2.5 מיליון ש' להורים שבנם נרצח בבית הספר
בן 16 נדקר למוות בחצר התיכון בטובא-זנגריה ע"י נער שלא היה תלמיד ביה"ס. הדוקר חויב ב-80% מהסכום, משרד החינוך והמועצה ישלמו את השאר
בית המשפט המחוזי בחיפה פסק לאחרונה
פיצויים של כ-2.5 מיליון שקל להוריו של נער כבן 16, שב-2008 נדקר למוות בחצר בית הספר התיכון בכפר טובא-זנגריה. השופטת רבקה פוקס מצאה כשלים מהותיים בהתנהלות משרד החינוך והמועצה המקומית, שלא דאגו לפקח על התלמידים על אף המודעות להסלמת האלימות בכפר ובבית הספר. לפיכך, הן חויבו לשאת ב-20% מסכום הפיצוי והדוקר ביתרה.
הדוקר לא התגונן מפני התביעה ואילו משרד החינוך והמועצה המקומית נעו בין התנערות מוחלטת מאחריות בטענה שהאירוע היה פתאומי ולא צפוי, לבין האשמות הדדיות.
האירוע התרחש בשעות הבוקר, כשנער מצויד בסכין מטבח התקוטט עם תלמיד שישב בחצר. המנוח ניסה להפריד ביניהם, ואז שלף הנער את הסכין ודקר אותו בלבו. ארבע שנים לאחר מותו הגישו הוריו תביעה נזיקית נגד המועצה המקומית, משרד החינוך והדוקר עצמו, שהורשע בהריגה וריצה מאסר.
תביעה
לשון הרע: "מתחזה כדי לשכב עם יהודיות"
עו"ד עופר רוזנבלום | פסקדין
פעילה בקבוצת הווטסאפ "שי חי צבא האמת" תקפה חבר ערבי לקבוצה בגזענות וללא בסיס עובדתי. הוא תבע אותה ויזכה לפיצוי של 20 אלף שקל
השופטת רבקה פוקס דחתה את טיעוני ההגנה של הרשויות. "אין פה פתאומיות שמנתקת קשר סיבתי אלא הפרת חובת זהירות... בנסיבות בהן אני קובעת כי בחצר בית הספר לא היה נוכח מורה, מנהלת או איש צוות אחר, שיכלו לפעול למניעת התוצאה הקשה והבלתי נסבלת בה מוצא תלמיד מן המניין את מותו", כתבה.
היא הבהירה כי הבעיה היא לא בכך שנכנס לבית הספר צעיר שאינו תלמיד (לפי העדויות בימי שבת התלמידים שנשרו או בני משפחותיהם היו יכולים להגיע לבית הספר כדי לשוחח עם המנהלת), אלא בהתעלמות מחוזרי המנכ"ל שדרשו מעקב והיערכות נוכח בעיית הסכינים הפושה בקרב תלמידי בית הספר וסכסוכי החמולות האלימים בכפר.
מותו של המנוח, קבעה על פי דו"ח משרד החינוך בעקבות האירוע, הוא תוצר של "אי-טיפול ממושך ואוזלת יד כללית" של המועצה המקומית ומשרד החינוך, שלא טרחו לטפל לעומק בבעיית האלימות הקשה בבית הספר.
השופטת הוסיפה כי באווירה כמו זו ששררה בכפר, שני הגופים היו מחויבים להציב מבוגר אחראי "כל אימת שיש מספר תלמידים בחצר בית הספר, שעצם נוכחותם במקום ולא בכיתה, מחייבת השגחה עליהם".
משכך נקבע כי רוב האשמה אמנם מוטל לשכמו של הדוקר (80%), אך למשרד החינוך ולמועצה המקומית אחריות משותפת בגובה של 20%.
באשר לסכום הפיצויים נפסק כי ההורים אינם זכאים לפיצוי אישי כנפגעים משניים, מאחר שלא הוכיחו שנגרמה להם פגיעה נפשית קשה וחריגה. עם זאת, הם זכו לפיצויים כיורשי בנם המנוח, וזאת על הפסדי השתכרות, כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים, וכן הוצאות הלוויה וקבורה. בסך הכל נפסקו להם 2,554,380 שקל כולל שכר טרחת עו"ד.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעים: עו"ד משה א' הרציג
- ב"כ הנתבעות: עו"ד עואודה נידאל בשם המועצה ועו"ד מאהר אלמאדי בשם משרד החינוך
- עו"ד רן שקד עוסק בנזיקין
- הכותב לא ייצג בתיק
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
מומלצים