הנציב נגד ההחלטה לא לחקור את יחסי המפכ"ל דנינו עם קצינה

ביקורת קשה ולא-שגרתית מצד נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, על ההחלטה לא לחקור חשדות למערכת יחסים "מיוחדת" בין מפכ"ל המשטרה לשעבר, רב-ניצב יוחנן דנינו, לבין הקצינה צ' מאגף המודיעין - בצל כאוס ששרר באגף: "מדובר בתוצאה בלתי קבילה", קבע הנציב בתשובה לתלונה שהגיש עו"ד יעקב בורובסקי, אחד המועמדים לתפקיד מבקר המדינה הבא. התלונה הוגשה בעקבות מכתבים אנונימיים שסיפרו על כאוס ואווירה קשה באגף שעליו פיקד נ', שגם הוא ניהל מערכת יחסים עם אותה קצינה.

מערכת יחסים "מיוחדת". יוחנן דנינו(צילום: הרצל יוסף)

"הדברים מקבלים משנה הבלטה וקדרות נוכח החלטת מח"ש שגרמה לעיכוב של חודשים ארוכים עד למינוי קצין בודק", קבע דוד רוזן, "משהוחלט כי יש מקום לערוך בירור משמעתי ביחס לחשדות שהועלו בנוגע למערכת היחסים החריגה בין מר נ' לגב' צ' וכלל השפעתם המעשית על שהתרחש בחטיבת המודיעין, הרי שלא מצאתי כל הסבר מניח את הדעת לכך שלא נערך, והלכה למעשה נחסם, בירור דומה ביחס לחשדות שהועלו בנוגע למערכת היחסים 'המיוחדת' בין גב' צ' למר דנינו - מדובר בתוצאה בלתי קבילה".

בורובסקי התלונן על כך ש"דנינו ופרקליט המדינה שי ניצן הפסיקו חקירה במחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות, כשברור היה לפי התלונה, שתגיע גם לדנינו, תוך הסטת תיק החקירה ממח"ש לקצין בודק במשטרת ישראל, אשר אינו מוסמך לבדוק את עניינו של דנינו, בשל דרגתו דאז". עוד טען בורובסקי כי דנינו וניצן שיבשו את החקירה הפלילית והעבירו אותה למסלול משמעתי, נשלט ומפוקח, כדי למנוע את בירור התלונה כלפי דנינו.

השתלשלות הפרשה

הפרשה שהתגלגלה למכתב תלונה לשופט בדימוס רוזן התפוצצה בעקבות שורת מכתבים אנונימיים שסיפרו על אודות התנהלות כאוטית בחטיבת המודיעין במשטרה תחת פיקודו של נ' שהתמנה לתפקיד בקיץ 2013. בין היתר תיאר המכתב הראשון שהתקבל בנובמבר 2014 מינוי מקורבת לעוזרת ראש החטיבה, חשד להתעמרות בשוטרי החטיבה, מערכת יחסים אסורה בין מפקד לפקודה שכללה בין היתר מניעת בדיקת פוליגרף שאותה הייתה אמורה לעבור במסגרת תפקידה, סגירת חשבונות אישיים ועוד.

כעבור כמה חודשים נשלח מכתב נוסף למשרדי מח"ש שתיאר תקופה קשה בחטיבה לנוכח הקשר האסור בין ראש החטיבה לעוזרת שלו, "קשר שהשפיע ישירות על כל החלטה שהתקבלה בחטיבה שלו". מכתב שלישי התקבל באותו החודש ותיאר שוב קשר אסור בין מפקד החטיבה לבין העוזרת שלו, ובכלל זה מינוי מקורבים לתפקידי מפתח, התעמרות בקציני החטיבה, הצמדת רכב לעוזרת. שניים מהמכתבים הללו תיארו גם מערכת יחסים "מיוחדת" בין המפכ"ל דאז דנינו לבין אותה קצינה.

פרקליט המדינה שי ניצן(צילום: גיל נחושתן)

השופט בדימוס דוד רוזן(צילום: תומר אפלבאום)

החומר הועבר למח"ש בעקבות פנייתה של ראש אגף משאבי אנוש דאז ניצב גילה גזיאל, ועודכנה על-ידי ראש מח"ש דאז, עו"ד אורי כרמל, כי קיים סיכום בין דנינו לבין הפרקליטות שימונה קצין בודק במשטרה לבדיקת הנושא. ניצב דוד ביתן מונה לקצין בודק, ובסיכום קבע כי בחטיבה "נוצרה אווירה עכורה שיוחסה בחלקה להשפעה של הקצינה צ' על נ'". עוד נקבע כי הצמדת הרכב לקצינה נעשה בניגוד להנחיות ולפקודות המשטרה וללא ידיעת הגורמים המוסמכים. הקצינה אף לא שילמה מס בגין הרכב, כמתבקש.

עוד נקבע כי "במקרים רבים שבהם דיווח מר נ' על נוכחותו בעבודה, היה מגיע לביתה של גב' צ' בתדירות גבוהה ושוהה בביתה שעות רבות". בבדיקה לגבי הקצינה ומפקדה נמצאו אי-התאמות בדיווחי שעות העבודה שהגיעו עד לחשד להוצאת כספים במרמה. הקצינה נמנעה ממילוי טפסי תחקיר ביטחוני למרות רגישות תפקידה. עוד נקבע כי הקצין נ' ניסה לשבש את עבודת הקצין הבודק.

במסגרת החקירה עלה כי בין 2014 ל-2015 קיימו הקצין נ' והקצינה צ' יותר מאלפיים התקשרויות (שיחות והודעות), זאת בתקופה המקבילה לקבלת המכתבים האנונימיים במשרדי מח"ש. בעקבות מחקר ההתקשרות בין השניים נטען כי התנהלותם הבעייתית התאפשרה בשל קיום קשר חברי עם דנינו. במסגרת טענה זו נמסר כי הקצינה צ' היא חברה טובה של דנינו וכי כלל התלונות בעניינם של השניים (נ' וצ') לא טופלו על ידי ראש האגף דאז, בשל קרבתו לדנינו.

בדיקת ההתקשרויות הטלפוניות העלתה כי למרות שהנמען העיקרי בהודעות שנבדקו היה הקצין נ', עלה כי הקצינה צ' שלחה הודעות רבות יחסית גם לדנינו עצמו. צ', נטען, התקשרה לאורך ארבע שנות מחקר התקשורת היוצאת, עשרות פעמים בלבד לדנינו. חלקן שיחות שארכו שניות בלבד וחלקן ארוכות יותר. עוד עלה כי בין החודשים ספטמבר 2014 לפברואר 2015 נשלחו עשרות הודעות טקסט מדנינו לצ' וכן כמה שיחות. עד למרץ 2015 שלחה צ' יותר ממאה הודעות טקסט למפכ"ל לשעבר.

לאור הממצאים דאז ההחלטה שהתקבלה בעניינו של הקצין נ' הייתה שונה לחלוטין מזו שהתקבלה בעניינו של דנינו. איש מן הגורמים המעורבים בקבלת ההחלטה באותה העת לא סבר כי ישנו מקום להורות על פתיחת חקירה או בדיקה בעניינו של המפכ"ל לשעבר בשל ההתקשרות הטלפונית שקיים עם הקצינה.

בעניין זה, המלצת ראש מח"ש והמשנה לפרקליט המדינה דאז, הייתה כי יש מקום לפתוח בחקירה משמעתית בעניינם של נ' וצ', ומנגד לא הייתה המלצה מקצועית  בנוגע לדנינו. התייחסותו של פרקליט המדינה הועברה לעיונו של היועמ"ש שצידד בה.

לפי טענת הפרקליטות, החשד העיקרי שעלה מהחומרים שנבדקו היה לקיום מערכת יחסים, אישית, פסולה, בהסכמה בין נ' לצ'. מערכת יחסים שעורר חשד לביצוע עבירת משמעת אך לא עבירה פלילית.

עוד נמסר כי "התייחסותו של פרקליט המדינה לתלונה שהוגשה לנציב רוזן הועברה לעיונו של היועץ המשפטי הנוכחי מנדלבליט, לבקשתו, ואף הוא סבר כי יש לדחות התלונה. עוד יוזכר כי תלונה דומה במהותה הוגשה לפני כשלוש שנים על-ידי אותו מתלונן לנציבה דאז גרסטל, והיא דחתה אותה על הסף".