דרש לפסול צוואה: "קשר חולני בין האם לאחי"

אם לשלושה הותירה את כל רכושה לאחד מבניה שמעולם לא עזב את הבית. אחיו התאום התנגד, אבל ביהמ"ש התרשם שהצוואה משקפת את רצון האם

עו"ד מיטל כהן | פסקדיןפורסם: 16.05.19 , 07:03

בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה התנגדות לקיום צוואה שהגיש בנה של אישה שהלכה לעולמה ב-2016, והורישה את כל רכושה לאחיו התאום: השופטת איריס אילוטוביץ' סגל קבעה שעל אף המגורים המשותפים של האם והבן הזוכה, לא הוכחו הטענות להשפעה בלתי הוגנת ומעורבות בעריכת הצוואה.

האם הלכה לעולמה לפני כשלוש שנים בהיותה כבת 80. ב-2008 היא ערכה צוואה שעליה חתמה בבית הדין הרבני ובה הורישה את רכושה לאחד משלושת ילדיה שגר עמה כל חייו. אחיו התאום הגיש התנגדות לקיום הצוואה (האחות הנוספת לא הייתה צד בהליך) בטענה להשפעה בלתי הוגנת שהפעיל אחיו על האם לאורך כל השנים. לדבריו, האם פיתחה תלות רבה באחיו על בסיס יומיומי. הוא ציין שאמו הייתה חולנית וסבלה מבעיות רפואיות רבות ומגוונות, ואחיו הביא אותה לבית הדין הרבני כדי לחתום על הצוואה.

תביעה

אפר המת התפזר – חברת "עלי שלכת" תפצה

עו"ד טל לביא | פסקדין

בנו של המנוח ביקש שהגופה תישרף והאפר יועבר למשפחה במולדובה, אולם בדיעבד התברר שהיה התנגדות למהלך. הפיצוי: 196 אלף שקל

אפר המת התפזר – חברת "עלי שלכת" תפצה

עוד נטען שהקשר בין האם לבין אחיו, שמעולם לא התחתן, היה חולני ותלותי. הוא הוסיף שאחיו חזר בתשובה, מה שהוביל לסכסוך ביניהם שהידרדר לעתים קרובות לאלימות פיזית ומילולית. על רקע זה הוא התבקש שלא להגיע לבית האם.

האח הזוכה טען מנגד שלא היה שותף לעריכת הצוואה. הוא הצביע על מסמכים רפואיים שמעידים כי אמו סבלה מבעיות רפואיות רגילות, בעיקר אורתופדיות, ואין בהם זכר לקיומה של דמנציה או בעיה קוגניטיבית אחרת.

לטענתו, הצוואה משקפת את רצון האם שלא להותיר דבר לאחיו ואחותו, שלא היו עמה בקשר שנים רבות. לדבריו, מערכת היחסים בין האח לבין אמם הייתה עכורה והיא ביקשה ממנו להפסיק להגיע לביתה על רקע חובותיו הכספיים שהביאו לביתה מעקלים ללא הרף. הוא הבהיר שכלל לא ידע על כוונת האם לערוך צוואה והדבר נודע לו רק כמה שנים לאחר מכן מפיה.

ואכן, השופטת איריס אילוטוביץ' סגל דחתה את ההתנגדות. היא הבהירה שהעיקרון המנחה הוא כיבוד רצון המת וההנחה היא שהצוואה מבטאת את רצונה הכן והאמיתי של האם באשר לאופן שבו יחולק עזבונה. היא ציינה כי על אף היחסים הקרובים בין הבן הזוכה לבין אמו, אין ראיות להשפעה בלתי הוגנת מצדו.

כמו כן, עיון במסמכים הרפואיים מעלה שלאורך השנים סבלה המנוחה מבעיות ברגליה וכאבים בגב התחתון, אך לא נמצא ולו מסמך אחד שהטיל דופי במצבה הקוגניטיבי או העדר יכולתה לערוך צוואה.

השופטת גם דחתה את טענת המתנגד שלפיה אחיו בודד את אמו מהעולם החיצון. היא כתבה שמחומר הראיות עולה שבין הבן הזוכה לבין האם לא היו יחסי שליטה אלא מערכת יחסים שהתאפיינה במתן סיוע ודאגה. בניגוד לכך, ניכר שהמתנגד לא היה בקשר רציף עם אמו ונהג לפנות אליה רק כשנקלע למצוקה כלכלית או אישית.

היא התרשמה שהאם ניהלה אורח חיים עצמאי ולא נזקקה לעזרה חיצונית בתפקוד היומיומי. בהקשר זה היא ציינה שהמתנגד לא הוכיח שאחיו נטל חלק בעריכת הצוואה. האח שהפסיד חויב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.