב יום העצמאות הקרוב. צפי ההכנסות שלו מהערב הזה, שבמהלכו יופיע בשלוש ערים (נכון לעכשיו) - כבר קרוב למיליון שקלים.

 

האם זה השימוש הטוב ביותר שמצאו ברמלה, בלוד ובאור יהודה לסכום העתק הזה? אולי רצוי היה שאת הכסף יעבירו במקום זאת לשירותי הרווחה, לשיפור חזות העיר, לטיפול בהיעדר תשתיות לתושבים, אפילו לתוכנית למניעת רצח נשים, תופעה שגואה לפחות בחלק מהן. אולי רצוי היה לשקול לפחות את אחד האפיקים הללו - לפני שזורקים את השטרות על זמר. כל זמר.

 

שיאני שכר מופעי יום העצמאות עומר אדם ()

רפרוף מהיר בפרסומים השנתיים של כתב ynet רן בוקר על מופעי יום העצמאות חושף את הממדים של הזינוק במחירים. שכר האמנים מטפס באופן עקבי באלפי שקלים ואף עשרות אלפים אצל כמה מהם. תמיד נמצא הפראייר התורן שיסכים לשלם - בדרך כלל ראש עיר חדש שמחפש קצת שופוני, וזורק כספי ציבור ללא שום בקרה. או ראש עיר שמבקש להכין את הקרקע לבחירות המקומיות (למזלנו הפעם לפחות זה נחסך).

 

קחו לדוגמה את עומר אדם. ב-2017 הוא עוד "הסתפק" ב-150 אלף שקל. בשנה שעברה הוא כבר גבה מחיר של כ-205 אלף שקלים - והשנה רשם זינוק נוסף, של קרוב למאה אלף שקלים. למה? כי הוא יכול. כי ישנם בנמצא עובדי ציבור שמוכנים להוציא את הכסף בשביל לסדר איזה סלפי עם התושבים, במקום לטפל בבעיות שעדיין עומדות בתור במוקד העירוני.

 

עדן בן זקן (צילום: אדריאן חמיאס)
בשלישייה הפותחת. עדן בן זקן(צילום: אדריאן חמיאס)

 

אבל זו לא הבעיה היחידה בסידור הנוכחי. שכר האמנים המנופח לא בא רק על חשבון התושבים - הוא בא גם על חשבונם של אמנים אחרים. כי ברגע שתקציב ההופעות של רשות מקומית הולך כמעט במלואו לאמן אחד מבוקש ולא מתפזר בין אמנים שונים, אלה שממוקמים פחות טוב בטבלת "היפים והנכונים" העכשווית נשארים בבית. לא מעט אמנים מוכרים וותיקים, כאלה שהשכר של יום העצמאות החזיק אותם לכמה חודשים טובים בעבר, יושבים השנה בבית: למשל זהבה בן, חיים משה, יואב יצחק, נתי לוי ועוד רבים וטובים.

 

אולי זה בסדר להקדיש תקציב מכובד לחגיגות - בכל זאת, יום העצמאות היה גם דרכה של המדינה לעזור לאמנים ותיקים עם ערב אחד רווחי  במיוחד. כעת, עבור רבים מהם, גם צינור החמצן הכלכלי הזה נותק. "זו השנה הקשה ביותר שחוויתי", סיפר אחד מהם, וביקש להישאר בעילום שם מחמת הבושה, "בכסף של זמר אחד יכלו להביא חמישה אמנים טובים וכולם היו מרוצים. לראשונה אני יושב בבית בעצמאות - וזו תחושה קשה מאוד".

 

 עומר אדם  ()
למה? כי הוא יכול. עומר אדם

 

ואין סיבה שזה יהיה ככה. שיהיה ברור: האמנים מנסים את מזלם בשיטת מצליח. זורקים מחיר - ומקווים שיהיה מי שישלם. מקסימום - יורידו. הגדולים והצעירים - מקבלים את מה שדרשו. אחרים - מתפשרים. זמר ותיק נוסף ביקש בשנה שעברה יותר מ-60 אלף שקלים להופעה, וקיבל. השנה, בצוק העתים, הסכים להופיע עבור 23 אלף שקלים, פחות ממחצית הסכום. העיקר לא לשבת בבית ביום שהיה החג של אמני ישראל. וגם שייכנס משהו לעובר ושב. ושלא יהיו ספקות: סביר מאוד להניח שעומר אדם, אייל גולן ועדן בן זקן – שיאני השכר החג – היו יוצאים להופיע גם עבור מחצית מהסכום שהם מקבלים, ועדיין היו מרוצים. ההבדל העיקרי הוא שגם לאחרים היה נשאר.

 

ראשי הערים נסחטים על ידי אמנים שמשחקים אותה קשים להשגה, ואין אף מבוגר אחראי שירים דגל אדום וישים סוף להפקרות של זריקת כספי ציבור חסרת כל צידוק מוסרי וחברתי. ייתכן שהמרכז לשלטון מקומי צריך להתערב, ואפילו לנהל בעצמו את אירועי העצמאות לכלל הערים בישראל. היו ניסיונות לארגן מהלך כזה בשנים קודמות - אבל כל מערכת בחירות מביאה איתה ראשי ערים חדשים שרוצים להראות שהם הכי טובים וחזקים. את המחיר כולנו משלמים.

 

דבר אחד בטוח: יום העצמאות כבר אינו חג ישראלי אלא מופע חזירות חסר פרופורציות וחמלה. וממש לא לתפארת מדינת ישראל.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלוני מור ושרון רביבו
שיאני השכר. אייל גולן ועומר אדם
צילום: אלוני מור ושרון רביבו
לאתר ההטבות
מומלצים