הלך לעולמו השופט מיכה לינדנשטראוס, לשעבר מבקר המדינה

מיכה לינדנשטראוס(צילום: יונתן בלום)

השופט מיכה לינדנשטראוס, לשעבר מבקר המדינה ונשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, הלך היום (ה') לעולמו בגיל 81. הלווייתו תיערך מחר בשעה 12:30 בבית העלמין שדה יהושע בחיפה.

נשיא המדינה ראובן ריבלין מסר בעקבות פטירתו כי "השופט לינדשטראוס הוא סמל לשואה ותקומה ולמחויבות הבלתי מתפשרת של מדינת ישראל לשלטון החוק ולביקורת עצמית יעילה ונוקבת". לדברי הנשיא, "בתקופתו הפך מוסד המבקר לרשות שערכה ביקורת בזמן אמת ובסמיכות לאירועים. הממשלה אף שיבחה את עבודת הביקורת שהוביל בזמן אמת והגדירה אותה כמצילה חיים. חריפותו הייחודית ואופיו המוקפד של השופט לינדשטראוס ודמותו יישארו חקוקים בלבנו".

לינדנשטראוס נולד בשנת 1937 בברלין לאהרון, שהיה שליח הסוכנות היהודית לבירת גרמניה והיה אחראי על העלאת יהודים לישראל, ולמרגלית-מרגרטה שהייתה לבורנטית בבית חולים. הוא עלה לארץ כשהיה בן שנתיים, לאחר שהוא ואמו הוברחו לאיטליה. בתחילה התגוררה המשפחה ברחוב בן יהודה בתל אביב, אך כעבור כמה שנים עברה לחיפה - שם מצא אביו עבודה.

הוא למד בגימנסיה "ביאליק" בחיפה ולאחר מכן למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. בין השנים 1958 ל-1965 הוא שימש בתפקידים שונים, בהם יו"ר ארגון הסטודנטים בהסתדרות, דובר מועצת פועלי ירושלים ואחראי על המחלקה הערבית. בשנת 1965 סיים לימודי תואר שני במשפטים באוניברסיטה העברית.

מיכה לינדנשטראוס עם הוריו בילדותו בגרמניה

משנת 1965 ועד 1972 הוא שימש כתובע צבאי ויועץ משפטי בשירות קבע בצה"ל. באותה תקופה הוא שימש עוזרו של השר דאז שמעון פרס לענייני שטחים, כמו כן שימש בהתנדבות מנהל הנאמנות הציבורית לשיקום פליטים שליד לשכתו של השר.

בשנת 1972 נבחר לכהונת שופט, ומאז כיהן כשופט תעבורה, שופט שלום ושופט מחוזי. בשנת 1999 החל לכהן כנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה.

42 דו"חות מיוחדים

מיכה לינדנשטראוס וראובן ריבלין ב-2010(צילום: אלכס קולומויסקי )

משרד המבקר השתנה בתקופת לינדנשטראוס. הוא פירסם 42 דו"חות מיוחדים, נוסף על הדו"חות השנתיים השוטפים. מצד אחד, הוא הגביר את אמון הציבור במערכת ונטע בו תחושה שיש כתובת; מצד שני, הטענה הקשה ביותר כלפיו הייתה שהוא השתחל למקומות שלא היה צריך, שחלק מהדו"חות שהנפיק היו בבחינת "תפסת מרובה לא תפסת", ושהרדיפה אחרי כותרות הייתה הדבר העיקרי שהנחה אותו.

אחד הדו"חות הזכורים שפרסם לינדנשטראוס הוא הדו"ח החמור על אסון הכרמל, שבו נספו 44 בני אדם. הדו"ח כלל גם מושג חדש בציבוריות הישראלית - "אחריות מיוחדת", שאותה הטיל המבקר על שר האוצר דאז יובל שטייניץ ושר הפנים בזמן האסון, אלי ישי. השניים מיהרו לתקוף חזרה, אפילו לפני שהדו"ח הרשמי יצא.

לינדנשטראוס פרסם גם דו"ח ביקורת מיוחד על יישום חוק המל"ל וההתמודדות עם המשט הטורקי (המרמרה), דו"ח על העסקת עובדים במשרות אמון אישיות במשרד ראש הממשלה, עמידות מבנים ותשתיות ברעידות אדמה - תמונת מצב, תהליכי המינוי של הקצונה הבכירה בצה“ל , קבלת פנים במשרד הביטחון לרגל יום העצמאות, הטיפול בפליטת גזי חממה בישראל וגם הרוכלות בטיילת החוף הצפוני באילת.

לינדנשטראוס ב-2011(צילום: אלכס קולומויסקי )

ב-2010 נאם לינדנשטראוס בבונדסטאג בברלין. הוא כתב אז ב"ידיעות אחרונות": "עליתי לבמת המוסד הדמוקרטי הגבוה ביותר בגרמניה, הבטתי באנשים שבקהל ואמרתי בעברית: 'רבותיי, תודה רבה שהזמנתם אותי לחזור לעיר שבה נולדתי. כל משפחתה של אמי נספתה באושוויץ. כיום גרמניה תורמת את תרומתה למדינת ישראל, אבל העם היהודי לעולם לא ישכח את מה שעוללתם לנו. גם מרגרטה לינדנשטראוס לא שכחה עד יום מותה, ואני, בנה, עומד כאן על מנת להזכיר'‭."‬

לינדנשטראוס זכה באות אביר איכות השלטון לשנת 2009 על פועלו בתפקיד מבקר המדינה. באוקטובר 2013 נבחר לכהן כיו"ר עמותת "שקיפות בינלאומית - ישראל", השלוחה הישראלית של ארגון "שקיפות בינלאומית" העולמי‏. 

הוא כתב גם כמה ספרים. בתחום המשפט חיבר לינדנשטראוס את הספרים: "על הספק הסביר - סוגיות נבחרות", "על חזקת החפות במשפט הישראלי ובמשפט האמריקאי" ו"על מעצר ושחרור בערובה בצו בית משפט בישראל - לקט חקיקה ופסיקה". הוא כתב גם ספרי פרוזה: "משפט שבלב" ו"שלושה צעירים באפור", וכן עשרות סיפורים קצרים שפורסמו במדורי ספרות.

לינדנשטראוס התגורר בחיפה, ובשנת 2016 קיבל את תואר יקיר העיר.

"המבקר לינדנשטראוס היה ויישאר אחד ממבקרי המדינה המשפיעים ביותר, וייזכר כלוחם ללא חת בשחיתות הציבורית ולמען טוהר המידות בשירות הציבורי", נמסר ממשרד המבקר. "הוא זכה להכרה אישית ומקצועית בארץ ובעולם. המבקר לינדנשטראוס השאיר אחריו מורשת ערכית וציבורית שלא תישכח. באישיותו שילב המבקר לינדנשטראוס בין עולמות שונים - משפטן ושופט; איש חינוך וחברה ואיש ספר".