מנסים לחזור לשגרה: בדרום מתאוששים מההסלמה
ילדיה של אלגריה בן אקן מקריית גת שנפצעה קשה מפגיעת רקטה מספרים: "כולם באו, ביקרו ושכחו שאנחנו קיימים". במקביל במערכת החינוך בעיר מנסים להתמודד עם השלכות ההסלמה: "התלמידים לא יוצאים בהפסקות". תושבי קיבוץ ארז על איום הנ"ט: "ידענו שאנחנו חשופים, אבל האירוע בכניסה לקיבוץ הפך את זה לממשי"
כעס, תחושות אכזבה וצוותים חינוכיים שנאלצים להתמודד עם מציאות חדשה: כשבוע לאחר שנורו אל עבר יישובי הדרום כ-700 רקטות במשך יותר מ-24 שעות, ובאזור מנסים להתאושש ולחזור לשגרה לאחר המתקפה הקשה ביותר של חמאס והג'יהאד האיסלאמי על ישראל מאז מבצע "צוק איתן". גם בעוטף עזה מנסים להתמודד עם השלכות ההסלמה, בעיקר בצל ירי הנ"ט לעבר רכב שהביא למותו של משה פדר ז"ל.
עד ההסלמה האחרונה, האמינו תושבי קריית גת שהם "מחוץ לתחום". לצד ההזדהות עם תושבי אשקלון, שדרות ויישובי עוטף עזה, רבים מהם היו משוכנעים שהסבב האחרון יפסח עליהם. ואולם, הפגיעה הקשה שספגה העיר לאחר ירי רקטה לעברה, שכתוצאה ממנה נפצעה באורח קשה אלגריה בן אקן בת ה-80, הכתה בהלם את תושבי העיר.
בנה, אריק בן אקן, המתגורר לא רחוק מביתה של אמו, מספר על המציאות הקשה שעימה הוא ובני משפחתו מתמודדים ועל החיים אחרי שסדר היום מתחלף, ותשומת הלב התקשורתית דועכת. "היה בית משוגעים", הוא מספר על הימים הראשונים לאחר הפציעה, בבית החולים ברזילי באשקלון, שם עדיין מאושפזת אמו.
"כולם באו, וביקרו. חברי כנסת, ליצמן, הבן של הרב הראשי לאו. הייתה המולה במשך יומיים-שלושה בטיפול נמרץ, וזהו. שכחו שאנחנו קיימים. אנחנו עם הפגיעה בבית החולים, עושים משמרות עם אמא ומטפלים בה. אין מה לעשות, המדינה ממשיכה, החיים ממשיכים, אבל שלנו נעצרו, בבית החולים, באותו יום של הפגיעה. צריכים להתמודד עם הפגיעה, עם אמא, עם השיקום אחר כך", הוסיף.
בן אקן מספר על אמא פעילה, עם שמחת חיים, שסירבה להאמין שדבר כזה יכול לקרות לה: "אמא שלי אף פעם לא חשבה על זה. אם היו אזעקות, היא הייתה יוצאת למדרגות, ומחכה שתי דקות. היו מתקשרים אליה ושואלים: 'אמא, מה המצב?'. 'אל תדאגו, הכל בסדר, אני לא צריכה אף אחד', היא הייתה עונה. וזה קרה, זה תפס אותה, ותפס אותה חזק".
הוא סיפר כי "הרופאים הגדירו אותה בחדר טראומה 'נס'. סנטימטר למעלה או למטה, והיא לא הייתה בין החיים היום. אישה שלי אמא שמחה שאוהבת את החיים. והיום? לצערנו, היא מפחדת שלאחר הפגיעה, יישארו לה סימנים, והיא לא תוכל לדבר. יש לה פגיעה בלסתות. נפגע לה כל החך וכל פנים הפה. אני מאוכזב, לא כועס. לכעוס? מה זה ייתן לי? אני מאוכזב מזה שלא באים ושואלים, וששוכחים מהר אנשים כאלו, שנפגעים. ואני לא מדבר רק על אמא שלי".
מאז האירוע הקשה מלווים את אלגריה בני משפחתה בבית החולים ברזילי, ודואגים שלא תישאר לבד, אפילו לא לרגע אחד. בביתה הכל נשאר בדיוק במקום. המקרר מלא כתמיד לכבוד הנכדים והילדים ואפילו העוגיות שהכינה לקראת המימונה עוד מונחות על השולחן. המקום שבו ספגה בן אקן את הפגיעה הקשה נמצא במרחק שלוש דקות נסיעה משם. הטיל פגע בחצר תלמוד התורה "חניכי הישיבות בעיר".
בנה אריק משחזר את המסלול שאותו עשתה, ומספר כי למעשה, לא היה לה לאן לברוח. "היא הגיעה משם", מצביע בן אקן לכיוון ביתו של אחיו. מאז האירוע, כוסה בחול הבור שיצרה הנפילה, אך סימני הרסיסים עדיין מופיעים מסביב. הביתן הסמוך לתחנת האוטובוס מחורר לחלוטין והרסיסים שפגעו בחצר בית הספר מהווים תזכורת לאסון גדול שנמנע, מאחר שהנפילה אירעה ביום שבת – לא היו לימודים במוסד החינוכי. "זה קשה. הייתי במלחמות, ראיתי דברים, אבל כשזה קרוב אליך, וזו אמא, אני לא יודע אם זה עובר", אמר.
תלמידים שלא יוצאים בהפסקות
לא רחוק ממקום הנפילה, בבית הספר ע"ש מנחם בגין בעיר, האווירה היא של שגרה. ואולם, התלמידים והצוות החינוכי בבית הספר מספרים על מציאות מורכבת שעימה נאלצו להתמודד בימי הסבב, כמו גם לאחר מכן. בניגוד לבני שכבת גילו ביישובי עוטף עזה, מורי אזולאי, תלמיד כיתה ו' בבית הספר ע"ש מנחם בגין בקריית גת, לא מכיר מציאות ביטחונית שאינה שקטה. בסבב הירי האחרון, הוא הסתגר בביתו במשך שלושה ימים, ולא יצא מהממ"ד.
"היו המון אזעקות ואני אישית לא רגיל לזה", הוא מספר, "זו הפעם היחידה שהייתי הרבה זמן בממ"ד. ישנתי בממ"ד במשך שלושה ימים. עוד לפני שזה הגיע אלינו". עם זאת, אזולאי מספר כי באופן אישי, חש בטוח גם בימי ההסלמה: "אני מרגיש מוגן ובטוח. יש לי ממ"ד ויש צבא ששומר עליי. הרגשתי די בטוח ואני תמיד מרגיש בטוח, אם זה בבית, הספר או בכלל במדינה. חלק מהחברים שמרו על קור רוח, אבל כל אחד ומה שהוא מרגיש".
למרות הסבב האלים, מסרב אזולאי לאבד תקווה. הוא מספר שהוא מאמין בשלום. "יהיה שלום, יהיה בסדר תכף", הוא אומר. "אלימות זו לא הדרך. שלום זה מה שיחבר בין כולם".
מנהלת בית ספרו, מרים קיסוס, מספרת כי נערכו היטב למצב הביטחוני שנכפה על העיר ועל תושביה, ומתארת גם סיטואציות מורכבות שאירעו בבית הספר במהלך ההסלמה ולאחריה. "אנחנו חזרנו לשגרה אחרי התקפה מסיבית של טילים, מה שקריית גת לא מורגלת בה", היא מספרת.
היא אמרה עוד: "בחזרה לשגרה היינו צריכים קודם לחשוב על החוסן של המורים שלנו ואחר כך כמובן על החוסן של התלמידים. לא מעט תלמידים סיפרו שהם לא נכנסו להתקלח ביומיים האלו, משהו שהם לא מורגלים בו, שאין להם ממ"ד בבית, שהם היו צריכים להיות בחדר המדרגות, שגם ההורים נורא חששו. זה משהו שעלה וצף. לא מעט ילדים הופנו לאחר איתור של המחנכות, בעקבות מצוקות, ליועצת בית הספר. היועצת שלי לא נשמה בשבוע האחרון".
קיסוס מספרת כי בית הספר קיבל מעטפת ממשרד החינוך, אך מבהירה כי כרגע מירב המאמצים מרוכזים בחזרה לשגרה. "היו הרבה מאוד פניות, גם של תלמידים וגם של הורים. ראינו ילדים שלא מוכנים לצאת להפסקה ונשארים בקרבת מבוגרים. האם יהיה סבב נוסף? אני מקווה שלא", הוסיפה.
"תחושת הביטחון שלנו לא קיימת"
בכניסה לקיבוץ ארז שבצפון רצועת עזה אירע בסבב ההסלמה אחד האירועים הקשים, כשמחבלים ירו טיל נ"ט לעבר מכוניתו של משה פדר ז"ל, תושב כפר סבא שעבד באחד המפעלים בקיבוץ. האירוע המחיש לתושבים בעוטף עזה את הקלות שבה ניתן לפגוע באזרחים, כמעט בכל רגע נתון, ולא רק באמצעות רקטות. שבוע לאחר שהשקט השברירי חזר אל הדרום, צה"ל הקים חומת בטון באורך 700 מטרים, מהכביש הראשי אל תוך הקיבוץ.
החומה חוסמת כעת את האפשרות לפגיע נוספת בעתיד, אבל מבחינת התושבים באזור, זה רק ממחיש את הסכנה שאורבת להם בכל פעם כשמתפתח סבב הסלמה מול רצועת עזה.
"תמיד ידענו שאנחנו חשופים לירי, אבל האירוע בכניסה לקיבוץ מתחת לגשר הפך את החשש לממשי", סיפרה תושבת הקיבוץ, "האירוע הזה רק גרם לנו להבין שפגיעה בנו היא אפשרית בכל דרך. כשאני רואה את החומה הזאת נבנית לאורך הכניסה זה ממש לא מעודד אותי. להיפך - זה רק מפחיד עוד יותר. אם ירו טיל על החומה הזאת - איך בדיוק זה אמור לעזור? ואם יפגעו ברכבת שנוסעת על הגשר? תחושת הביטחון שלנו לא קיימת".
דין, תושב הקיבוץ, סיפר: "זה היה אירוע מאוד מפחיד. זאת המציאות שלנו כאן. אני מאמין שהקיר יכול לבלום את הטיל הבא אם ישוגר, אבל זה לא קל לחיות במציאות הזאת. הילדים בכלל לא שקטים מהמצב. בכל אופן, אנחנו נשארים בקיבוץ, נמשיך לגדל את הילדים שלנו כאן למרות הכל. אנחנו נתגבר על הכל".
בסוף השבוע האחרון הגיע אחד הקצינים הבכירים בצה"ל לשוחח עם התושבים על המקרה הקשה. הקצין הבטיח כי בימים הקרובים יעשו שורה של פעולות הגנה כדי למנוע אפשרות של ירי נ"ט נוסף אל עבר הקיבוץ לאזור. "אחרי השיחה יצאתי מאוד מוטרדת נוכח המצב. כמובן שאני סומכת על הצבא וברור לי שהם עושים הכל כדי להגן עלינו, אבל הסיטואציה הרבה יותר מרוכבת. לצערי, אני כבר מרחיה את סבב ההסלמה הבא הולך ומתקרב", סיפרה תושבת האזור.
לפנייה לכתב/ת 
