הצוערת שנהרגה בפיגוע כתבה לסבהּ הניצול: "לשרוד זו ההתנגדות הכי מדהימה"
ארבע שנים לפני שנהרגה בפיגוע הדריסה בארמון הנציב ב-2017, הקדישה שירה צור במסע לפולין מכתב לסבה שורד השואה דן צור. אביה דודי, שהיה אמור לחגוג היום עם שירה 23 שנה להולדתה, הקריא בטקס בעבודתו את המכתב שהתגלה לאחר הלווייתה: "תודה שלא ויתרתם"
כמו תלמידי תיכון רבים בישראל, גם סגן-משנה שירה צור ז"ל מחיפה נסעה בכיתה י"ב למסע בין הגטאות ומחנות המוות בפולין. שירה, שנהרגה בפיגוע הדריסה בארמון הנציב כשהייתה צוערת בקורס קצינים ב-2017, התבקשה במסע בפולין לכתוב מכתב לאדם אהוב. היא בחרה לכתוב לסבה, דן צור, ששרד את השואה כילד וברח עם הוריו מזגרב דרך איטליה.
"רוע בלתי יתואר, המקום הנורא בעולם"
יום לאחר הלווייתה של שירה נכנס אביה, דודי צור, לחדרה, ומצא בין חפציה את המכתב, שמעולם לא נשלח. בהמשך, הוא הקריא אותו לראשונה לאביו, סבה של שירה, שעלה לארץ ולימים הפך לאחד ממקימי שייטת הצוללות בחיל הים. היום, בו חל גם יום הולדתה של שירה, הקריא דודי את המכתב של בתו בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה במקום עבודתו באחת מהתעשיות הביטחוניות:
"עכשיו, אחרי שעברתי שבעה ימים של מסע ברחבי פולין, אני לא יכולה להגיד שאני מבינה אבל אני בהחלט יודעת יותר. ראיתי ונחשפתי לדברים רבים, הרגשתי, שמעתי, הקשבתי, הרחתי... בכל מקום שהיינו בו, בכל זוועה שדיברנו עליה, תמיד חשבתי בראש שבאותו הזמן שזה קרה, סבא יצחק (הסב הגדול של שירה, א.ר.) ברח ברחבי אירופה ואתה גם חיית ביערות או במחנות או אצל המשפחה המאמצת שלך באיטליה, וההורים שלך לחמו בשורות הפרטיזנים.
"אני כותבת לך עכשיו מצריף 13 של הילדים הפולנים והנשים היהודיות במקום הנורא בעולם, אושוויץ-בירקנאו, ואני מסכמת בראשי לא את כל השבוע שחלף, ולא את כל מה ששמעתי ואני יודעת – אלא את כל מה שאני לא יודעת. כל כך הרבה שאלות ובעיקר הרגשה שכל מה שקרה על האדמות האלה במשך שש שנים זה פשוט לא אנושי".
"ואז כשאני חושבת על כך יותר אני מבינה שזה כן אנושי", כתבה שירה. "הנאצים לא הגיעו מהחלל, הם הגיעו מהעם הכי תרבותי שהיה אז, מהאיש הקטן. ופה האבסורד, פה הרוע הבלתי יתואר וחוסר היכולת להבין.
"אמרו לנו לכתוב למישהו מכתב ואתה הראשון והאחרון שעלה בראשי. אני באמת רוצה להגיד לך שני דברים עיקריים: קודם כל, באמת כל הכבוד, לך ולהורים שלך, על כך שהתמודדתם עם כל זה ומבחינתי – אתם גיבורים.
"כל הכבוד, לא כמו שאומרים בדרך כלל כשמישהו עשה משהו מוצלח, אלא אני פשוט נותנת לכם את כל הכבוד שיש בי, אני מעריכה אותך כל כך וגאה להיות הנכדה שלך! דבר שני היא תודה, תודה לכם שהתנגדתם בצורה הכי טובה שיש. לשרוד, זו ההתנגדות הכי מדהימה!
"תודה שפעלתם כפי שפעלתם, שלא ויתרתם, ששמרתם על צלם אנוש; ותודה לך סבא על שאתה לא שותק, על שאתה תמיד מספר עוד ועוד ונותן לעולם ולי לדעת. אחרי השבוע הזה אני מבינה שזה לא מובן מאליו, אני מבינה כמה שסיפור אחד הוא שווה ערך!
"יש כל כך הרבה סיפורי ניצולים", היא כתבה. "הרבה מהם הלכו לקבר ואף אחד לא ידע אותם. בנוסף, יש שישה מיליון סיפורים שלא היה אפילו סיכוי לדעת אותם, סיפורים שנלקחו באכזריות. לסיכום, אני אוהבת אותך סבא".
שירה למדה בבית הספר הריאלי בחיפה. עם גיוסה לצה"ל, שירתה שירה ביחידת 8200, ובהמשך יצאה לקורס קצינים. ב-8 בינואר 2017 היא יצאה עם חבריה לסיור בירושלים. במהלך טיול בטיילת ארמון הנציב, ביצע מחבל פיגוע דריסה עם משאית ושירה נהרגה עם שלושה מחבריה.
אביה של שירה אמר ל-ynet על המכתב של בתו: "אני רואה בזה סגירת מעגל. המכתב מחבר את הסיפור של עם ישראל, מחבר את הסיפור של דור השואה, דור התקומה והדור הנוכחי. אותם נערים וצעירים שמובילים היום ושומרים על המדינה שלנו.
"אני חושב שבסופו של דבר יש לנו מדינה נפלאה, מדהימה. מדינה שהרבה אנשים בעולם מסתכלים בפליאה ובהשתוממות על מה שעשינו פה ב-70 שנה. יש תמיד את התהייה אם הדור הנוכחי טוב כמו הדורות הקודמים, ואני חושב שזה דור נהדר. צעירים נהדרים".
לפנייה לכתב/ת 
