הנשים שעבורן יום השואה הוא כל השנה
"יש לי חלום, שכל אחד מששת מיליון הנספים בשואה יזכה שמישהו ידליק עבורו נר נשמה אישי. בדיוק כפי שנוהגים להניף דגל ביום העצמאות, כך אנו שואפים שביום השואה כולם ידליקו נר נשמה עם שם של נספה". הכירו את אלישה יעקובי מייסדת עמותת "שם ונר", ואת נורה סיפרמן, מנכ"לית העמותה, שעוסקות כל השנה בתיעוד והנצחת זיכרון הנספים
פעם בשנה מציין כל עם ישראל את יום הזיכרון לשואה ולגבורה בטקסים ממלכתיים, מפגשים עם ניצולי שואה ועוד, אך ישנם כאלה שבחרו להקדיש את חייהם לפרויקט ההנצחה. אלישה יעקובי, מייסדת עמותת "שם ונר" שמה לעצמה למטרה לחבר את זיכרון השואה לדור שכבר לא יכיר את הניצולים.
יעקובי (52), תושבת רמת השרון, נשואה ואמא ל-6 ילדים, הגיעה לארץ לפני כ-30 שנה ללמוד באוניברסיטה העברית, התחתנה והקימה כאן משפחה. כמי שהתחנכה בבית דתי וספגה לדבריה מילדות ערכים של מעורבות ותרומה לקהילה, בער בה לעשות משהו למען הזולת.
לאלישה אין קשר אישי לשואה אך בעלה איבד בשואה בני משפחה וסבתו ניצולת שואה. הרעיון להקים את העמותה נולד ביום השואה כשבתה של אלישה, ציינה ביום זה שמבחינתה זיכרון השואה הוא לא יותר מפיסה בהיסטוריה, למרות שסבתא היא ניצולת שואה. אלישה הבינה שעליה לעשות מעשה בכדי לחבר את השואה לדור שכבר לא יכיר את הניצולים, שגדל ומתחנך כאשר מספר ניצולי השואה הולך ופחות וקולם של מכחישי השואה בעולם מתחזק.
עמותת "שם ונר" שהקימה, פועלת להנצחת זיכרון השואה לדורות הבאים בדרך מקורית ואישית. היא קוראת למשפחות הנספים ולכלל הציבור הישראלי, להנציח את זכר נספי השואה, באופן מיוחד המבליט את הסיפור האישי של הנספה ומציין את שמו, גילו, עיר מגוריו או כל פרט אחר שידוע עליו באמצעות יצירת נר זיכרון אישי.
"הרעיון מאחורי היוזמה הוא לפתח מסורת של הנצחה שונה, הדלקת נרות נשמה אישיים, שכל אחד יכול לבצע בביתו ובחיק משפחתו", היא מסבירה. "הרעיון היה לחבר את המנהג היהודי להדלקת נרות לעילוי נשמת המת עם הנצחה אישית. באמצעות הדלקת נר נשמה הנושא את שם הנספה, גילו, מקום המגורים, מקצוע וברקוד שנסרק וחושף את סיפורו האישי ניתנת הזדמנות להכיר אישית ולפתח הזדהות".
החלום - נר לכל נספה
כיום נמצאים במאגר השמות כ-160,000 שמות וסיפורים", היא מוסיפה. "וחשוב לנו מאוד שהמפעל החשוב וההיסטורי הזה יילך ויתרחב. למרות המטען הרגשי והמעורבות הרגשית הגבוהה באיסוף הנתונים והסיפורים, הסיפוק הגדול אותו אנו מעניקים למשפחות הנספים ושמירת זיכרונם של הנספים בתודעה הציבורית מעניק לנו כוח להמשיך בעשייה."
"יש לי חלום", היא מסכמת, "שכל אחד מששת מיליון הנספים בשואה יזכה שמישהו ידליק עבורו נר נשמה אישי. בדיוק כפי שנוהגים להניף דגל ביום העצמאות, כך אנו שואפים שביום השואה כולם ידליקו נר נשמה עם שם של נספה".
סיפרמן עבדה שנים רבות כמנכ"לית כספים בעולם העסקי, וחיפשה לעסוק בדברים יותר "ערכיים". דרך מכר משותף היא הגיעה לאלישה והתלהבה מהרעיון שמאחורי העמותה.
לנורה לא היה חיבור אישי לשואה אך תוך כדי העיסוק בנושא, נבירה בסיפורים האישיים והגדלת מאגר השמות, היא מצאה את התמונה המשפחתית שזכורה לה מבית סבתא ב"יד ושם" וכך נחשפה לסיפוריהם של סבתא רבתא וסבא רבא שנספו בשואה.
סיפרמן מספרת: "אני גאה בפעילות העמותה שנותנת מקום לסיפורים ולאנשים שסיפורם לא נשמע. למרות המעורבות הרגשית הגדולה והמטען הרגשי מאחורי הסיפורים, הסיפוק בהנצחת הנספים וזיכרונם מעניק כוח רב".
בשנה שעברה קיבלה אלישה יעקובי אות הוקרה על שימור תרבות ומורשת מאשת סגן נשיא ארה"ב.
עמותת "שם ונר" בחרה להנציח את שמות הנספים על גבי נרות נשמה, כל שם בנפרד. על בית הנר, ישנה מדבקה עם פרטי הנספה וכן קוד שניתן לסרוק כדי להכיר את סיפורו מקרוב. עד כה אספה העמותה כ-160 אלף שמות וסיפורים וישנם עוד מיליונים שסיפורם טרם סופר.
לפנייה לכתב/ת 
