מצמצמים פערים בעברית, לא במתמטיקה: ציוני המיצ"ב של יוצאי אתיופיה

הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) של משרד החינוך פירסמה בימים האחרונים את נתוני בחינות המיצ"ב של תלמידים יוצאי אתיופיה בכיתות ה' וח' משנת הלימודים הקודמת (שהחלה בספטמבר 2017), שמהם עולה כי נמשכת מגמת צמצום הפערים בחלק מהמקצועות שבהם נבחנו. ואולם, באנגלית ובמתמטיקה נרשמה התייצבות בממוצע הציונים והפער המשמעותי אל מול יתר התלמידים השתנה, אך לא באופן דרמטי.

הפער הגדול ביותר נרשם במדע וטכנולוגיה, והוא עומד על כמעט 100 נקודות. עוד עולה מהנתונים כי הישגי התלמידות גבוהים יותר באופן משמעותי מהישגי התלמידים, וכי בחלק מהממוצעים ציוניהם של תלמידים יוצאי אתיופיה ילידי הארץ דומים יותר לאלו של תלמידים שעלו מאתיופיה מאשר לאלה של כלל התלמידים.

בתוך כך, יש להדגיש כי על רקע החשד להטיה מצד מנהלי בתי ספר בציוני בחינות המיצ"ב של התלמידים שנערכו בשנה שעברה, הדו"ח בעניינם של  יוצאי אתיופיה אינו כולל את כלל המקצועות בכיתה ה', אלא את הציונים בעברית בלבד. ציוני התלמידים בבחינות המיצ"ב בכיתות ח' פורסמו במלואם. "יוצא אתיופיה" מוגדר כמי שנולד באתיופיה או שאחד משני הוריו הוא יליד אתיופיה.

מהנתונים עולה גם כי נמשך הגידול במספר התלמידים יוצאי אתיופיה הלומדים בחינוך החרדי, מגמה שממנה מודאגים חלק מאנשי החינוך הפועלים בקרב הקהילה האתיופית, שכן המשמעות היא היעדר חשיפה למקצועות הליבה.

על פי הנתונים, הציון הממוצע של תלמידי כיתות ה' בעברית בבחינה היה 545, ואילו הממוצע בקרב יוצאי אתיופיה עמד על 508. לשם השוואה, בשנת 2009 הפער בין הקבוצות היה משמעותי הרבה יותר ועמד על כמעט 100 נקודות. בכיתות ח' הפער בעברית כבר גדול יותר: 501 ליוצאי אתיופיה אל מול 564, הציון הממוצע של כלל התלמידים. במתמטיקה בכיתות ח' נרשם פער של 90 נקודות, שאף גדל לעומת 2009, אז עמד על 80 נקודות. מנגד, באנגלית הפער הצטמצם ועמד בשנה הקודמת על 67 נקודות, לעומת 97 נקודות ב-2009.

בדומה למתמטיקה, גם במדע וטכנולוגיה, התלמידים בני הקהילה האתיופית לא מצליחים לצמצם באופן דרמטי את הפער אל מול חבריהם והוא עמד על קרוב ל-90 נקודות, כמעט זהה לפער ב-2009. בכלל הבחינות, ציוניהן של התלמידות היו גבוהים יותר מציוניהם של התלמידים, אך פער זה הצטמצם לאורך השנים. בנוסף, במתמטיקה ציוני שתי הקבוצות (ילידי הארץ וילידי אתיופיה) היו הקרובים ביותר.

מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, הודה בהודעה שנשלחה אמש לצוותים החינוכיים לאחר פרסום הנתונים כי הפערים עדיין משמעותיים. "מהנתונים עולה שישנה מגמה של שיפור מתמשך בהישגי התלמידים לאורך השנים, ובשנת תשע"ח נרשם שיא בהישגים במבחנים בשפת אם עברית לכיתות ה' וח', ובמתמטיקה לכיתות ח'", כתב אבואב. "במקביל, הישגיהם של תלמידים יוצאי אתיופיה נותרו נמוכים, בעיקר בכיתות ח', מהישגיהם של כלל התלמידים דוברי העברית".

"הנתונים מעודדים, אבל אסור להרפות"

בחודש נובמבר האחרון נחשף ב-ynet כי פחות מ-3% מכלל התלמידים יוצאי אתיופיה נבחנו ברמת חמש יחידות במתמטיקה בשנת הלימודים הקודמת. מהנתונים עולה כי מתוך 3,196 תלמידים – רק 95 נבחנו ברמת 5 יחידות במתמטיקה. הממוצע הכללי עומד על כ-16% מהתלמידים שנבחנו במקצוע.

"על פניו, הדו"ח מראה תמונה יחסית טובה", אומרת מיכל אברה סמואל, מנכ"לית קרן פידל הפועלת בקרב נערים ונערות יוצאי אתיופיה. "עם זאת, ישנם פערים בהישגים בין כלל התלמידים לתלמידים יוצאי אתיופיה. הפער עדיין קיים ואסור להרפות. הישגיהם של ילדי העולים מוכיחים שהמדינה כיום לא נותנת להם מענה מספק. היינו מצפים לראות שהישגי התלמידים ילידי הארץ יהיו דומים להישגים של כלל התלמידים, וזאת בשל ההשקעות והמדיניות החדשה שהוקנתה לאורך שנים, שבמסגרתה גופים גדולים לקחו על עצמם לצמצם את הפער. במקום זאת, מה שאנחנו רואים זה שהפער דווקא נשמר".

"להעניק כלים שווים". ח"כ תמנו שטה(צילום: דוברות הכנסת)

סמואל מתייחסת לצמצום הפערים בכיתות ה', אל מול היעדר שינוי משמעותי בכיתות ח'. "בסופו של דבר אנחנו רואים שקורה משהו במעבר בין היסודי לחטיבת הביניים שפוגע בתחושת המסוגלות של הילדים. אין להם מענה הולם, ותלמידים רבים נופלים בין הכיסאות במעבר הזה. היעדר תחושת השייכות, חוסר מעורבות ההורים וצרכים מיוחדים שאין עליהם מענה מסבירים את המצב. בנוסף, אני מודאגת מתופעה העלייה במספר התלמידים בבתי הספר החרדיים, משום שהמשמעות היא שיוצאי אתיופיה רבים לא ילמדו את מקצועות הליבה. הפער במדע וטכנולוגיה מדאיג גם כן, ובהחלט עלול להשפיע בעתיד על הזכאות לבגרות וההמשך ללימודים אקדמיים", הוסיפה.

בשנת 2014 הוציאה המדינה לפועל תוכנית ממשלתית בשם "הדרך החדשה" לחיזוק יוצאי אתיופיה ולשילובם בחברה, הפועלת בין היתר בתחומי החינוך והרווחה. "מאוד משמח לראות את מגמת השיפור וצמצום הפערים", אומרת ח"כ פנינה תמנו שטה (כחול-לבן), שהייתה אחת מיוזמות התוכנית. "זה רק מוכיח שכשהמערכת משקיעה משאבים ותשומת לב אפשר לשפר את המציאות. תלמידים יוצאי אתיופיה הם מוכשרים מאוד, ורק צריכים לקבל הזדמנות שווה וכלים להצלחה. זה מתחיל בלתת אמון בכל ילד, וממשיך בהפסקת הכוונתם הסמויה לבתי הספר החלשים ביותר ברשויות השונות, כמו גם צמצום שיעורם היחסי בפנימיות". 

תמנו שטה הוסיפה כי "האתגר העיקרי כרגע הוא שרוב בני ובנות הקהילה מתגוררים בשכונות חלשות יותר בערים השונות. יש לזה השפעה על עתידם וקשר ישיר לבתי ספר שאליהם הם רשומים, נושא שעליו אני מתכוונת לכנס את וועדת החינוך של הכנסת. משרד החינוך חייב לקחת אחריות ולפקח שהילדים יגיעו לבתי ספר טובים. לצד כל זה, תופעות הגזענות והאפליה עדיין קיימות לצערי גם במערכת החינוך, ויש לפעול כדי לעקור אותן מהשורש ולפקח על הנושא ללא כל פשרות".