כך הפכה אתלטיקו מדריד למעצמה באירופה
לפני שבע שנים וחצי, לפני הגעתו של דייגו סימאונה, נחשבו הקולצ'ונרוס למועדון כושל שהתקשה להתמודד עם הגדולות. אבל מאז שרדה הקבוצה עזיבות של כוכבים, הפכה לאורחת קבועה בגמר ליגת האלופות ומקדימה את ריאל בליגה. רגע לפני המשחק בטדי (19:30): איך היא תשרוד את הקיץ הקרוב ולמה סימאונה בטוח שההצלחה תימשך
הקבוצה שרק שנה קודם לכן זכתה בגביע הליגה האירופית ובסופרקאפ האירופי, קרסה. העזיבה בעת ובעונה אחת של שלושה שחקנים כל כך בכירים, גרמה למשבר קשה.
עם היציאה לפגרת חג המולד בחורף 2011 מצאה את עצמה אתלטיקו במרחק 4 נקודות בלבד מהקו האדום. היא ניצחה רק ב-5 מ-16 משחקי הליגה ומאזן החוץ שלה היה הגרוע בליגה הספרדית: נקודה אחת מ-7 משחקים. בנוסף היא גם הודחה בבושת פנים מהגביע ע"י אלבסטה מהליגה השנייה.
קיקה סנצ'ס פלורס, המאמן שהוליך את הקולצ'ונרוס לזכייה בליגה האירופית, אמר: "אני מביט בעצב רב על הקבוצה שזכתה בתארים והגיעה לגמרים, כי לא נשאר ממנה דבר. הכל השתנה, ואין מה לראות". המאמן גרגוריו מנסאנו כמובן פוטר. ואז, בדצמבר 2011, הגיע המשיח.
החתימה של דייגו סימאונה לפני שבע שנים וחצי שינתה את ההיסטוריה של אתלטיקו מדריד. מאז אותו רגע החלה רוח חדשה, רוח ווינרית, לנשב במועדון. מקבוצה שהייתה רק לפני כמה שנים בדיחה עצובה, היא הפכה לאחת הבכירות באירופה. אתלטיקו היא כיום אימפריה ומותג בינלאומי – וכל זה לא היה קורה בלי המנהיגות והכריזמה של "צ'ולו".
אליפות, גביע, שתי זכיות בליגה האירופית, שתי זכיות בסופר קאפ האירופי, סופר קאפ ספרדי, וגם שתי הופעות בגמר ליגת האלופות – כל זה קרה בשבע וחצי השנים של סימאונה באתלטיקו.
האתגר הבא של צ'ולו
אלא שעכשיו מתייצב הארגנטינאי בפני אחד האתגרים הגדולים ביותר שהיו לו בקריירה. ולא מדובר בעוד משחק, חשוב ככל שיהיה, אלא בבניית הקבוצה מחדש.
אם בקיץ 2011, חצי שנה לפני שהגיע, איבדה אתלטיקו שלושה שחקני מפתח, כעת היא עומדת לאבד לפחות ארבעה כוכבים, ואולי אף יותר. במילים אחרות, יש צורך להחליף בבת אחת כמעט חצי קבוצה.
אנטואן גריזמן, מלך השערים ואלוף העולם, הודיע בשבוע שעבר כי אחרי חמש שנים, בהן הבקיע 133 שערים, הוא עוזב. כנראה לברצלונה. המחיר? 120 מיליון אירו. עוד לפני כן הודיע גם הקפטן ומעוז ההגנה דייגו גודין על עזיבתו אחרי תשע שנים, והוא בדרך לאינטר בהעברה חופשית.
למעשה, מבין שחקני ההגנה הבכירים, יישאר רק הבלם חוסה מריה חימנס, אחרי שהמגן השמאלי לוקאס הרננדס נמכר לבאיירן מינכן (80 מיליון אירו) והמגן הימני חואנפרן הודיע גם הוא על עזיבתו. כפי שזה נראה כעת, גם פליפה לואיס בדרך החוצה. זה לא נגמר כאן, משום שרודרי, הקשר האחורי הנהדר, שהשתלב כל כך טוב העונה אחרי שנרכש מויאריאל ב-20 מיליון אירו, נמצא על הכוונת של פפ גוורדיולה שרוצה לצרף אותו למנצ'סטר סיטי. במקרה שלו מדובר במחיר הנע בסביבות 85 מיליון אירו.
לא דומה בכלל לקבוצה של 2011
למרות הנטישה הסיטונית, סימאונה נשמע בטוח מאוד בעצמו ובפרוייקט שלו לקראת העונה הבאה. כולם מסכימים שאין שום סיכוי שקריסה כדוגמת זו של 2011 עשוייה לחזור על עצמה.
הסיבה העיקרית היא כמובן כלכלית. סימאונה וראשי המועדון יודעים שעם הכסף הגדול שייכנס מהמכירות – בין 200 ל-280 מיליון אירו – ניתן יהיה לרכוש שלושה-ארבעה שחקנים ברמה גבוהה. אבל זה לא רק הכסף הנזיל. צריך להבין שאתלטיקו מודל 2019 לא דומה כמעט בשום דבר למועדון הכושל מבחינה ניהולית וספורטיבית של 2011. אז זו הייתה עוד קבוצה אפורה שהייתה שקועה בחובות, וכיום מדובר באימפריה, עם אחד האיצטדיונים היפים והמרשימים בעולם.
ה"וונדה מטרופוליטנו" הזוהר החליף את ה"ויסנטה קלדרון" המיושן והקפיץ את אתלטיקו שנים רבות קדימה. בעוד שבוע וחצי יארח האיצטדיון המרהיב את גמר ליגת האלופות בין ליברפול וטוטנהאם.
המועדון העייף והמיושן עשה בשנים האחרונות מתיחת פנים מרשימה, והאיצטדיון הסופר-מודרני הוא רק דוגמא אחת למגמת ההתחדשות והחדשנות העכשווית. מחלקת המדיה של אתלטיקו היא כנראה המרשימה והיצירתית ביותר בכדורגל האירופי.
כל אלו יחד עם ההצלחות על כר הדשא, הפכו את אתלטיקו למותג שמשדר דינמיות, עוצמה והצלחה. וכך גם מעגל האוהדים הולך ומתרחב. בשבוע שעבר התפרסם כי מספר חברי המועדון,
ה"סוסיוס", הגיע לשיא חדש – מעל 128 אלף. והמספרים רק הולכים וגדלים.
אם בעבר שחקנים מהטופ העולמי לא היו מתקרבים לאתלטיקו, היום יהיה קשה למצוא מי שיסרב. בגלל ההצלחות בעידן סימאונה והשדרוג הכלכלי, אתלטיקו גם יכולה להרשות לעצמה לשלם משכורות גבוהות. גריזמן הרוויח בשנה האחרונה 20 מיליון אירו נטו וסימאונה מכניס לחשבון הבנק שלו 2 מיליון אירו נטו בכל חודש. כן, 24 מיליון אירו בשנה. כפול ממה שמרוויח זינדין זידאן בריאל מדריד.
אבל זה לא רק הכסף והבסיס הכלכלי האיתן שנותנים לסימאונה מקום לאופטימיות. יש סיבות נוספות, והעיקרית שבהן היא מחלקת הנוער. בשבת סיימה אתלטיקו ב-2:2 במחזור הסיום של הליגה מול לבאנטה. את השער האחרון של העונה הבקיע סרחיו קאמלו בן ה-18 בהופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת.
סימאונה נראה מאושר מתמיד על הקווים. ברור, כל מאמן אוהב ששחקנים צעירים מצליחים בקבוצה הראשונה וקאמלו הוא הצעיר ביותר מבין השישה שקיבלו הזדמנות העונה. בהרכב מול לבאנטה פתח גם הבלם בן ה-20 פרנסיסקו מונטרו ובמחצית השנייה נכנס החלוץ ויקטור מוייחו (18). מאז ש"צ'ולו" הגיע לאתלטיקו הוא העלה מהנוער 27 שחקנים וכמה מהם, כמו סאול ולוקאס, הפכו לכוכבי על.
שלושת הצעירים הנוספים שקיבלו העונה הזדמנות הם המגן הקולומביאני אנדרס סולאנו והחלוצים חואקין מוניוס ובורחה גארסס (שהבקיע מול אייבאר). אז נכון, דייגו קוסטה כבר בן 30 ובכלל לא בטוח שיישאר בעונה הבאה, אבל חוץ ממנו מדובר בקבוצה צעירה. קוקה ואלברו מוראטה הוותיקים בסך הכל בני 27. סאול, ממנהיגי הקבוצה, בן 24, כמו גם חימנס. תומא למאר בן 23 ותומאס פארטיי בן 25. רודרי, שלא בטוח שיישאר, בן 22. בהשוואה לברצלונה המזדקנת, רוח הנעורים הזו עשוייה להיות פקטור משמעותי מאוד בעונה הבאה.
אתלטיקו האריכה באפריל את החוזה של יאן אובלק, השוער הסלובני הנהדר, בשל החשש שייחטף ע"י אחת הקבוצות העשירות ביבשת. ההישארות שלו הייתה תנאי מבחינת סימאונה, לפני שהאריך את החוזה שלו עצמו.
אובלאק זכה העונה בתואר ה"סאמורה", השוער המצטיין של הליגה הספרדית, אחרי שספג רק 27 שערים ב-37 משחקים. זו העונה הרביעית ברציפות שהסלובני הוא שוער העונה בספרד והעונה הרביעית שאתלטיקו היא הקבוצה עם ההגנה הטובה בליגה. אז נכון שבעונה הבאה שחקנים אחרים ישתפו פעולה עם אובלק וחימנס, אבל סגנון המשחק של סימאונה מבטיח שגם בעתיד ההגנה תהיה החלק החזק.
מי יחליף את גריזמן?
השאלה הגדולה נכון להיום היא מי יהיה מחליפו של גריזמן. לא פשוט למצוא חלוץ שיבקיע 25 שערים בממוצע בעונה. השמות שהוזכרו עד עתה בתקשורת הם פאולו דיבאלה מיובנטוס, אלכסנדר לאקאזט ופייר אמריק אובמיאנג מארסנל ומיקל אויירסבאל מריאל סוסיאדד. בסקר שנערך בקרב אוהדי אתלטיקו נרשם רוב גדול המצדד בצירופו של דיבאלה.
החלוץ הארגנטיני הוא ממש תואם של גריזמן – לא חלוץ רחבה קלאסי, אלא כזה שמצטרף מאחור ולא מפסיק לנוע ולחפש שטחים. דיבאלה עבר עונה מאכזבת ביובנטוס לצידו של כריסטיאנו רונלדו, אבל אם יהיה יותר דומיננטי, כפי שהיה לפני שנתיים כשהבקיע 26 שערים, הוא עשוי להיות יורש ראוי ומוצלח לגריזמן.
מה שבטוח, דייגו סימאונה משוכנע שאתלטיקו תמשיך להיות גורם משמעותי בטופ של הכדורגל הספרדי והאירופאי. "כשחתמתי על הארכת החוזה זה היה אחרי שהפסדנו בדרבי מול ריאל", הוא סיפר. "ידעתי לקראת מה אני הולך, עם הידיעה שהמועדון הזה גדול יותר מכל אחד מאיתנו. לאורך השנים עזבו אותנו פרננדו טורס, פורלאן, אגוארו, מנדז'וקיץ', דייגו קוסטה ועכשיו גריזמן, והקבוצה המשיכה להיות חזקה. כי המועדון הזה חזק, כי הוא נבנה על יסודות מוצקים. וכולנו, הצוות המקצועי והשחקנים, נמשיך בדיוק באותה הדרך ולא נשנה דבר".
מקום רביעי באירופה
את העונה הנוכחית סיימה אתלטיקו במקום השני בליגה, במרחק 11 נקודות מהאלופה ברצלונה – אבל בפער של 8 נקודות לפני היריבה העירונית ריאל מדריד.
זו העונה שנייה ברציפות שאתלטיקו מסיימת כסגנית האלופה ומקדימה את ה"בלאנקוס", רק שהעונה המספרים טובים יותר. אשתקד הפער מריאל היה רק 3 נקודות והפער מבארסה האלופה היה 14 נקודות.
אז כן, כבר שנתיים אתלטיקו היא הקבוצה הבכירה במדריד, בעצם מאז שעברה לשחק באיצטדיונה החדש. הפנטזיה הגדולה הייתה להגיע לגמר ליגת האלופות ולשחק באיצטדיון הביתי, אבל אחרי ניצחון 0:2 ענק על יובנטוס במשחק הראשון בשמינית הגמר הגיע ההפסד 3:0 בטורינו לכריסטיאנו רונאלדו וחבריו.
מיגל אנחל חיל מארין, המנהל בפועל של אתלטיקו, התראיין השבוע לאתר הרשמי של המועדון וסיכם: "למרות שהיו אכזבות, הייתה לנו עונה טובה. זכינו בסופר קאפ האירופי וסיימנו במקום השני במאבק מול שתי קבוצות, בארסה וריאל, שהתקציב שלהן כפול משלנו. אתלטיקו נשארה במקום הרביעי בדירוג המועדונים של אופ"א, וזה למרות שיש באירופה 13 קבוצות עם תקציב גדול משלנו".
לפנייה לכתב/ת 
