נתניהו. ימין. חלש. מול חמאס
לארגון הטרור היה אינטרס ברור שנתניהו ינצח בבחירות, ולכן הוא שמר על שקט עד שזה קרה. אבל עכשיו כשהוא נבחר, אפשר לשבור את הכלים
- לכל הטורים של פרופ' יורם יובל – לחצו כאן
בעימות מול טרור, הכול פסיכולוגי. חייל הוא איש עם רובה. טרוריסט הוא איש עם רובה, ולידו איש עם מצלמת וידאו. בעימות מול טרור מה שקובע הוא הרגש והאימג', הדימוי, לא העובדות. פירוש המילה טרור הוא פחד גדול, כי זהו סוד כוחו: לא היכולת לנצח, אלא היכולת לזרוע פחד.
לכן, בעימות שלנו מול חמאס, הפסיכולוגיה הרבה יותר חשובה מיחסי הכוחות האמיתיים. לכן ארגון של כמה אלפי לוחמים בלי שריון, בלי חיל אוויר, בלי יכולות מודיעיניות ועם רקטות שבנויות מצינורות השקיה, מצליח לשגע את אחת המדינות החזקות בעולם כבר יותר מעשר שנים.
יש פתגם ערבי נפלא שאומר בערך כך: "ביקשנו לנו את הבושה, אך הבושה לא רצתה בנו". זה מה שקרה לנתניהו ולימין החלש. ראש ממשלת ישראל ביקש, התחנן, שחמאס יסכים להמשיך לקבל ממנו את דמי הפרוטקשן שהוא משלם לו כל חודש באופן קבוע. אלה עשרות מיליוני דולרים במזומן, במזוודות שמגיעות כל חודש מהדוד העשיר בקטאר ומחזיקות את שלטון חמאס בחיים. נתניהו היה חייב שקט בעזה כדי לנצח במערכת הבחירות, להרכיב ממשלת ימין שתגן עליו מכתבי האישום שלו, ולצלוח בשקט את השבועות שעד אחרי האירוויזיון והרמדאן.
"לתושבי הדרום יש טענות, אבל 90% בחרו באותה ממשלה שלא עשתה כלום בשבילם 11 שנה, אז אל תקטרו על המצב בעוטף עזה. תגידו שאתם מבסוטים, כולל הסבב של היום". כך אמר אתמול ד"ר יום טוב סמיה, לוחם עז נפש שמכיר את רצועת עזה ואת תושביה כמו את כף ידו, בראיון באולפן ynet.
בהמשך דבריו הסביר סמיה מה היה עושה, ואלה בדיוק הדברים שנתניהו לא יעשה לעולם: להנחות את צה"ל לסלק את חמאס מעזה ולהחזיר אליה את הרשות הפלסטינית. נתניהו, כמו כל הימין החלש, מעוניין להעמיק את הפיצול בין הגדה לרצועה. מדוע? כדי שיוכל להמשיך לטעון שאין עם מי לדבר ולהימנע מהסדר שיחייב החזרת שטחים ופינוי התנחלויות. לכן נתניהו מנסה לערער את הרשות הפלסטינית, ובאותו הזמן לא רק מחזק, אלא גם מתחזק את חמאס. עד עכשיו התרגיל הזה הצליח לימין החלש, ובמחיר די נמוך. אבל מי שהולך לישון עם חמאס, שלא יבכה כשהוא קם עם פצועים בערי הדרום.
אני לא חושב שנתניהו באמת פחדן. הוא אדם אמיץ ונחוש. אבל נתניהו מפחד מעימות קרקעי עם חמאס כמעט כמו שהוא מפחד מכלא מעשיהו. מדוע? כי אחרי שאפשרנו לחמאס לגדול ולהתבסס כבר יותר מעשור, המחיר של סילוקו מהרצועה אחת ולתמיד עלול להיות כמה מאות חיילים הרוגים. החיילים האלה הם הילדים שלנו, ונתניהו יודע שבישראל, גם אחרי מלחמות שמנצחים בהן, ראש הממשלה מוחלף. זה מה שקרה לגולדה, ולבגין, ולאולמרט, וזה מה שעלול לקרות גם לו כאשר הבייס שלו יפנה לו עורף.
כאשר מעמתים את נתניהו עם חוסר המעש שלו, הוא אומר "מה אתם רוצים ממני? הצבא לא שש להיכנס לעימות קרקעי. הם אומרים לי לשפר את תנאי החיים ברצועה, כדי שיהיה לעזתים מה להפסיד, וזה מה שאני עושה". אבל זה ספין, שלא לומר שקר.
כאשר יש רגיעה, נתניהו לא לוקח יוזמה ומשפר באמת את המצב ברצועה. הוא נותן לדוד מקטאר לעשות את זה, ובינתיים מחליש את הרשות הפלסטינית ככל יכולתו, וגורר רגליים עם כל יוזמה שמטרתה להביא לשינוי כלכלי אמיתי ברצועה. כי לנתניהו, כמו לכל הימין החלש, אין אסטרטגיה חוץ מלא לעשות כלום ולקוות שלא יהיה כלום.
אני לא יודע מה יחליט נתניהו לעשות בימים הקרובים, אבל אני יודע מה הוא לא יעשה. האיש שהפך את המילים "אנחנו נמוטט את שלטון החמאס" לסמל המסחרי שלו, לא יעשה את זה. אחרי כמה סבבי אש ופטריות עשן, הוא ימשיך להאכיל את היד שצובטת אותו ושורטת אותנו כבר יותר מעשר שנים: נתניהו. ימין. חלש מול החמאס.
office@yovell.co.il
לפנייה לכתב/ת 
