"בית דיקפריו לא היה בית הקבע שלה": פסק הדין המלא בפרשת בר רפאלי
שהתה בממוצע 146 יום בשנה בישראל, הייתה מבוטחת בארץ, השתמשה בכרטיס אשראי ישראלי: בית המשפט התיר לפרסם במלואו את פסק הדין הדוחה את ערעור המס של הדוגמנית, שתיאלץ לשלם כ-8 מיליון שקלים. "אין לתת אמון בגרסתה", נקבע
בית המשפט המחוזי מרכז התיר היום (א') לפרסם את פסק הדין המלא הדוחה את ערעור המס של בר רפאלי. בהכרעה נקבע כי הדוגמנית ואשת העסקים תשלם כ-8 מיליון שקלים וכן הוצאות משפט בסך 120,000 שקלים. זהו פסק הדין במלואו , הכולל 61 עמודים.
לחצו כאן לעיון בפסק הדין במלואו
בהודעת פרקליטות מחוז תל אביב נאמר כי בית המשפט קיבל את עמדת פקיד שומה כפר סבא ברשות המיסים, שיוצג על ידי עורכי הדין אריק ליס ורויטל בן דוד מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).
בית המשפט קבע בפסק דינו כי בשנות המס 2009-2010 רפאלי הייתה תושבת ישראל, כך שעליה לשלם מס בישראל בגין הכנסותיה באותן השנים. לאחר בחינת מכלול זיקותיה לישראל, נקבע על בסיסן כי היא הייתה תושבת ישראל בשנות השומה - ואף הסכם פשרה לשנים קודמות בו ניסתה לאחוז לא שינה את התוצאה.
עוד נקבע בפסק הדין כי רפאלי שהתה בישראל 185 ימים בשנת המס 2009 ו-131 ימים בשנת המס 2010. על כן התקיימה "חזקת הימים" בשנת המס 2009 המהווה חזקה כי היא תושבת ישראל. כן, נקבע כי בשנים 2006-2012 (לגבי שאר השנים אין מחלוקת כי היא תושבת ישראל) שהתה פרק זמן ממוצע נכבד של 146 ימים בישראל בכל שנה.
בית המשפט קבע כי "כי בראשית התקופה שימש בית הוריה בהוד השרון כבית קבע ולאחר מכן הדירה השכורה במגדלי yoo. בחודשים האחרונים לתקופה השומה עברה לדירה שכורה אחרת במגדלי w אשר אף היא שימשה רק אותה". בנוסף קבע כי לרפאלי "הייתה שליטה על הנעשה בבתים אלה ושימושה בהם נשא אופי 'ביתי' תוך ניהול שגרת חיים. בתים אלו שימשו עוגן לנסיעותיה לחו"ל". בית המשפט דחה את הטענה כי ביתו של ליאונרדו דיקפריו בארה"ב שימש בית קבע לרפאלי.
בית המשפט קבע כי על אף קיומה של מערכת יחסים זוגית עם דיקפריו, אין בכך להסיט את מרכז חייה מחוץ לישראל. רפאלי עבדה במדינות שונות בעולם וקיבלה את רוב הכנסתה בחברה רשומה בקפריסין אשר נחשבת תושבת ישראל שכן השליטה והניהול בה מישראל.
היא החזיקה במניות בחברה הרשומה בקפריסין אשר הינה תושבת ישראל לצרכי מס והחזיקה במספר רכבים. כמו כן, דירה בפרויקט בלו בתל אביב שנרשמה על שם אימה, ציפי רפאלי, נרכשה על ידי רפאלי והיתה מיועדת לשמש למגוריה.
בנוסף השתמשה רפאלי בכרטיס אשראי ישראלי ובעקבות גרסתה המתחמקת קבע בית המשפט כי קיים קושי לתת אמון מלא בגרסה. לגבי שירותי קופת חולים, רפאלי הייתה מבוטחת בישראל. מלבד זאת, הוכח שרפאלי הצהירה כלפי רשויות המס בארה"ב כי היא תושבת ישראל לצרכי מס.
הכנסות מפרסום ויחסי ציבור
הסוגיה השנייה שנדונה בתיק היא הכנסות מפרסום יחסי ציבור בגין קבלת דירות למגורים במגדלי yoo ו-w. בית המשפט קבע כי הוכח שהחברות שהיו בעלות הזכויות בפרויקטים yoo ו-w, חבס וקנדה ישראל, שילמו עבור רפאלי את דמי השכירות בדירות שבהן התגוררה בתמורה לפרסום מגוריה שם.
בית המשפט דחה את הטענה לפיה התשלום במגדלי yoo נעשה ללא ידיעתה של רפאלי וקבע כי הטענה לא הוכחה ואף מנוגדת לשכל הישר. ביחס להכנסותיה ציין בית המשפט כי "בהתאם לשומה שהוצאה לרפאלי נוספה לה הכנסה חייבת בסך של 8,593,955 שקלים בשנת 2009 ובסך של 7,860,987 שקלים בשנת 2010".
באשר לאיסור הפרסום, רפאלי ביקשה שלא להתיר לפרסום את סכום הכנסותיה ואת שמות העדים שהעידו בערעור, אך בית המשפט דחה את בקשתה והתיר לפרסום את פסק הדין במלואו.
בפסק דינו, בית המשפט ציין ביחס לעדים מטעמה של רפאלי כי הם שינו את גרסתם בבית המשפט לעומת חקירתם ברשות המיסים: "דברים ברוח זו נמסרו גם בהודעתם של טלי ליבוביץ, אשת יחסי ציבור של חברת קנדה ישראל וחברה של ציפי רפאלי שמסרה: "אני יודעת שציפי רכשה את הדירה עבור בר או להשקעה עבור בר".... ושל נדב שצר, המקורב לרפאלי, שמסר: "אני יודע שבר רכשה שם דירה", וכן "אני יודע שכשקנו את הדירה בבלו, ידוע לי מבר שהיא זו שהתכוונה לגור בדירה" ..... יצוין כי שני עדים אלו שינוי גרסתם בעדותם בבית המשפט.