ריבלין ביד ושם: "שום אינטרס לא יצדיק ברית עם גזענים"
אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה נפתחו בעצרת ב"יד ושם" בירושלים. "האנטישמיות מחלחלת ללב ההנהגה האירופית. אין דבר כזה לאהוב את ישראל ולשנוא יהודים", הזהיר נשיא המדינה. "שנאת האחר מנוגדת לעקרונות שעליהן נוסדה ישראל"
מאות משתתפים הגיעו הערב (רביעי) לעצרת של מוזיאון יד ושם בירושלים שפתחה את אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה, המוקדשים למאבק ההישרדות של היהודים בשואה. ynet העביר את העצרת בשידור ישיר.
האירוע נפתח בתרועת האבל ובהורדת דגל ישראל לחצי התורן. במהלך העצרת עלו שש משואות של שורדי שואה על ידי הניצולים בלה איזנמן, שאול לובוביץ, פאני בן עמי, מנחם הברמן, שרה שפירא ויהודה מימון. הרבנים הראשיים לישראל, דוד לאו ויצחק יוסף, הקריאו תהילים ונשאו תפילת קדיש.
ריבלין: "אירופה שוב משנה את פניה"
נשיא המדינה ראובן ריבלין נאם בעצרת והתייחס לעליית האנטישמיות באירופה בשנים האחרונות: "עם תום מלחמת העולם השנייה, בנתה את עצמה אירופה, במיוחד המערבית, כאירופה חדשה. תשליל של אירופה הישנה. אירופה החדשה ראתה את עצמה כמגדלור של דמוקרטיה וליברליות. הקהילה האירופית, שרטטה בפני העולם כולו, אופק של גבולות פתוחים, של שיתוף פעולה, של זכויות אדם ואזרח.
"אלא שהיום, 80 שנה מפרוץ מלחמת העולם השנייה, עלינו להישיר מבט למציאות העדכנית. אירופה היום, כמו חלקים בעולם כולו, שוב משנה את פניה. אירופה היום, שבה להיות רדופה על ידי רוחות הרפאים של העבר. תפיסות של עליונות, טהרנות לאומנית, שנאת זרים, אנטישמיות בוטה ועכורה, משמאל ומימין, מרחפת על פני אירופה", אמר הנשיא.
"חשוב להבהיר", המשיך ריבלין, "איננו בשנות השלושים. איננו עומדים על סיפה של שואה שניה, או כל דבר שמתקרב לזה. אבל אי אפשר להתעלם מהאנטישמיות החדשה-ישנה ששבה להרים ראש, כשהיא מתודלקת מגלי הגירה, ממשברים כלכליים, ומאכזבה מן הממסד הפוליטי. מין הימין ועד לשמאל הקיצוני, האנטישמיות מחלחלת ללב ההנהגה האירופית.
"בתוך כך, אנו עדים לכמות שיא של מתקפות אנטישמיות בבריטניה ובצרפת. שליש מיהודי אירופה, מצהירים על כך שהם נמנעים מאירועים יהודיים מחשש לחייהם. ישנה עלייה דרמטית בפשעי שנאה נגד יהודים, בארצות הברית, ושוב, רק בשבת האחרונה, ביום האחרון של חג הפסח. ובמזרח ומערב אירופה אנחנו רואים כיצד תנועות ורעיונות אנטישמיים וגזעניים חוזרים לתחיה ואף מוצאים את מקומם בממשלה ובפרלמנט.
"אני לא חושש לנו, למדינת ישראל. העם היהודי שוב לא חלש, הוא לא חסר מגן. מדינת ישראל היא לא רק דמוקרטיה יציבה, אנחנו גם מלאי עוצמה. עוצמה צבאית, מדינית וכלכלית. לעולם נגן על עצמנו בעצמנו, על מדינת ישראל, ונהיה מחויבים לשלומן וביטחונן של הקהילות היהודיות בתפוצות. לצד זה, בעולם כזה - של התעוררות שמאל וימין קיצוני, ופונדמנטליזם איסלאמי, בעלי תפיסות אנטישמיות וגזעניות קשות - בעולם כזה אני מאמין שהמסר שמעבירה מדינת ישראל צריך להיות ברור וחד. לכל מדינה וחברה הזכות הלגיטימית ואף החובה לבחור את מדיניותה ולשמור על זהותה. לא כל מפלגת ימין אירופאית שמאמינה בצורך לרסן הגירה או לשמור על אופייה הייחודי היא אנטישמית או גזענית.
"אין דבר כזה לאהוב את ישראל ולשנוא יהודים"
"ואולם, כוחות פוליטיים שאנטישמיות וגזענות היא חלק משפתם, מורשתם ורוחם - לעולם אסור שיהיו בעלי בריתנו. בין אם האנטישמיות והגזענות מתחפשות לשיח על הגירה מימין, או לשיח על זכויות אדם משמאל, עלינו להוקיע אותן בכל מקום. היום אין כבר צורך 'לשכנע' שאותן מילים מכובסות של שמאל קיצוני אנטי ציוני, לפיו, הדרך היחידה של ישראל להתקיים היא להפסיק להתקיים כמדינה יהודית, הן מופע של אנטישמיות", אמר הנשיא.
"אם אנחנו לא נדע להיות ברורים וחד משמעיים, כיצד נוכל לדרוש מאומות העולם לשאת באחריות ולחנך את הדור הצעיר שלהם לזיכרון השואה ולקחיה?", שאל הנשיא. ריבלין אמר כי "בעקבות התגברות הקולות האנטישמיים, פניתי באחרונה למנהיגים ברחבי העולם כדי להזמין אותם לועידה בינלאומית שתתקיים ביד ושם בינואר הקרוב, במלאות 75 שנים לשיחרור מחנה אושוויץ. כאן בירושלים, יחד עם נשיאים וראשי מדינות, נשלב ידיים במאבק הבלתי מתפשר באנטישמיות, בגזענות ובהכחשת שואה.
"אנטישמיות מכל סוגיה, גזענות ושנאת האחר, מנוגדים לחלוטין לערכים, לעקרונות ולרוח שמדינת ישראל נוסדה על בסיסם. איננו שוכחים. ואיננו סולחים. העבר שלנו חייב להיות הבסיס לערכים שלנו, למעשים שלנו, ולבריתות שאנו עושים. זו ההיסטוריה והמורשת שלנו, זו גם הבשורה הגדולה של העם היהודי לעולם כולו: חביב אדם שנברא בצלם. חביבין ישראל שנקראו בנים למקום.
"אין סתירה בין האהבה לעם, בין אהבתנו ומחויבותנו לעמנו, לבין מחויבותנו לאהבת האדם", אמר ריבלין. חביבין ישראל, חביב אדם שנברא בצלם. זה איננו רק הלקח שלמדנו מההיסטוריה הכאובה שלנו, זה גם שורש השורשים של תורת ישראל ומורשת ישראל. זוהי האמת היהודית, האנושית, היסודית ביותר. וזה גם המזור היחיד לחיה הנוראה שבאדם".
מוקדם יותר היום התכנס פורום מטה שירות הביטחון הכללי כמדי שנה ליום עיון במוזיאון יד ושם, וחבריו נפגשו עם הפרטיזן שמעון גרינהוז שפירט על סיפורו האישי.
ראש שב"כ, נדב ארגמן, אמר כי "אנו צריכים לזכור שאת המדינה שלנו לא קיבלנו בנס, אבותינו עבדו כאן קשה כדי שנזכה בה – ביושר, בגבורה ובאחדות. אנו נמשיך את מלאכתם ונזכור את תפקידנו - להבטיח את ביטחונה של מדינת ישראל וכמובן להבטיח שהשואה לא תחזור עוד לעולם. זוהי משימה גדולה, אנו עוסקים בה יום יום".
מחר בשעה 10:00 בדיוק תישמע צפירת הזיכרון. מיד לאחר מכן יחל ביד ושם טקס הנחת הזרים למרגלות האנדרטה למרד גטו ורשה. בטקס ישתתפו נשיא המדינה, ראש הממשלה, יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, נציגים של ארגוני ניצולים, לוחמים ומשלחות מרחבי הארץ ומחו"ל.
בשעה 11:00 יחל טקס הקראת שמות הנופלים "לכל איש יש שם" ומיד אחריו בשעה 13:00 ייערך טקס האזכרה המרכזי באוהל יזכור ביד ושם. בשעה 14:30 יחל בפולין מצעד החיים ה-31 במספר. באירוע, שהחל ב-1988, ישתתפו משלחות מכל העולם בצעדה של שלושה קילומטרים ממחנה אשוויץ למחנה בירקנאו.
מי שיוביל את המצעד כאישיות הישראלית הבכירה יהיה יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק (בוז'י) הרצוג. לצידו יצעדו שגריר ארצות הברית בישראל דייוויד פרידמן, הפטריארך היווני ברתולומאיוס וראש ממשלת רומניה, ויוריקה דנצ'ילה.
לפנייה לכתב/ת 
