העלאות מיסים? "זה יפגע בצמיחה ויעודד הון שחור"
גורמים בתחום הכלכלה מתריעים מפני האפשרות של העלאת מיסים, לאחר שבכירים במשרד האוצר העריכו כי שר האוצר החדש יהיה חייב לנקוט בצעד כזה כדי לצמצם את הגירעון. "דווקא הורדתם היטיבה את המצב", טוען רו"ח שי בן שמואל בריאיון לאולפן ynet. מנגד סבור ד"ר ארז כהן כי "אין ברירה אלא להעלות מיסים"
ההערכה של בכירים במשרד האוצר כי שר האוצר הבא יהיה חייב לקצץ בתקציב ולהעלות מיסים ממשיכה לעורר הדים. המתנגדים לצעדים אלה טוענים, כי העלאת מיסים תעצור את הצמיחה ממנו נהנה המשק. מנגד התומכים סבורים כי מדובר בצעדים מתחייבים כדי להימנע מהעמקת הגירעון.
בכירים באוצר: השר החדש יהיה חייב לקצץ בתקציב ולהעלות מיסים
באוצר מקווים שהממשלה הנוכחית תצליח למסות את גוגל ופייסבוק
ירידה קלה בגירעון במרץ: עמד על 3.4%
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אחד המתנגדים הוא רו"ח שי בן שמואל. "יש לנו בשנים האחרונות צמיחה וזה יעצור אותה", הוא אומר בריאיון לאולפן ynet. "זה יעודד את ההון השחור, היתה לנו דוגמה מצוינת שהורדת מיסים הביאה הרבה כסף לקופת המדינה, אני מדבר על הדיבידנד המוטב, שהורידו את שיעור המס על הדיבידנד המוטב".
אז מה עושים כאשר יש בור תקציבי וצריך למלא את הקופה?
"מתחילים לגבות כספים מהשומנים שיש שהמדינה לא מגיעה אליהם ומתייעלים. בארה"ב למשל, יש חובת דיווח כללי על כל לדבריו, התושבים וההכנסות, כשבישראל אין חובת דיווח. חובת דיווח תזרים עוד כספים למדינה. מבצעים של הורדת מיסים כמו שהיה עם הנושא של הדיבידנד המוטב, הכניסו לנו חמישה מיליארד שקל".
אז אפשר בתחכום להכניס את הכסף מבלי להטיל סנקציות כלכליות על האזרחים.
"אתה לא יכול להיות מנותק מיתר העולם, אנחנו לא יכולים לבוא ולהעלות מיסים אצלנו כשיש מגמה בכל העולם של הורדת מיסים".
ד"ר ארז כהן, מרצה במחלקה ללימודי ישראל במזה"ת ומדעי המדינה באוניברסיטת אריאל, סבור דווקא, כי "העלאת מיסים היא כורח המציאות, נכון שבכל העולם מורידים מיסים אבל לכל מדינה יש את המאפיינים שלה. ברמה האופטימלית בטח שכדאי לקצץ בשומנים ובכספים שהם לא יעילים אבל התקציב בישראל הוא פוליטי ויש כספים שחייבים להיות מוזרמים לצרכים קואליציוניים. גם הבור התקציבי שנכנסנו אליו הוא במקורו פוליטי".
לדבריו, "המציאות שנוצרה היא לא מציאות שהיתה חייבת להיות, הזרמת הכספים שלכאורה לטובת האזרח שכולנו נהנים ממנה כמו רפורמות של נטו משפחה ועוד דברים, יש לזה מחיר. אם זה לא מגובה בהכנסות אז נכנסים לבור תקציבי ואותו חייבים לפתור, אחת הדרכים היעילות לפתור בור תקציבי כדי לא להעמיק את הגירעון היא פשוט להעלות מיסים, אין ברירה אחרת".
בהשוואה לעולם, איפה ישראל מדורגת מבחינת מיסים ישירים ועקיפים?
"הכלכלה בישראל יציבה, היא אחת הכלכלות היציבות בעולם. אני לא רוצה להיות כמו שאר מדינות העולם, מדינות העולם מנסות ללמוד מישראל איך לצלוח משברים כלכליים. אחת הסיבות ליציבות היא שיש לישראל חוק יעד הגירעון שנחקק בשנת 1991 ומחייב אותה לפעול כאשר הגירעון חוצה את היעד".
בעולם האופטימלי הכלכלי לא היינו מעלים מיסים - אבל אין ברירה בקונסטלציה הזאת.
"השנים האחרונות מוכיחות שהעובדה שהורדנו מיסים היטיבה עם המצב במדינה והיכולת הכלכלית של האזרחים צמחה וההון גדל", אמר בן שמואל.
אבל זורקים עלינו מיליארדים בדרישות קואליציוניות.
"דרישות קואליציונית יש בכל מקום בעולם, אין קואליציה במדינות אירופה ובכל מיני מקומות אחרים".
מאיפה אתה לוקח את הכסף?
"אני חושב שעל ידי גבייה נכונה של כספים מבורות שומניים שיש, על ידי התייעלות של המדינה. הפתרון הקל הוא להעלות מיסים, אנחנו לא פונים להתייעלות של משרדי הממשלה, אנחנו לא גובים כספים ממקומות שיש את הכספים האלה, משם צריך לגבות".
מה יקרה אם לא יעלו מיסים?
כהן: "הממשלה תצטרך לכסות את הבור התקציבי על ידי מכירה של אגרות חוב, דבר שיעמיק את יחס החוב-תוצר של ישראל, יוריד את דירוג האשראי שלה, יגביר את הריבית שאנחנו משלמים על החובות שלנו, דבר שיפגע בדור הבא. כמו שאנחנו לא רוצים לקחת תרופות, אנחנו מעדיפים להיות בריאים, לפעמים אין ברירה, לוקחים תרופות ומתמודדים עם תופעות הלוואי בטווח הקצר ואחר כך מבריאים".
לפנייה לכתב/ת 
