האיש באדום: רוג'ר פדרר חוזר לחימר
הטניסאי הגדול בכל הזמנים ישחק העונה ברולאן גארוס לראשונה מאז 2015, ורוצה להזכיר לכולם שהוא למעשה שחקן חימר אדיר במונחים היסטוריים
פתאום קם אדם, שבקיץ יחגוג 38, ומחליט שבא לו לחזור לשחק על חימר. לראשונה מאז 2015, רוג'ר פדרר יגיע העונה לרולאן גארוס (שייפתח בעוד שלושה שבועות). הוא יתכונן לקאמבק הזה במדריד וברומא, שני טורנירים בהם יחווה מחדש את ההחלקות והחול. כי ככה זה כנראה כשמשהו חסר, לומדים להעריך אותו ממרחק הזמן ורוצים ממנו עוד קצת.
מאז שהודח ברבע הגמר בצרפת על ידי סטן ואוורינקה לפני ארבע שנים, פדרר החליט לוותר על כרטיס הטיסה לפריז: שנה אחת כי היה פצוע בגלל שהחליק באמבטיה כשרץ לתאומות שלו, ולאחר מכן פשוט משום שהעדיף לחסוך מעצמו את המשחקים המתישים והמחיר הפיזי שהם גובים מגופו. גם את 2017 וגם את 2018 פדרר פתח בטירוף עם שתי זכיות באליפות אוסטרליה שנתנו פלאשבק מתקתק לימים הגדולים, ודילג ישר לעונת הדשא כדי להגיע רחוק גם בווימבלדון. ב־2017 זה הסתיים בדאבל, ב־2018 לא ממש.
ואולי זו לא רק ההתמודדות המפרכת עם החימר שפדרר לקח בחשבון כל הזמן. בגיל הזה אגדת טניס כמוהו לא מגיעה לגראנד־סלאם בשביל להעביר כמה סיבובים. הוא רוצה להניף גביעים כל זמן שהוא פעיל וחובט, במיוחד באליפות בה עשה זאת רק פעם אחת בקריירה. זה קרה ב־2009, כשרפאל נדאל לא היה בסביבה והדרך לגביע התפנתה.
אבל כשנדאל כן היה בשטח, העסק הפך למסובך. המאזן הכולל ביניהם נוטה בבירור לטובת נדאל (15:23), וזה עוד אחרי שפדרר צימצם את הפער בשנים האחרונות עם חמישה ניצחונות רצופים על משטחים קשים. על חימר נדאל נמצא בליגה משלו, לא משהו אישי כלפי פדרר, עם מאזן 2:13. ברולאן גארוס הם נפגשו חמש פעמים מאז 2005, והעליונות של נדאל הייתה מובהקת עם חמישה ניצחונות. גמר 2008 בפריז בו פדרר קיבל בראש ולקח ארבעה משחקונים בלבד היה נקודת ציון ביריבות הזאת.
ממש לא כישלון
אבל כמו שסרינה וויליאמס אמרה לא מזמן על הקולגה שלה, פדרר תמיד אהב לשחק על החימר, וזה חשוב כדי להסביר למה הוא בוחר לחזור לחלק הכי תובעני בעונה בישורת האחרונה של הקריירה. טוב, כשנדאל עומד בצד השני של הרשת האהבה הזאת מגיעה במינונים אחרים, אבל גם הנחיתות הטבעית מול קיסר החימר לא מסתירה את העובדה שפדרר נחשב לשחקן חימר מצוין ברמה היסטורית.
ואין סיבה שזה לא יהיה ככה. משחק הקו האחורי היפהפה והיעיל שלו בא היטב לידי ביטוי על משטח שמבליט שחקני קו אחורי טובים. יש לו 11 תארים על החימר ועוד 15 גמרים מתחילת הקריירה, ארבעה מהם ברולאן גארוס ועשרה בטורנירי מאסטרס, מספרים מפוארים שאפשר להתגאות בהם גם בנפרד מכל שאר הפלאים שעשה בקריירה על המשטחים האחרים. אחוזי ההצלחה שלו על החימר עומדים על 75.9, מקום 15 בכל הזמנים. נמוך מהאחוז שלו על משטחים קשים ודשא, אבל זה לא משנה. הוא עדיין מדהים.
זו אולי סיבה אחת לכך שפדרר רצה לנסות עוד סיבוב על חימר, כששעון החול לקראת סיום הקריירה מתקרב לסוף. האם שעון החול הזה הוא הסיבה השנייה? לא אם שואלים אותו. "חשבתי על זה, בצורה נפרדת, האם אני רוצה לשחק על החימר או לא? התשובה הייתה כן", הוא אמר לא מזמן. "זה לא אומר שזו עונת החימר האחרונה שלי, או שאני הולך לשחק עוד פעם אחת לפני שאני פורש. זאת לא הייתה המחשבה שלי. כל מה שחשבתי הוא שהחמצתי את הטורניר בשנים האחרונות. הגוף שלי, הלו"ז עם המשפחה ועם הצוות - הכל היה מוכן כדי לעשות את זה שוב".
אז זו בוודאות הסיבה השנייה להחלטה המעניינת של פדרר להחליק שוב על החימר - הגעגוע, התשוקה, ההבנה שהחימר עושה לו טוב בסך הכל ולמה לא להזכיר את זה שוב לכולם לפני שכבר לא יהיה אפשר יותר. תקיפו את הנוסח שאתם יותר מתחברים אליו בעיגול, בסוף זאת אולי האהבה לטניס שמדברת במצבים כאלה, ושמה בצד שיקולים אחרים.
פדרר אולי מסרב לקשר בין הפרישה לעניין הזה, אבל במצבו, כשהיא מתקרבת מאוד, האהבה מדברת חזק יותר כנראה, וגורמת לו לקבל גם החלטות שעשויות להיראות מפתיעות. פייר פגניני, שקיבל מפדרר קרדיט גדול על הפריחה המאוחרת שלו ועבד איתו קרוב ל-20 שנה, גילה ש"זה נחמד לראות את הציפייה של רוג'ר לחימר. הוא התחיל את האימון כמו ילד שמצפה לטיול הראשון בבית ספר - בטירוף. להרגיש את ההתלהבות הזאת, יש לזה השפעה גדולה על איכות האימון".
ג'ים קורייר, פעמיים אלוף רולאן גארוס, נגע לאחרונה בשתי סיבות נוספות שהניעו את פדרר. הראשונה היא בריאותית, וקשורה לכך שפדרר מרגיש כנראה בטוח מספיק בגב שלו. פגניני הסביר שהחימר הוא הגורם שהכניס את הגב של פדרר לצרות הכי גדולות בשנים האחרונות. עצם העובדה שפדרר חוזר עכשיו לחימר מראה שהוא במצב טוב מבחינה גופנית, ואלה חדשות מעולות בגילו המתקדם עבורו ועבור כל מי שמפחד מהרגע בו יפרוש והוואקום שזה ייצור בענף, גם אם הוא יישאר בידיים של נדאל וג'וקוביץ'.
הסיבה הנוספת היא במבט קדימה, לעבר טורניר ווימבלדון בקיץ. גם כשפדרר הודח בשמינית וברבע הגמר ברולאן גארוס ב-2014 וב-2015, הנחיתה בווימבלדון הייתה רכה ולקחה אותו לשני גמרים רצופים. קורייר טוען שבזכות כמה תחרויות חימר, פדרר יהיה חד יותר בתחילת עונת הדשא, הלחם והחמאה האמיתיים שלו. מצד שני, ב-2016 ו-2017 בהן לא שיחק ברולאן גארוס פדרר הגיע רחוק גם ללא התערבות מהחימר, ככה שאפשר להעמיד בספק את הטיעון הזה. מעבר לכך, יש אולי מקום לחשש מסוים מכך שפרק החימר דווקא יגזול ממנו אנרגיות מיותרות לקראת האליפות בה הוא השליט הבלעדי. לא ברור איזה מקום הדילמה הזאת תפסה לו במחשבות, לאור העובדה שבעונה שעברה אחרי שני הטורנירים הקבועים בשטוטגרט והאלה הוא הודח ברבע הגמר בווימבלדון.
זה עומד להיות קשה
וישנו גם עניין המאבק בדרך לגביע בו הוא חושק. צריך להמתין ולראות מה יקרה במדריד וברומא, אבל לאור פתיחת עונת החימר הזוועתית של אלכסנדר זברב, שכנראה עדיין לא מוכן להגיע רחוק בגראנד סלאם, תמונת המועמדים המובילים לזכייה די ברורה. מלבד פדרר היא כוללת את נובאק ג'וקוביץ', רפאל נדאל ודומיניק תים.
מאז שזכה באליפות אוסטרליה ג'וקוביץ' איבד מהמומנטום והוא כרגע תעלומה, בטח אם לוקחים בחשבון שגם בעונה שעברה בה חזר לעניינים רולאן גארוס לא היה נקודת הזינוק שלו בדרך המחודשת לפסגה. כמו פדרר גם הוא טניסאי חימר מעולה, שמעדיף משטחים אחרים פשוט כי הוא יותר טוב בהם, ולא בגלל שהחימר עושה לו שירות רע.
נדאל ממש לא נראה במיטבו בתקופה האחרונה, ואת ההפסד לפאביו פוניני במונטה קרלו הוא כבר הגדיר כמשחק הכי גרוע שלו על חימר ב-14 השנים האחרונות. מדובר עדיין בפייבוריט מספר 1 בפער, אבל לא בפער גדול, כי דומיניק תים שמפנטז להיות היורש שלו יום אחד עושה צעדים גדולים יותר ויותר בכיוונו. הזכייה בברצלונה והניצחון הרביעי בקריירה על נדאל שמו סימן קריאה על כך שפיינליסט 2018 יכול בהחלט להיות אלוף ב-2019.
כל הנתונים האלו משחקים לטובת פדרר. הוא שאף להיכנס לעונת החימר במצב הזה בכל הקשור ליריבים - כשג'וקוביץ' ונדאל לא בפורמה, ותים מסתמן כמו השחקן בכושר הכי טוב בצמרת. המאזן שלו מולו שלילי אמנם ובגמר אפשרי ביניהם (שנראה קצת דמיוני כרגע) לאוסטרי סיכויים שווים לפחות, אבל פדרר לא בהכרח הגיע לרולאן גארוס כדי שנגיד שהסיכויים שלו גבוהים. הוא הגיע כדי לחוות מחדש את החימר, וכדי להפוך את רולאן גארוס לאחת האליפויות המרתקות בשנים האחרונות.
אלו חדשות משמעותיות לסבב בו שני הכוכבים הראשיים, נדאל וג'וקוביץ',
כבר ידעו ימים יפים יותר. שלושת הוותיקים תופסים את שלוש העמדות הבכירות בעולם בדירוג (ג'וקוביץ' 1, נדאל 2, פדרר 3) החדש. ואם שלושתם יהיו בשיאם גם בפריז, אנחנו צפויים לקבל טורניר קלאסי. קצת טעם של פעם, ובעצם של עכשיו, כי בהווה עדיין אין תחליף לשלושת הענקים.
לפנייה לכתב/ת 
