הטרגדיה השנייה של איריס, שידעה: "לא לעולם חוסן"
את בעלה ישיש איבדה באסון המסוקים, את בן זוגה משה - בירי טיל הנ"ט ליד שדרות. "הוא גורם לי אושר ויודע לנוע בקווים מקבילים לישיש. זכיתי בפעם השנייה", סיפרה בריאיון ל"ידיעות אחרונות" ב-2017. חברו לעבודה נסע מעט לפניו בכביש: "זה היה יכול להיות אני"
"אמא שלי התאבדה בגיל 55 כשנודע לה שהיא חולה סופנית בסרטן. אבא שלי מת לפניה מאותה המחלה ובייסורי תופת, והיא לא רצתה לסיים כמוהו. אנשים אמרו לי אז, מזל שיש לך כזה בעל וכאלה ילדים, בזכותם תתמודדי, אבל כשישיש נהרג, אמרתי לעצמי, זה דווקא היה המזל שלה שהיא לא התמודדה עם מותו. ועוד אמרתי, גם כשמבטיחים לך שיש על מי לסמוך, לא לעולם חוסן".
איריס עדן ידעה כמה טרגדיות בחייה. את בעלה רס"ן ישֹישֹ עדן איבדה באסון המסוקים לפני 22 שנה. ב-17 השנים האחרונות חיה עם האיש שהגדירה "אהבת חיי השנייה", משה פדר. טיל הנ"ט שירה חמאס מעזה היום (א') גדע גם את האהבה הזו. בריאיון ל"ידיעות אחרונות" לפני כשנתיים היא סיפרה על העצב הגדול, והשמחה בחיים החדשים עם משה.
פדר, תושב כפר סבא, השאיר אחריו שני ילדים: עמית (35) ונמרוד (34). יחד עם עדן הוא היה דמות אב עבור שלושת ילדיה - מתן, שחר ועומרי. בני הזוג הכירו חמש שנים אחרי אסון המסוקים, אז נהרג ישיש, טייס במילואים.
"הייתי חייבת לחזור לחיים ולבנות אותם מחדש", היא סיפרה ב-2017 לשרי מקובר-בליקוב בריאיון ל"7 ימים". "התנתקתי קצת מהטייסת ומהחברים הישנים כי הם היו תזכורת ל־20 השנים הנפלאות עם ישיש וזה כאב מדי. אבל מקום העבודה שלי היה לי סלע איתן. כשהיה מבצע לחולצות גברים בחנות ליד העבודה, החברות שלי יצאו לקנות לבעלים ולא גילו לי כדי שלא להעציב אותי. הן יצאו בשקט וכל אחת החביאה את הרכישות שלה בארון. למחרת הלכתי לשם לבד וקניתי חולצות לחבר שלי".
- איך הילדים קיבלו אותו?
"שלושת הבנים איבדו דמות אב. בגלל זה לא העזתי אף פעם לתפוס את מקומו. אני לא יוצאת איתם, כמוהו, לשחק מטקות על חול הים. גם לא חיפשתי להם אבא אחר. אישה יכולה למצוא שוב בן זוג, אבל ילדים לא יכולים לשחזר לעצמם אבא. אני חושבת שהגדולה של משה הייתה שהוא לא בא ממקום של להיות במקום ישיש. בפועל, הוא היה הכי קרוב לאבא. וזה אומר לתקן את האופניים, ולקחת את הבנים לבסיס, ולעזור להחליף פנצ'ר באמצע הלילה, ולהשתתף בכל השמחות ולהתרגש.
"תמיד כולם אמרו, כמו ישיש לא תמצאי יותר. והם צדקו. הוא היה יחיד מסוגו. אז אמרתי, אחפש מישהו אחר, ומצאתי צנחן ואגרונום ואוהב אדמה ולא יסעורים בארבע בבוקר. והוא ראוי וטוב וגורם לי אושר ויודע לנוע בקווים מקבילים לישיש. זכיתי בפעם השנייה ואני בטוחה שהילדים שלי שקטים שיש לי אותו", אמרה עדן ב-2017.
היום סיפרה על "שעת כאב וצער. עברתי כמה דברים בחיים ולא הייתי צריכה הודעה על מותו. היינו יחד 17 שנים, הקמנו משפחה חדשה ואהבה חדשה. יחד עם הילדים והנכדים. זה כאב גדול, צער גדול מאוד. הוא היה איש טוב לב ונדיב".
"משה הגיע לכל מקום בעצמו"
ליאור אשורי, שהיה בין האנשים האחרונים שראו את פדר בחייו סיפר ל-ynet על רגעיו האחרונים. "נסעתי קצת לפניו באותו כביש, בקלות זה יכול היה להיות אני ולא הוא".
אשורי עבד עם פדר בעשור האחרון בתחום האיטום בחברה מקיבוץ ארז. בשיחתם האחרונה דיברו על המצב. "שאלתי אותו למה הוא חושב שהצבא לא מגיב, והוא ענה לי חכה, בוא נראה מה יהיה בהמשך".
לאחר השיחה, עזר אשורי לפדר ז"ל להעמיס סולם על העגלה שהייתה רתומה לרכבו ויצא מהמשרד כמה דקות לפניו. "אני לא מעכל שזה קרה, באותה מידה זה יכול היה לקרות לי כי הם מתצפתים על הכביש הזה כל הזמן".
אחיטוב כהן ועקיבא טרבלסי עבדו עם פדר כמה שנים. רק הבוקר פגשו אותו על גג חדש שהחברה אטמה ביבנה. "כזה הוא היה משה, מגיע לכל מקום בעצמו, לכל אתר חדש, מלווה מקרוב כל פרויקט", מספר כהן. לאחר מכן נסע לקיבוץ - ואז פגע הטיל ברכב. "זה אסון. משה היה מסוג המנהלים שדאג לכולם, גם לאלו שעבדו איתו וגם לאלו שלא. תמיד היה לו הכל במכונית והוא עזר לכל קבלן וקבלן. לא משנה החברה. זו אבידה מאוד קשה וכואבת".
טרבלסי מספר על מנהל מעורב מאוד. "תמיד איכפת לו שכולם יהיו רתומים, שלא יהיו סכנות. בטיחות הייתה א'-ב'. הוא לא פחד בכלל מהמצב, הוא היה עסוק בשגרה".
לפני שבוע, כך מספרים חבריו, פדר חזר מחופשה בגואטמלה. "הוא נורא אהב שני דברים - את העבודה ואת החופשות. הוא דיבר הרבה על גווטאמלה ועל הכיף שהוא עשה שם", מספר אשורי. "זה מדהים שהוא עבד כפי שהוא עבד בגיל 68, עדיין עלה על סולמות ועל גגות. בכל פעם שהיינו על גג הוא דיבר על החיים ועל הנכדים שהוא אהב, נתן לי מחכמת החיים שלו ומהאהבה שלו לנכדים".
לפנייה לכתב/ת 
