תישאר צעיר לנצח: סיפורו של דניאל דניאלי
הוא החזיק במשך 46 שנים בתואר השחקן הצעיר ביותר ששיחק בנבחרת, היה ליגיונר בדרום אפריקה, כיכב בהפועל ת"א וב"ש, ונהרג בגיל 32 בתאונת דרכים בזמן שירות מילואים בחיל התותחנים. מאיר ברד: "היה בן אדם טוב"
ב-16 באוקטובר 1977 הוכו העיר באר שבע והכדורגל הישראלי בהלם כשדניאל דניאלי ז"ל נהרג בתאונת דרכים בזמן שירות מילואים. הוא החזיק במשך כמעט 46 שנים בשיא ייחודי - השחקן הצעיר ביותר ששיחק בנבחרת הבוגרת של ישראל. דניאלי ערך את הופעת הבכורה שלו בגיל 17 וחודשיים בהפסד 1:0 לטורקיה.
את השיא, אגב, שבר גיא אסולין שערך בכורה מול צ'ילה כשהוא בן 16 ותשעה חודשים, והוא מחזיק בו עד היום. כמו כן, דניאלי הוא הכדורגלן היחיד ששיחק בנבחרת ונפל בעת שירותו הצבאי.
דניאלי נולד בתל אביב ב-1945 ובגיל 12 התחיל לשחק כדורגל. כשהיה בן 16 הצטרף להפועל תל אביב כקיצוני ימני. באפריל 1964, כמעט שנתיים אחרי ההופעה ההיסטורית בנבחרת הבוגרת, היה חלק מנבחרת הנוער שהוזמנה לראשונה לגמר אליפות אסיה בסייגון, בירת וייטנאם דאז. דניאלי היה אחד השחקנים המצטיינים בנבחרת שהדהימה וזכתה בטורניר, תוך שהוא כובש שער ב-0:4 על תאילנד במשחק הראשון. עוד איתו באותה נבחרת היו בין היתר שמות גדולים כמו יצחק ויסוקר, מוטל'ה שפיגלר, דרור קשטן וצביקה רוזן.
בצעד חריג מאוד בכדורגל הישראלי, בטח של אותם ימים, הוא הפך לליגיונר ושיחק במשך שלוש שנים כמקצוען בליגה בדרום אפריקה. אבל לא היה זה הצעד המפתיע היחיד שלו בקריירה. עם חזרתו מדרום אפריקה החליט לשחק דווקא בהפועל באר שבע, אז קבוצת קטנה מהפריפריה.
"הוא פשוט היה ציוני, וציונות מבחינתו באותם ימים הייתה ללכת לשחק בהפועל באר שבע", הסבירה אתמול (שלישי) אחותו הגדולה, שושנה דניאלי, מביתה בתל אביב, כשהיא מציגה את אלבום התמונות שלה מהתקופה בה אחיה שיחק.
מבחינה מקצועית הפך דניאלי לאחד השחקנים המשמעותיים בב"ש, אך הוא לא הצליח למנוע את ירידתה מהליגה הבכירה בתום עונת הבכורה שלו (1969/70). דניאלי לא ויתר, נשאר עונה לאחר מכן עם הקבוצה בליגה השנייה ו-20 השערים שכבש היוו גורם מכריע בעלייתה המהירה בחזרה לליגה הראשונה. בתום עונה נוספת בה היא הצליחה לשרוד בליגה, דניאלי החליט לפרוש.
"הוא היה כדורגלן מגיל צעיר מאוד וזה השפיע על הגוף שלו. אני זוכרת לילות שהוא היה סובל מכאבים, ואני ואחי שוקי היינו מטפלים בו", מספרת אחותו על הסיבה לפרישה המוקדמת.
בגיל 27 דניאלי כבר היה מבוסס כלכלית. הוא התחתן עם אישה באר שבעית בשם שושנה (היום רויטמן) והחליט שהגיע הזמן להתרכז במשפחתו הצעירה והסוכנות למכירת רכבים שהייתה בבעלותו. אבל הקשר שלו עם העיר ב"ש ובעיקר עם קבוצת הכדורגל לא פסק כשפרש. הוא הפך למנהל קבוצה. "דניאל לקח ילדים מבאר שבע והפך אותם לקבוצה", מספרת שושנה. "הוא קנה להם ציוד ותלבושות מכספו וכמובן שגם אימן אותם".
את הזכויות ההיסטוריות של ב"ש באליפויות בין השנים 1976-1974 הוא כבר ראה מהיציע באצטדיון העירוני ששמו הוסב לאחר מכן לווסרמיל. רבים מאותם שחקני דור הזהב של ב"ש היו חבריו. "מעבר לזה שהוא היה שחקן טוב, הוא גם היה בן אדם טוב. הוא התחבר אלינו מהר מאוד", מספר כוכב אותן אליפויות, מאיר ברד.
על מותו בזמן ששירת כמילואימניק בחיל התותחנים אמר ברד: "היינו בהלם, זה היה כל כך מיותר. ממה שהבנו הוא פשוט יצא מהרכב, כנראה כדי ללכת לשירותים, ורכב אחר דרס אותו". אחותו מוסיפה: "הוא נקבר בבית העלמין הצבאי בב"ש. אני זוכרת שהיו אלפי אנשים בהלווייה מכיוון שכולם שם הכירו אותו. השוטרים חסמו את כל הרחובות מסביב לבית העלמין".
דניאלי השאיר אחריו אלמנה, ילד, שלוש אחיות ושני אחים (אחד מהם נפטר).
דניאל דניאלי ז"ל
צילום רפרודוקציה: עוז מועלם
מומלצים