אמסלם תקף את סער: "תתבייש לך"
אחרי שגורם בליכוד אמר כי "סער לא מחמיץ הזדמנות לחתור תחת נתניהו" עקב ההתנגדות שהביע לחוק החסינות - הצטרף למתקפה גם ח"כ דוד אמסלם. מנגד, בכחול לבן בירכו על הדברים: "סדק ראשון בחומה. האנשים הישרים בליכוד לא יוכלו לסבול את הכיוון שנתניהו הולך בו"
הדברים שאמר אמש (ה') ח"כ גדעון סער (ליכוד) נגד חוק החסינות עוררו סערה במערכת הפוליטית. בליכוד תקפו את סער כשגורם במפלגה אמר כי הוא "לא מחמיץ הזדמנות כדי לחתור תחת נתניהו ולהפיל אותו" - וח"כ דוד אמסלם צייץ: "גדעון סער, תתבייש לך".
מוקדם יותר אמר סער בריאיון לחברת החדשות בהתייחסו לחוק כי "מדובר באפס תועלת ובמקסימום נזק. נתניהו קיבל עצה לא טובה. החוק לא יועיל לראש הממשלה ואעשה את המרב כדי שזה לא יקרה". סער הדגיש כי "חקיקה פרסונלית עשויה לפגוע באמון הציבור".
"יכול להיות שיהיו חברים אחרים בליכוד שירצו להביע את דעתם", הוסיף סער במהלך הריאיון. "יש בליכוד נוספים שמאוד מוטרדים מהחקיקה הזו ומהמשמעויות שלו". סער הסביר כי "חוק החסינות קיים 14 שנים, מעולם לא עלתה טענה למה החוק הזה לא טוב. הוא חוקק בתגובה לפסיקה של בג"ץ". למרות עמדתו, סער לא אמר בפה מלא כי יצביע נגד חקיקה בנושא וטען כי "כאשר הנושא יעמוד להצבעה אזרחי מדינת ישראל יידעו איך אני עומד להצביע".
גדעון סער תתבייש לך.
— דודי אמסלם (@dudiamsalem) May 16, 2019
מנגד, בכחול לבן התעודדו מדברי סער. ח"כ עפר שלח אמר: "גדעון סער הוא הסדק הראשון בחומה. האנשים הישרים בליכוד ובקואליציה לא יוכלו לסבול את הכיוון שנתניהו הולך בו. לא נניח להם, עד שיעשו מה שצריך". ח"כ יאיר לפיד הוסיף: "צריך הרבה אומץ פוליטי לצאת נגד נתניהו. אני מחזק אותו וקורא לחברי הכנסת מהקואליציה להצטרף לגדעון, חוק החסינות הוא נזק לא רק לליכוד, הוא נזק למדינת ישראל".
ח"כ מיכל שיר (ליכוד) לשעבר העוזרת הפוליטית של סער, הגיבה לתמיכה שקיבל סער מכחול לבן: "בשעות האחרונות יש מי שמנסה לסכסך בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין גדעון סער וליצור קרע פיקטיבי בתוך הליכוד. אני מבינה שאתם רגילים למפלגה שבה אדם אחד מסדר את חברי הכנסת כמו רשימת מכולת, אבל מפלגת הליכוד היא מפלגה דמוקרטית שבה מותר לכל אחד להביע את דעתו ללא חשש".
צריך הרבה אומץ פוליטי לצאת נגד נתניהו. אני מחזק את @gidonsaar, וקורא לחברי הכנסת מהקואליציה להצטרף לגדעון, חוק החסינות, הוא נזק לא רק לליכוד, הוא נזק למדינת ישראל.
— יאיר לפיד Yair Lapid (@yairlapid) 16 במאי 2019
"קואליציה שהיא עיר מקלט לעבירות פליליות"
עוד לפני דברי סער, אך לאחר שהובן כי בכוונת ראש הממשלה לקדם את חוק החסינות על אף שטרם הבחירות הצהיר כי אין לו שום כוונה או רצון לעשות זאת – יצאו סיעות האופוזיציה למתקפה: שלשום הן הודיעו כי הצליחו להשיג את מינימום 40 החתימות לצורך דיון בנושא "החקיקה לחיסול הדמוקרטיה" שאליהן יהיה מחויב ראש הממשלה להגיע.
"האופוזיציה תחייב את נתניהו להגיע למליאת הכנסת ולהשיב האם ראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום חשוב יותר מהדמוקרטיה הישראלית", נמסר, "ראש הממשלה מנסה לגרור את מדינת ישראל לחקיקה שבה השליט חסין מפני החוק תוך רמיסת בית המשפט, בניית קואליציה שהיא עיר מקלט לעבירות פליליות ולדריסת ערכי הדמוקרטיה לטובת ענייניו האישיים".
המכון הישראלי לדמוקרטיה הצטרף גם הוא למאבק ובחוות דעת ששלח השבוע לחברי הכנסת קרא להם להתנגד להצעת החוק המתוקנת של ח"כ מיקי זוהר. "מדובר בהצעת חוק פרסונאלית שנועדה להיטיב עם ראש הממשלה וחברי כנסת נוספים החשודים בפלילים, ללא שום צידוק ענייני. מעבר לכך היא גם צופה פני עבר בנסותה להתערב בהליך שיפוטי שיצא לדרך", נכתב.
ד"ר עמיר פוקס, אחד ממחברי חוות הדעת אמר ל-ynet: "המצב הזה, יחד עם הרצון לחוקק חוקים שיגבילו את בג"ץ, מעמיד אותנו בסיטואציה שהרוב הפוליטי יוכל לעשות כרצונו כי זה יהיה כמעט אוטומטי שלחברי הקואליציה לא יסירו את החסינות ולחברי האופוזיציה כן יסירו, ועם שורת החוקים הנוספת שרוצים לחוקק - בג"צ לא יוכל להתערב כלל. המסר שיצא מהמהלך הזה הוא אנטי שלטון החוק כאשר חברי הכנסת פשוט מנסים להגן על עצמם מפני חקירות ודין פלילי".
מהי משמעות שינוי חוק החסינות?
חוק חסינות חברי כנסת, זכויות וחובותיהם חוקק לראשונה ב-1951. עד שנת 2005 חברי הכנסת והשרים היו חסינים מהעמדה לדין פלילי באופן אוטומטי, וכדי להסיר את החסינות היה צורך בהצבעה בוועדת הכנסת. כלומר, אם היועץ המשפטי לממשלה החליט להגיש כתב אישום נגד חבר כנסת או שר, היה עליו להעביר בקשה להסרת החסינות לוועדת הכנסת, שחבריה היו דנים בנושא ומצביעים האם לקבלה או לא. רק אם נמצא רוב, הבקשה הייתה מועברת למליאה לצורך הסרתה הסופית של החסינות.
בשנת 2005 תוקן החוק כך שהחסינות כבר איננה עומדת לחבר הכנסת או לשר באופן אוטומטי, ואם מחליט היועמ"ש להגיש כתב אישום כנגד מי מהם – החסינות מוסרת באופן מיידי ועל חבר הכנסת או השר לפנות לוועדת הכנסת ולאחר מכן למליאה על מנת להחזירה.
מאז תיקון החוק ועד היום נרשם מקרה אחד בלבד בו הגיש חבר כנסת בקשה למתן חסינות. מדובר בחבר הכנסת לשעבר מבל"ד סעיד נפאע שבינואר 2010 פנה לוועדת הכנסת בבקשה לתת לו חסינות לאחר החלטת היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, להגיש נגדו כתב אישום בגין ביקור במדינת אויב. חברי וועדת הכנסת לא קיבלו את בקשתו – תשעה התנגדו ואילו שניים בלבד תמכו בה.
כעת, מבקשים כאמור בליכוד לתקן בשנית את החוק ולהחזירו למתכונתו הראשונית. המשמעות היא שבמידה ואכן יחליט היועמ"ש, אביחי מנדלבליט, על הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, מנדלבליט יצטרך לבקש את אישור ועדת הכנסת כדי להסיר את חסינותו של נתניהו, והחסינות תוסר רק במידה ויהיה לכך רוב בוועדה. באם יעבור החוק לא רק ראש הממשלה יוכל להפיק ממנו תועלת, אלא גם שרים או חברי כנסת כמו חיים כץ, אריה דרעי, ודוד ביטן שמצויים גם הם תחת הליך פלילי יוכלו לנצלו לטובתם האישית.
לפנייה לכתב/ת 
