איך האירוח בתוכנית הטלוויזיה הציל את ראייתו של פרופ' שנהב?
בתום הריאיון הטלוויזיוני שערך פרופ' יהודה שנהב בתוכנית "לונדון את קירשנבאום" הוא קיבל שיחת טלפון חריגה – "גש להיבדק אצל רופא עיניים בדחיפות", ייעץ לו מכר. האבחון דרך המרקע היה מדויק וסייע למרצה להירפא ממחלת העיניים בה לקה
כשפרופ' יהודה שנהב הוזמן להתארח בתוכנית הטלוויזיה "לונדון את קירשנבאום", בתחילת 2014, הוא לא שיער שההופעה על המרקע תסייע להצלת מאור עיניו.
לאחר הריאיון הטלוויזיוני התקשר אל הסוציולוג מאוניברסיטת תל אביב, מכר, שהוא רופא במקצועו. המכר לא התקשר למרצה כדי להחמיא לו על ההופעה הרהוטה, אלא כדי לתת לו אבחנה רפואית. "הוא אמר שהוא חושב שאני סובל מבעיה בעין והמליץ לי לבדוק את העניין בדחיפות. הוא אמר שהוא ראה שעין ימין שלי משייטת באופן חריג. הוא עשה לי דיאגנוזה באמצעות הטלוויזיה".
פרופ' שנהב הקשיב להמלצת חברו וניגש לבדוק את עיניו. בבדיקה התגלה כי המרצה לקה במחלת העיניים TED, Thyroid eye disease, או בעברית מחלת העין של בלוטת התריס.
המדובר במחלה אוטואימונית הנגרמת ברוב המוחץ של המקרים בשל בעיות תפקוד של בלוטת התריס. נוגדנים של הגוף תוקפים מסיבה שאינה ידועה תאים ורקמות שומן בשרירים ובארובת העין וגורמים לדלקות באיבר.
הסימפטומים של המחלה הם יובש וכאב בעיניים, נפיחות, דמע, פזילה ובולטות ניכרת של העיניים. מקרים חמורים ולא מטופלים של המחלה עשויים להסתיים בנזק קבוע לעצב הראייה ואף בעיוורון. המחלה תוקפת בעיקר נשים בגילאי 40 עד 60 כשעישון מהווה גורם סיכון ללקות בה.
מבט לא טבעי
מעבר להשלכות הרפואיות, ל-TED יש גם השלכות אסתטיות על החולים. הבלט הניכר בעיניים משנה את תווי הפנים של החולים ומשווה לעיניהם מבט לא טבעי.
ד"ר ענבל אבישר, רופאה בכירה במחלקת העיניים של בית החולים בילנסון בפתח-תקווה, אשר טיפלה בפרופ' שנהב, מסבירה כי הטיפול במחלה משלב כמה דיסציפלינות רפואיות. "ראשית על המטופל לאזן כמה שיותר מהר את תפקודי בלוטת התריס", מפרטת הרופאה, "התפקיד של רופאי העיניים הוא לתת טיפול תומך בדלקות ולהקל על הנפיחות. כשהמחלה היא חמורה לעיתים היא מצריכה טיפול יותר אגרסיבי כמו טיפול בסטרואידים, הקרנות ואף ניתוח".
פרופ' שנהב משתף בריאיון עימו את הקושי בהתמודדות עם המחלה: "במשך שלוש שנים ראיתי הכל כפול. זה יכול להטריף את הדעת. המחלה שלי הייתה יחסית סוערת ובסך הכל נזקקתי לשבעה ניתוחים.
"לוקח זמן לאזן את פעילות בלוטת התריס. המחלה גורמת לעיניים לבלוט בצורה לא אסתטית ולכן מתלווה אליה גם קושי פסיכולוגי. נאלצתי להרכיב פריזמות מאוד עבות ובשלב מסוים אף רטייה. אתה מאבד את אומדן המרחק ואפילו הליכה שגרתית ברחוב הופכת למאתגרת. בסוף הפסקתי לצאת מהבית".
ד"ר אבישר, אשר עומדת בראש מרפאה ייעודית לטיפול במחלה שנחנכה לאחרונה בבית החולים בילינסון, מפרטת על הקושי הנפשי שכרוך בהתמודדות עם המחלה: "למחלה יש משמעות אסתטית לא קטנה. חולים מגיעים לפעמים במצבים נפשיים מאוד ירודים. אפילו בלט קטן של העין יכול לגרום לשינוי במבט. יש חולים שמתארים שאנשים שואלים אותם למה הם נראים כעוסים.
"בגלל שמדובר במחלה שמשלבת כמה תחומי רפואה, חולים נתקלים בלא מעט קשיים בירוקרטים. כדי להקל עליהם פתחנו בבילנסון יחד עם פרופ' אילן שמעון מהמכון לאנדוקרינולוגיה וד"ר יפתח יסעור, מרפאה ייעודית לטיפול במחלה", היא מסכמת.
פרופ' שנהב מתאר כי התפיסה המערכתית של רופאי בית החולים היא שסייעה לו להחלים. "במדינות אחרות בעולם יש רופא שעושה לחולה 'קייס מנג'מנט' – כלומר מנהל עבורו את הטיפול במחלה. בארץ האחריות הזו מוטלת על כתפי החולה. זה לא תמיד פשוט, גם מבחינה בירוקרטית וגם מבחינת הצורך להבין לאיזה רופא צריך לגשת ומה נדרש ממנו.
"היום אני בריא לחלוטין ואני זוקף זאת לזכות הטיפול של ד"ר אבישר שליוותה אותי ועמיתיה. בתרבות הערבית מי שיש לו עיניים בולטות נקרא 'אל-ג'אחז'. על פי המסורת האל-ג'אחז ניחן בראייה למרחקים, כך שהחברים הערבים שלי דווקא התאכזבו מההחלמה שלי", מתבדח המרצה.
לפנייה לכתב/ת 
