מורים ללא הכשרה: "אמרתי שאין לי מושג במדעים, אמרו לי 'שטויות'"
אנשי הוראה במערכת החינוך מתוודים ומציגים תמונה עגומה, כפי שחשף מבקר המדינה. מורה מדרום הארץ נדרשה לעזוב כי סירבה ללמד תחום שאינה מכירה, ומורה אחר סיפר שלימד תחום טכנולוגי עם אפס הכשרה מקצועית. יו"ר ארגון המורים: "המחסור - בשל תנאי שכר לא נאותים"
על רקע דו"ח מבקר המדינה יוסף שפירא שפורסם היום (ב'), שבו נמתחה ביקורת קשה על התנהלות משרד החינוך בכל הנוגע להכשרת המורים במוסדות החינוך, סיפרו ל-ynet עובדי הוראה בבתי הספר כיצד הם נאלצים ללמד את התלמידים מקצועות שאין להם שום הכשרה בסיסית בהם.
בדו"ח החריף נכתב כי "חלק ניכר מהמורים למקצועות ההוראה השונים בחינוך היסודי ובחינוך העל-יסודי לא עברו את ההכשרה הדיסציפלינרית הנדרשת כדי ללמד מקצועות אלו. מצב זה פוגע בתלמידיהם, ועלול לגרום להם נזק ארוך טווח בכל הנוגע לאיכות הידע, למיומנות שירכשו ולהישגים הלימודיים בהמשך דרכם".
"כשאין לך קביעות אתה הפח של המערכת"
המציאות הקשה העולה מן הדו"ח מוכרת היטב למורים רבים במערכת החינוך. "ביקשו ממני ללמד מתמטיקה", מספרת מורה מדרום הארץ. "הייתי בתחילת הדרך, לא ידעתי מימיני ומשמאלי, מה לי ולמתמטיקה? לימדתי. בכיתה ו' אמרתי למנהלת שאני לא מורה למתמטיקה, ושזה פשע מה שאני עושה. עבדתי שנה אחת שם, עוד לא הייתה לי קביעות. כשאין לך קביעות אתה הפח של המערכת. אתה מוכן לעשות הכול. ישבו שם ילדים שידעו מתמטיקה יותר טוב מהמורה".
מחדל המורים המחליפים: כך נכנסנו לבתי ספר ללא השגחה, בדיקה או תעודת יושר
בנוסף אמר כי "בסוף השנה באתי למנהלת ואמרתי לה שאני לא יכולה ללמד מתמטיקה. היא אמרה לי 'אז תעזבי, אני צריכה מחנכת שהיא מורה למתמטיקה, אם לא תלמדי פה מתמטיקה אני לא צריכה את החינוך שלך'. אז עזבתי, חיפשתי בית ספר אחר. נזרקתי כי לא רציתי לחטוא למערכת".
עוד מספרת המורה כי היא נוהגת ללמד את יתר המורות לתנ"ך בבית ספרה מושגי יסוד בתחום ואת מערך השיעורים, לעיתים ממש לפני שהן נכנסות לכיתה. "הייתי צריכה להסביר להן בדיוק מה מהות החג, מה המנהגים של החג, למה להתייחס, ממש עושה להן מיפוי של החומר. הלמידה היא כל כך רדודה כי המורה לא מסוגלת להתעמק בחומר, קל וחומר הילדים לא מסוגלים להתעמק בחומר. זה פשע".
"לכולם ברור שעקב המחסור – כל אחד יכול ללמד"
"היום אני במגמה שנפתחה עוד לפני שהוכשרו אליה מורים", מספר מורה מצפון הארץ. "זו מגמה יחסית חדשה ואין לה תעודת הוראה. הפועל היוצא של זה שהמורים במגמה זה מורים ללא הכשרה. אני למדתי מדעי החברה - ומלמד מקצוע טכנולוגי".
"משרד החינוך מנסה להציע השתלמויות אבל ברור לכולם שבעקבות המחסור במורים – כל אחד יכול ללמד. ביסודי יש בכלל תוהו ובוהו. לא חסרות דוגמאות של מורים בלי הכשרה ובלי תעודת הוראה. זה לא חריג. אי אפשר להאשים את המנהלים, כי זה או זה או כלום", הוסיף.
"התופעה הזו בוודאי מוכרת", אומרת פרופ' ציפי ליבמן, נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים. "למה זה קורה? כי חסרים מורים במקצועות מסוימים, ואם יש בבית הספר מורה שמוכן ורוצה לעשות את העבודה, נותנים לו. מנהל בית ספר מנסה בדרכים יצירתיות לפתור את הבעיה. זו תופעה די שכיחה ובד"כ מדובר על מקצועות קרובים, כמו ספרות והיסטוריה. בכיתות היסודי זה שכיח יותר, אם כי גם בתיכונים".
ליבמן הוסיפה כי "זה לא תקין ולא מקצועי, אבל הנושא הגדול יותר הוא איך ממצבים את ההוראה כמקצוע אטרקטיבי, וזה לא קורה. זו סוג של עבירה, בהחלט. אם המורה הוא בן אדם חיובי וטוב ולומד תוך כדי זה יכול לא לגרום נזק, אבל בעיקרון זה בהחלט פוגע בתלמידים, ואם כל אחד יכול ללמד מה שהוא רוצה, זה בוודאי פוגע במקצוע ההוראה בכללותו".
"מורים מועסקים במקצועות כ'סותמי חורים'"
גם יו"ר ארגון המורים רן ארז התייחס לדו"ח ואמר: "מדובר בדו"ח חשוב ביותר ובו דברים עליהם התרעתי לא אחת. מדינת ישראל חייבת לקחת את מסקנות המבקר וליישמן. קיים מחסור במורים בשל תנאי שכר לא נאותים. בשל כך מורים מועסקים במקצועות שלא הוכשרו אליהם כדי לשמש כ'סותמי חורים' ובכך נפגעת איכות ההוראה. אם מדינת ישראל לא תדע לתגמל את מוריה ולהתייחס למקצוע ההוראה כמקצוע בעל חשיבות לאומית היא לא תוכל לגייס אנשי הוראה איכותיים ובכמות מספקת. השאלה הנשאלת היא האם הממשלה תעשה עם זה משהו".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה לממצאי הדו"ח בעניין הכשרת המורים: "נושא תכנון כוח אדם בהוראה מהווה את אחד מנושאי הדגל שמוביל המשרד, ובשנים האחרונות ביתר שאת. לאור זאת, הנושא מלווה בתכנית עבודה ועל ידי צוות עבודה מיוחד שהוקם לשם כך. תכנית העבודה כוללת תחזית המורים ומודל תחזית, ששותפים בו אגף תכנון אסטרטגי, מינהל כלכלה ותקציבים, המזכירות הפדגוגית, מינהל תקשוב ומערכות מידע וכוח אדם בהוראה. כך מבטיח המשרד חיבור רציף בין הגורמים השונים בתחום התכנון תוך ראייה כוללת של התכנון האסטרטגי במשרד".
בהתייחס למחסור האיכותי במורים במתמטיקה, אומרים במשרד כי במסגרת התכנית הלאומית לקידום המדעים והמתמטיקה נקט המשרד בשורה של פעולות כדי לקלוט בחטיבה העליונה הון אנושי איכותי. "לאור זאת, בשנים האחרונות עברו מעל 740 אנשי היי טק ובעלי תארים אקדמיים הסבה להוראה. תהליך דומה מבצע המשרד גם בהוראת האנגלית וביתר המקצועות. בנוסף, מתקיים תהליך הרחבת הסמכה ותמרוץ מועמדים באמצעות מלגות והלוואות. לעניין הכשרת עובדי הוראה חדשים יצוין, כי מיון סטודנטים שאינם מתאימים להוראה מתקיים הן בשלב ההכשרה והן במהלך שנת ההתמחות".
"כמו כן, מתקיים פיילוט, המתרחב מדי שנה, לבחינת התאמתם להוראה של המועמדים להכשרה, טרם קבלתם ללימודים (מבחן מסיל"ה). בנוסף, נדרשת עמידה בהצלחה בשנת ההתמחות, בה הסטודנט הוא מורה עצמאי במערכת החינוך, על מנת לקבל רישיון הוראה ולהמשיך בעבודה במערכת החינוך. לעניין גיוס והשמה של מתמחים ומורים חדשים יצוין, כי אגף התמחות וכניסה להוראה בונה כיום תהליך השמה שצפוי להסתיים בשנה הבאה (2020)".