שנתיים לתור לרופאה אחת - שעובדת שלוש שעות בשבוע

שם המחלה הוא תסמונת אהלרס־דנלוס. היא גנטית, ומסיבה לא ברורה תוקפת בעיקר נשים: 90% מהלוקים בה בעולם הן נשים. בישראל יש 500 נשים הסובלות מהתסמונת, ולפי ההערכה כ־5,000 שלא אובחנו.

מקורה הוא בעיה בעיבוד הקולגן, מהחלבונים החשובים בגוף. התוצאה: כאבים כרוניים המשבשים את החיים, גמישות יתר של המפרקים הגורמת לנקעים, מחלות עור, פגיעה במערכות העצבים והעיכול, פגיעה בכלי הדם, במערכת החיסון ובלב.

עוד על בעיית התורים בישראל:

פגיעה במערכת העיכול, הלב והדם. תסמונת נדירה(צילום: shutterstock)

לתסמונת אין טיפול תרופתי, אלא רק תומך (פיזיותרפיה והידרותרפיה חמש פעמים בשבוע) שעוצר את ההידרדרות ומשפר את התפקוד. את הטיפול הזה יכולות הנשים לקבל במרפאה אחת בלבד – במרכז הרפואי איכילוב בתל־אביב. עובדת בה רק רופאה אחת – ד"ר יעל גזית – כנראה היחידה שהתמחתה בנושא זה.

הזמן שמקצה לה מערכת הבריאות לטובת מאות החולות: שלוש שעות בלבד בשבוע. התוצאה: תור ענקי, עם המתנה של כשנתיים עד לפגישה הראשונה. ד"ר גזית מעוניינת להרחיב את עבודתה במרפאה, אבל באיכילוב אומרים שמשרד הבריאות לא מקצה את המשאבים הדרושים.

"לא סביר שיש רופאה אחת בכל הארץ"

אחת הסובלות היא יערה מקמל מתל־אביב, שנעזרת במקל הליכה. התור שלה נקבע ל־2021. "המחלה גורמת לכאבים, לחולשה ולבעיות חמורות רבות. לא סביר שיש רק רופאה אחת שיודעת לטפל בה. כל יום ללא טיפול מקטין את הסיכוי שטיפול עתידי יעזור". לדבריה, חלק מהחולות נוסעות לחו"ל למשך כשנה וחצי כדי לקבל שם את הטיפול. "בישראל לא נותנים לנו מענה", היא אומרת.