ריצת אנדרטאות וקבוצת רובוטיקה: מנציחים אחרת
בשנים האחרונות מצאו קבוצות וקהילות דרכים שונות להנציח את זכר יקיריהם הנופלים. חלקם הפכו מאירוע בו משתתפים קומץ אנשים לאירוע המוני ומעצים
לא רק טקסי יזכור, אנדרטאות, ספרים ונרות זיכרון. קבוצות וקהילות רבות ברחבי הארץ מצאו בשנים האחרונות דרכים שונות ומקוריות להנציח את זכר הנופלים. אירוע שבו משתתפים בתחילה רק קומץ, הופך ברבות הימים לאירוע המוני ומעצים.
הדליקו נרות, כתבו מילים של זיכרון והעלו את תמונות הנופלים
ריצת האנדרטאות
יום הזיכרון אחר הצהריים, שעות ספורות אחרי טקסי הזיכרון הקשים בבתי העלמין הצבאיים, ורגע לפני המעבר לאירועי השמחה של יום העצמאות. בשש שנים האחרונות הפך המועד הטעון כל כך לזמנו של האירוע המרכזי עבור רבים, המתכנסים ברמת הגולן לריצת האנדרטאות. מחלקת הספורט במועצה מפיקה את האירוע, יחד עם קבוצות הרצים בגולן.
ברמת הגולן פזורות לא פחות מ-140 אנדרטאות, לזכר חללי היחידות השונות וגם לזכר חיילים יחידים, והמארגנים מבקשים לחלוק להם כבוד כשהם משלבים את התחביב המרכזי של עשרות אלפים ברחבי הארץ, הריצה.
עמיחי זליגר, אחד מהרצים ומארגני האירוע, סיפר כי במירוץ הראשון, לפני שש שנים, השתתפו שלושה רצים. "אנו כאן, במדינת ישראל ובפרט בגולן, חייבים לזכור ולהזכיר לעצמינו שאין מובן מאליו. אנו רצים כל השנה ברמת הגולן, ופעם בשנה מייחדים את הריצה לזכר הנופלים שבזכותם אנו כאן.
"יש כאן גם אלמנט חינוכי לדורות הבאים, עם בני הנוער שמגיעים לרוץ, ולימוד על הנופלים שמופיעים באנדרטאות. חלק מהרצים הם גם אנשים שלחמו באתרי הקרבות כאן בגולן, ביניהם לדוגמה השופט אשר קולה מבית המשפט המחוזי בנצרת, שרץ איתנו כל השנה ונלחם כאן כשריונר". בעקבות האירוע השנתי ברמת הגולן, ארגן קרוב משפחתו של זליגר ריצה דומה בין אתרי הנצחה בשכונת נווה שאנן בחיפה.
קבוצת רובוטיקה
באוגוסט 2017 נהרג הטייס סא"ל דודי זהר מחיפה בהתרסקות מסוק קרב מסוג אפאצ'י שהטיס. זהר ז"ל, היה בוגר בית הספר הריאלי ועבד בחברת אלביט. כעת, נקראת על שמו נבחרת הרובוטיקה של בית הספר, "הגלקסיה על שם דודי זהר", ואלביט היא החברה המאמצת. זהר היה בין יו"ר ועד ההורים של הריאלי ובין היתר היה פעיל בהקמת נבחרות הרובוטיקה של בית הספר. הנבחרת משתתפת בתחרויות בארץ ובחו"ל, ומגיעה להישגים מרשימים.
יוסי בן דב, המנהל הכללי של בית הספר הריאלי העברי בחיפה: "הכרתי את דודי במסגרת תפקידו כחבר ועד ההורים בסניף יסוד אחוזה, ובמסגרת זו עזר דודי להקים קבוצות רובוטיקה גם לגילאים הצעירים החל מכיתה ג'. המעורבות של דודי נבעה מהשילוב של היותו טייס ואיש הייטק, שהחינוך היה קרוב לליבו. הוא ניסה כל דרך אפשרית כדי לקרב את התלמידים שלנו לתחומי המדע, ההנדסה והטכנולוגיה.
"שיתוף הפעולה בין בית הספר הריאלי, לבין חברת אלביט והטייסת של דודי, עזר לבית הספר להצמיח קבוצה שעוסקת לא רק בבניית רובוטים, אלא בפעילות חברתית וערכית למען הקהילה, התואמים את ערכי בית הספר ואת דרכו של דודי".
לזכר הצוללים
כבר 17 שנה מקיימים אנשי מועדון הצלילה פוצקר בנהריה, טקס אזכרה שנתי לחללי השייטת. בחצר המועדון נאספים צוללים, והוא כולל עמידה בצפירה וקטעי שירה וקריאה. אולם את הטקס האמיתי, מקיימים הצוללים בעומק 30 מטר מתחת לפני הים, על סיפונה של אח"י כידון שהוטבעה ומשמשת אנדרטה ל-11 לוחמי השייטת ולרופא, שנהרגו בלבנון במארב של החיזבאללה, במה שכונה מבצע "שירת הצפצפה".
ביום שלפני הטקס צוללים בעל המועדון, יאיר ים, ואנשיו, אל אתר ההנצחה והצלילה, מנקים ומקשטים אותו לקראת צלילות הזיכרון. הכיסאות, ועליהם שמות החללים, נעטפים בדגלי המדינה. ביום הזיכרון עצמו, אם מזג האוויר מאפשר זאת, צוללים כ-100 איש לאתר ומתייחדים עם זכר הנופלים. השנה לא יצאה הצלילה אל הפועל בגלל תנאי הים. זו הפעם השנייה בה מתבטלת הצלילה מאז החלה המסורת המרגשת.
יאיר ים, בעל המועדון: "אנחנו אנשי ים, וכמי שהים הוא בית עבורם, חשוב לנו להנציח ולשמר את זכרם של עמיתנו, לוחמי השייטת. הטקס נערך כבר שנים ומדי שנה יש רבים שמעונינים להשתתף ולחלוק כבוד".
סיור בתחנות חייהם של הלוחמים
עמותת "כח צביקה", לזכרו של רס"ן צביקה קפלן, קצין אג"מ בסיירת הצנחנים, שנפל במבצע צוק איתן, מארגנת ביום הזיכרון סיור שיתחיל ברכס הגלבוע, במקום נפילתו של משה רוזנפלד שהיה נוטר לפני קום המדינה. בני הנוער מקיבוצים באזור עמק המעיינות, ישתתפו בסיור וייצאו מנחל יצפור, שהוקדש למפקד יק"ל ומח"ט גולני תת-אלוף ארז גרשטיין, אשר נהרג בלבנון ויגיע עד לשביל הרטוב שנפרץ ע"י 'כח צביקה' שהתגורר בקיבוץ מירב בגלבוע. בדרך ישמעו גם על מאיר הר ציון שחי באזור (חוות שושנה בכוכב הירדן) ועל סוגי גבורה, הנצחות והתמודדות עם שכול.
הפעילות היא חלק מפעילותה השוטפת של עמותת 'כח צביקה' שמפעילה את מרכז הסיור ושמה לה למטרה לחזק את תחושת האחריות האישית של צעירים ישראלים ממגוון אוכלוסיות וגילאים ולחזק את החיבור בין אדם, אדמה ועם.
חוברת "געגועים" של אלמנות ויתומי צה"ל
את מָה שֶׁהּציעוּ הַחַיִּים/לֹא יכולת לקחת/ הלב שֶׁנִּפְגָּע כִּבָּה את האור בַנְּשָׁמָה/ ובלי האור הנשמה טובעת/ כְּשֶׁנִּדְלָק בְּךָ פתאום אוֹר/הוּא הִפְצִיעַ,כְּמוֹ כּוֹכַב בשמיים.
אלו הן מילות הפתיחה לשיר "האור" מאת יהלי שחר, אשר מתפרסם לראשונה בימים אלו בחוברת "געגועים" של ארגון אלמנות ויתומי צה"ל. השיר, אשר נכתב לזכרו של בעלה של יהלי, טוראי משה שחר שנהרג במבצע צוק איתן והוא בן 49 בנופלו, הינו רק אחד מבין עשרות שירים ומכתבים של קרובי משפחה של נופלים המאוגדים בחוברת.
זה כמה שנים שבהן מוציא ארגון אלמנות ויתומי צה"ל לאור את החוברת הפנימית לחברי הארגון. עיון בה הוא כמו מגע בלתי אמצעי בפצעי הכאב הכה חדים ועמוקים שמשאיר המוות אצל המשפחות. בחוברת אסופה של מכתבים שכתבו אלמנות ויתומי צה"ל לבעל או לאבא שנפלו בקרב, שירים מרגשים שנכתבו במיוחד עבור יום הזיכרון הקרוב, כשלצד כל אחד מהם מצורפת תמונת הנופל ופרטיו.
"לצד ההנצחה, יש בהעלאת הדברים על הכתב גם ניסיון לאחות במעט את השבר שחוו המשפחות", מספרת על הפרויקט יו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, תמי שלח, שבעלה הטייס אהוד שלח ז"ל נפל במלחמת יום הכיפורים. לדבריה, "האובדן נמצא תמיד בלב שלנו, אבל באמצעות השירים והמילים עולה עבורנו כל פעם דמותם של יקירינו והרגעים שחווינו איתם".
לפנייה לכתב/ת 
