"הפריפריה בחרה בממשלה. עכשיו הממשלה צריכה לבחור בפריפריה"
בישראל של 2019, סיכויי ההצלחה של ילד שנולד בפריפריה, למשפחה מרקע חלש לעומת ילד מרקע חזק, נמוכים משמעותית. על רקע התהוות הממשלה החדשה וכדי לשנות מציאות זאת יצאה קרן רש"י בתכנית 'הקפיצה החברתית', במטרה לקדם אותה כתכנית לאומית. "צדק חברתי מתחיל בקפיצה חברתית", אומרת מיכל כהן, מנכ"לית הקרן
בשיתוף קרן רש"י
בימים אלה מגיעה מלאכת הרכבת הממשלה של הכנסת ה-21 לישורת האחרונה שלה. בקרן רש"י, הקרן הפילנטרופית הגדולה בישראל, עמלים כבר זמן רב על תכנית "הקפיצה החברתית" ועל קידומה מול כל הסיעות בכנסת המתהווה.
מתווה ההמלצות של קרן רש"י הוא תוצאה של עשייה של יותר מ-35 שנה בתחומי חינוך ורווחה, בעיקר בפריפריה הגאוגרפית והחברתית של ישראל. אי השוויון הולך וגדל בחברה הישראלית לאורך השנים, בעיקר בהזדמנויות למיצוי הפוטנציאל בהקשר של מרכז מול פריפריה ובסימון היכולת לצמצומם.
מטרת תכנית 'הקפיצה החברתית' היא לסייע לממשלת ישראל להוביל מדיניות לאומית כוללת, שתאפשר לכל ילד וילדה בישראל הזדמנות שווה להצליח בחיים, ללא קשר למקום הולדתם או להכנסות הוריהם.
מוביליות חברתית היא שם המשחק
"קרן רש"י פועלת בפריפריה מעל 35 שנה", אומרת מיכל כהן, מנכ"לית הקרן. "אני באתי מהממשלה ויודעת שכולם עושים בתחום אבל מעולם לא הוגדרה מדיניות כוללת שאינה עוסקת רק בעוני, צמצום פערים ושוויון הזדמנויות אלא במוביליות חברית, שמסמנת את פוטנציאל הילדים ביחס להוריהם".
"קרן רש"י פועלת בפריפריה מעל 35 שנה", אומרת מיכל כהן, מנכ"לית הקרן ומי שהייתה בעברה מנכ"לית משרד החינוך בכמה מממשלות ישראל. "אני באתי מהממשלה ויודעת שכולם פועלים במגוון היבטים לצמצום הפערים בישראל, אבל מעולם לא הוגדרה מדיניות כוללת שאינה עוסקת רק בעוני, צמצום פערים ושוויון הזדמנויות, אלא במוביליות חברתית, שמסמנת את פוטנציאל הילדים ביחס להוריהם".
המתווה שמציגה קרן רש"י, בהסתמך על ניסיונה בשטח ועל מפגשים עם עשרות מומחים מתחומי הרווחה, הכלכלה והחינוך בארץ ובעולם, כולל המלצות מעשיות לקידום מוביליות חברתית ושינוי מציאות כלכלית חברתית בפריפריה הגאוגרפית והחברתית של ישראל. כהן ואנשי הקרן נפגשו עוד לפני הבחירות עם ראשי המפלגות בישראל ורתמו אותם למהלך באמצעות חתימה על אמנה שעיקרה הצבת המוביליות החברתית כנושא בעל עדיפות לאומית.
"בני ה-40-50 בישראל שיפרו את מצבם ביחס להוריהם, שהקימו את המדינה והגיעו אליה מכל העולם", אומרת כהן, "אבל בישראל של 2019, הסטארטאפ ניישן המתקדמת, ילד שנולד בפריפריה, למשפחה עם הכנסה ממוצעת או נמוכה מזו, לא יגדל אל תוך שוויון אזרחי. זה אומר שהמדינה לא הצליחה לשבור את הקשר בין המצב הסוציואקונומי בפריפריה, לעתיד שלהם כבוגרים. סיכוייו של ילד שנולד בפריפריה להצליח לשבור את הפערים הקיימים נמוכים משמעותית, אלא אם תוכרז תכנית ארוכת טווח, שתפעל לשינוי המצב".
בקרן רש"י פרסמו מתווה הכולל המלצות מדיניות בנושא ומקיימים בימים אלה קמפיין מקיף שמגייס גם את דעת הקהל הציבורית ומציע תכנית לאומית מעשית – להציב מוביליות חברתית כיעד לאומי באופן שאינו מסונף למשרד ספציפי, אלא כיעד מדיני כולל של כל המשרדים החברתיים בממשלה. "החתמנו על התכנית את כל ראשי המפלגות. הפריפריה בחרה בממשלה, עכשיו הגיע תור הממשלה לבחור בפריפריה", אומרת כהן. לצד זאת, מציגה התכנית שני צעדים נוספים שיש לבצע בטווח הקרוב: חלוקה נכונה של משאבים בין פריפריה למרכז והרחבת אחריות המדינה על ילדים מגיל לידה.
כאמור, עוד לפני הבחירות, גייסה הקרן את הסכמת כל המפלגות שהתמודדו בה. "כולם הסכימו לתכנית ועכשיו, עם הרכבת הממשלה, זו המשימה שכולם – קואליציה ואופוזיציה צריכים להתגייס אליה בתכנית ארוכת טווח, שתיקח עשור לפחות", אומרת כהן. "נבחרתם, תעשו סדרי עדיפויות ותבינו - בחברה האזרחית, צריך לדאוג שתינתן הזדמנות לילדי הפריפריה, הזדמנות שווה בציבוריות הישראלית".
על פי כלכלנים אי השוויון בישראל הוא מהגדולים בעולם המערבי, אך לדברי כהן, "אם לא נפעל עכשיו לצמצום הפערים, הקטסטרופה תגיע ולכן, זו השעה להתגייס ולתמוך במהלך הציבורי שיעזור לממשלה להגדיר את תכנית 'הקפיצה החברתית' כיעד לאומי".
במתווה של "הקפיצה החברתית" יש מספר המלצות להקטנת הפערים בתוך מערכת החינוך אבל, כאמור, ההמלצה הראשונית היא שהממשלה והכנסת הבאה ייקחו אחריות וירחיבו את סמכויותיהם על הגיל הרך. "כבר בגיל 3 רואים את מצבו של הילד. הדבר הזה נבדק מדעית ואפשר לשמוע את זה מרופאים שחקרו את התפתחות המוח - גיל לידה-3 מעצב באופן המשמעותי ביותר את יכולותיו העתידיות של הילד ולכן מדובר בנקודת זמן משמעותית".
"כשרוצים לעשות, יודעים איך"
גם לאופוזיציה יש תפקיד בתהליך הזה ולכן החתמנו גם אותם", אומרת כהן. "תפקידם להזכיר לממשלה שהיא אחראית לבצע אותה. בשמירה על אינטרסים של ביטחון לאומי כולם תמימי דעים אז למה אין הסכמה בנושא החזון החברתי? הפחתת הקיטוב צריך להיות משימה לאומית. כשהמדינה מחליטה ומגבה את זה, היא יודעת להוציא את זה לפועל".
כאמור, מיכל כהן מכירה את המערכת מבפנים ולכן היא יודעת שהמערכת הממשלתית יודעת לבצע פעילויות מסוג זה. "כשרוצים לעשות, יודעים איך. כשהחליטו על רפורמות בחינוך עשו את זה. אני יודעת שזה אפשרי לביצוע. מעולם לא הייתה ואין שאלה על חשיבות הביטחון הצבאי. אנחנו, מדברים על הביטחון הלאומי שלנו - לתת מרקם חברתי שוויוני וזו משימה שמצריכה תכנית מסודרת וגיבוש רצף שירותים שמחייבים מהפכה תקציבית כוללת".
גיוס חברתי
כהן מדגישה שזה אינו קמפיין, אלא מסע להביא את המודעות גם אל האזרחים. "צריך להביא את כל החברה להכרה הזו, זה מסע בו נשים על סדר היום החברתי את נושא השוויון בהזדמנויות ובכך נגרום למשרד האוצר ולמשרד ראש הממשלה לשים את זה על השולחן. אנחנו רוצים להביא את ההד הציבורי עד אליהם. זה אפשרי ואני יודעת שזה יקרה".
"את המחאות עושים אלה שיודעים להוביל שינוי", מסמנת כהן את המקום ממנו היא מבקשת לשאוב את ההד הציבורי, שיתמוך בקידום המתווה. "הפריפריה המוחלשת לא יוצאת לרחובות. מי שיכול להיות פה למוחלשים, הם החזקים בחברה ולכן אנחנו כאן כדי לשים את זה על השולחן עבור מי שאין לו פה", היא אומרת ומוסיפה: "אנחנו מדברים על מדיניות מאקרו והצבתה כיעד חברתי. שם אנחנו נמצאים כרגע. קרן רש"י עובדת בשטח למעלה משלושה עשורים, עכשיו אנחנו קוראים למדינה כדי שתציב את העניין בראש סדר העדיפויות. אנחנו רוצים שממשלת ישראל החדשה תציב בקווי היסוד שלה הקמת ועדת שרים לאומית לקידום מוביליות חברתית, שתציב את הגיל הרך כיעד ראשוני ותעשה תכנית מדורגת לעשור קדימה. אנחנו כמובן נירתם למאמץ. גם האופוזיציה חייבת להתגייס ולדחוף מצידה את העניין", היא אומרת.
מיכל כהן, שמצויה בנתונים, מסכמת את העניין מבחינתה ואומרת: "ההתפוררות החברתית היא שבירת האתוס, התפוררות החברה כולה והחלשת החלש עוד יותר. מיגון חברתי חשוב לא פחות ממיגון בטחוני ובטווח הרחוק, חיזוק החברה הוא חיזוק של המדינה גם במובנים הביטחוניים".
חפשו ברשת "הקפיצה החברתית" וחיתמו על העצומה
בשיתוף קרן רש"י
לפנייה לכתב/ת 
