מעריצי האירוויזיון הקשישים כבר מוכנים, אבל לא בונים על דאבל
לקראת גמר האירוויזיון שמתקרב בצעדי ענק, יצאנו לפגוש כמה מעריצים מושבעים של התחרות מהגיל השלישי: "כשמתחיל, כולם עוברים לדום ומצדיעים". בדקנו מה הם חושבים על TOY ("זה היה מטורף"), על קובי מרימי ("קיפחו אותו") - ועל הפוליטיקה שמאחורי ההצבעה. צפו
הם אומנם מבוגרים, אבל אל תניחו שהתחביב העיקרי שלהם הוא ברידג' או סריגה: מבחינת ציפי קיכלר (73), רות סימון (82) ואברהם הרשליקביץ' (71), האירוויזיון מתעלה על כל השאר, ולא רק בערב הגמר - אלא בכל ימות השנה.
מבחינתם, האירוויזיון הוא ערב חג שמתכוננים אליו מבעוד מועד. הם צופים באופן קבוע בשני חצאי הגמר, משננים את השירים של המדינות המשתתפות ומגיעים לרגע האמת כשהם מוכנים לקרב.
"ערב אירוויזיון אצלי זה כמו מכבי תל אביב. מלא באים וכל אחד מביא משהו, כיבוד קל", מספרת ציפי. "יושבים על השטיח, יושבים על הרצפה, צועקים ומתווכחים איזו מדינה הייתה טובה ואיזו לא. אבל הכי מעניין, כשמתחילים את הפתיחה של האירוויזיון כולם עוברים לדום ומצדיעים". רות, לעומתה, מעדיפה לצפות באירוויזיון לבדה. "אני לא אוהבת שמדברים וכל אחד מעיר לי. אני אוהבת לשבת, להתרשם מהשירים", היא מסבירה. אברהם אומנם נוטה להתעייף לקראת סיום המשדר, אבל מקפיד להיאבק בשינה: "אם אני אלך לישון בלי לדעת מי זכה, אני לא אירדם".
בשנה שעברה, ציפי נכחה בגמר בליסבון שבו ניצחה נטע ברזילי עם השיר TOY. "אני זוכרת שהסתובבתי בליסבון בבתי קפה, ברחובות, וישבתי עם הדגל של ישראל, ואנשים עברו וכולם צעקו 'ווינר ווינר ווינר!'", היא משחזרת. לפיה, נטע היא "בחורה מאוד מיוחדת, והשיר - יש לו אמירה, ועכשיו אנחנו גם יודעים כמה הוא הציל ילדות". אברהם, לעומתה, פחות התלהב מהביצוע הצבעוני והתוסס: "זה כבר לא אנשים מהתקופה שלי, מהגיל שלי. קובע פה הנוער", הוא אומר, ומסמן את רגע השינוי בהופעתה של הנציגה האוסטרית המזוקנת, קונצ'יטה. רות עברה תהליך עם השיר: "בהתחלה מאוד לא התחברתי, עם כל הציפורים האלה. אני יותר סולידית", היא אומרת, "אבל זה היה כזה מטורף. אחרי כמה פעמים התרגלתי ואמרתי: 'זה יכול להצליח'".
לפי השלושה, אין ספק שמדובר בתחרות שמעורבת בה פוליטיקה - וזו לדעתם גם אחת הסיבות לכך שעד היום זכינו ארבע פעמים בלבד. "איך אומרים? אין לנו חברים", אומר אברהם על מצבה של ישראל בעולם, וטוען שחלק מהמדינות - למשל מדינות ברית המועצות לשעבר - מעדיפות לתת נקודות זו לזו. לפי רות, העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים צפויה גם היא להשפיע על הדירוג של ישראל בתחרות השנה - לרעה. ציפי אומנם מסכימה שיש פוליטיקה באירוויזיון, אבל מוסיפה: "כשהשיר טוב - הוא זוכה".
למרות ההתרגשות הגדולה סביב אירוויזיון 2019, שמתקיים הפעם בארץ, ציפי, אברהם ורותי לא ממש אופטימיים לגבי האפשרות שישראל תשיג דאבל, כלומר זכייה שנייה ברציפות. "קובי מרימי הוא באמת זמר בחזקת עליון. אין מה לדבר", אברהם משבח, אך מיד מנמיך ציפיות: "אני חושב שבגלל הרוח שהולכת היום באירופה, צריך להיות שיר פחות סנטימנטלי".
לפי רות, "השנה קיפחו את יעקב מרימי, נתנו לו שיר שלא נותן לו לצאת עם הקול שלו, היוצא מהכלל". ואולי הייתה כאן בכלל כוונת מכוון? "לדעתי, נתנו לו כזה שיר כדי שהוא לא יזכה ושלא נרוויח עוד פעם את האירוויזיון, זה עולה המון כסף", רות חושדת, ספק בצחוק וספק ברצינות. כך או כך, ציפי מסכמת: "דאבל לא יהיה, אבל נאחל לו בהצלחה".
האירוויזיון משודר בתאגיד השידור הציבורי כאן. חצי הגמר השני יתקיים ב-16.5 והגמר ב-18.5.
