הגירעון בתקציב המדינה ממשיך לתפוח: נכון לאפריל זינק ל-3.8% בחישוב שנתי
זאת לעומת 3.4% בחודש מרץ. מחסור בהכנסות ממיסים והוצאות הממשלה שעלו בכ-11% בינואר-אפריל, מעלים את החשש כי הגירעון יהיה גבוה אף יותר מהשיעור בתקציב שאושר לשנת 2019
הגירעון המשיך לגדול בחודש אפריל והגיע ל-3.8% מהתמ"ג, כך עולה מדו"ח ביצוע התקציב שמפרסם היום (ב') משרד האוצר.
באוצר מקווים שהממשלה הנוכחית תצליח למסות את גוגל ופייסבוק
ירידה קלה בגירעון במרץ: עמד על 3.4%
הגירעון מחכה לשר הבא: האם בקרוב נחזור לשלם מע"מ על פירות וירקות?
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בחודש מרץ עמד הגירעון על 3.4%, ירידה קלה בהשוואה לחודש פברואר, בעקבות הקדמת רכישות כלי רכב שהביאה לגבייה גבוהה בכשני מיליארד שקל על חשבון החודשים הבאים.
בעוד שיעד הגירעון על פי התקציב שאושר לשנת 2019 עומד על 2.9%, במשרד האוצר העריכו בינואר כי הגירעון יגיע ל-3.6%, כעת נראה כי מחסור בהכנסות ממיסים והוצאות הממשלה, הגבוהות אף ממה שצפו בתחילת השנה, מעלים את החשש כי הגירעון יהיה גבוה אף יותר. זאת על רקע הפחתות המיסים בשנים האחרונות והגדלת מסגרת ההוצאות, למרות אזהרות בנק ישראל.
במשרד האוצר מתנחמים בכך, שבניכוי דחיית תשלומי המע"מ לתחילת מאי בעקבות חג הפסח, היה עומד הגירעון על 3.7%.
בחודשים ינואר-אפריל 2019 הסתכמו סך הוצאות הממשלה ב-118.9 מיליארד שקל, מדובר בגידול של 10.6% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה, כאשר בתקציב המקורי הגידול בתקציב היה אמור להיות בשיעור של 5.2% בלבד.
כבר בינואר הבינו במשרד האוצר כי ההוצאה תהיה גבוהה ב-3.3 מיליארד שקל ממה שתכננו במקור. עיקר העלייה בהוצאות היא במשרדים האזרחיים, שם נרשמה עלייה של 16.8% לעומת 0.3% במערכת הביטחון. זאת כאשר הכוונות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה וכחלון מהשנה שעברה להרחיב את תקציב הביטחון, כוונות שעדיין על הפרק במסגרת הדיונים להרכבת הקואליציה, טרם מומשו.
גם בצד ההכנסות ממיסים התמונה המתבהרת מטרידה. מתחילת השנה הסתכמו ההכנסות ב-117.4 מיליארד שקל, גידול נומינלי אפסי בהשוואה לשנה שעברה. זאת בעוד שבשנים הקודמות נרשמה עלייה ממוצעת של כ-6% משנה לשנה.
בחודש שעבר העריכו באוצר כי ההכנסות ממסים נמוכות בכשני מיליארד שקל, מעבר למה שכבר הבינו בתחילת השנה - כי צפוי בור בהכנסות של 6.5 מיליארד שקל לצד חריגה בהוצאות של 3.3 מיליארד שקל.
שר האוצר הבא, בין אם זה יהיה כחלון או לא, יהיה חייב למצוא פתרון לבעיות שנוצרו בתקופת הממשלה האחרונה במשרד האוצר.
לפנייה לכתב/ת 
