בצע כסף והשחתה ציבורית בברז שלך בבית
המים המזוהמים שמתגלים שוב ושוב בחולון, בפ"ת, בגליל, בירושלים ובראשל"צ הם תוצאה של שערוריית הנבזות של מתקני ההתפלה ורשות המים
לפני פחות משבוע רגשה הארץ כשתושבים בחולון ובעוד מקומות פתחו את הברז וזרם של מים חומים-עכורים פרץ ממנו. הם התקשרו למהנדסי חברות המים, הזעיקו את מקורות וסירבו לשתות. היה להם ברור שמשהו שלא יעלה על הדעת קרה כאן. אבל אז הגיע האירוויזיון המוצלח והשכיח את העניין. לפחות הוא הוכיח שגוף ציבורי מסוגל לתפקד ולהביא תוצאות, כי מתקני ההתפלה – האחראים לפיאסקו המים המזוהמים – הם מופרטים. ולמה הגיעו משם המים המזוהמים? כי מישהו גזר קופון על חשבון מי שחייב מים כדי לחיות.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
ככה זה קרה: בסוף 2018 התגלה מה שהיה צריך להיבדק כבר לפני שנים - שיש מפעלי התפלה שמורידים את רמות הסינון ומאפשרים להשאיר במים כלורידים, יותר מלחים ובעקבותיהם חומרים אחרים. כשמסננים פחות – חוסכים יותר.
איך הם עשו את זה בשורק, למשל? מתקן ההתפלה היה מקטין את הכמות ל-20 מיליגרם כלורידים לליטר (שזה מה שמותר וראוי), מבצע ב-9:00 בבוקר את הבדיקה עבור רשות המים, וזמן קצר לאחר מכן מעלה את כמות הכלורידים ל-80 מיליגרם לליטר ומשאיר את זה עד הבדיקה הבאה. זה חוסך 20 מיליון שקל בשנה. מפעל של 150 מיליון קוב מרוויח כ-350 מיליון שקל, אבל מה אכפת לו להרוויח יותר?
מי שהיה אחראי ב-IDE טכנולוגיות (חברת ההתפלה של תשובה), על מתקן שורק ועל זה באשקלון, הוא המנכ"ל אבשלום פלברג. לפני עשר שנים פגשתי אותו במתקן ההתפלה של אשקלון ושאלתי אותו למה הם מתפילים כשהם יודעים שזה לא באמת נחוץ. הוא אמר שהם מוכרים למי שקונה מהם. פלבר היה הרפרנט באוצר שממונה על תחום ההתפלה ועבר לנהל את ההתפלה המופרטת. אם אתם רוצים לקבל את תמצית ההשחתה של מדינת ישראל – הנה היא. הרגולטורים עוברים לצד שמוכר.
כשכסף הוא חזות הכל, אפשר לחסוך על חשבון האזרחים. לכסף אין ריח, אבל למים החומים שהם התוצאה הסופית של הפרטה ורדיפת בצע, דווקא יש. נכון ש-IDE מכרו את חלקם בסוף 2018, אבל התלונות על מפעלי ההתפלה השונים מתייחסות לפרק זמן ארוך יותר. ההתנהגות המוסדית לא השתנתה.
ואם נדמה לכם שרמאות מרעילה זה משהו חדש, אז לא. נברתי בארכיון העיתונות וזה מה שהעליתי: ב-2014 זה קרה ברחובות. בינואר 2016 זה קרה בנווה דקלים בראשון לציון. ב-2017 זה שוב קרה ברחובות. בפברואר 2018 זה קרה בשעב בגליל המערבי ובאפריל בכרמיאל. באותה שנה זה קרה גם בבית שמש, בחולון, בגבעת זאב בירושלים ובעוד יישוב בגליל. ב-2019 זה קרה שוב בפתח תקווה.
מתקני ההתפלה הם אותם פילים לבנים שנבנו על חופי ישראל, חשופים למטחי טילים מכל מקום, תופסים שטח, מזהמים, מחממים את האטמוספרה, מייצרים מים יקרים, מזוהמים, יקרים ומיותרים. כל מטרתם היא לעשוק את אזרחי מדינת ישראל ולהשקות אותם במים גרועים.
ואז אנחנו קונים את המים ארבע פעמים: פעם ראשונה משלמים לכל טייקון כ-2.5 שקל על כל קוב כמדינה, ואז, כאזרחים, פי שלושה לתאגידי המים. אחר כך יש אגרת ביוב על המים המזוהמים שמטוהרים מחדש ונמכרים פעם רביעית לחקלאים. איזו תעשייה. והתוצאה - מרעילה. כבר לפני 10 שנים שילמנו 15 מיליארד שקל כדי לחבר את מכוני ההתפלה למערכת הארצית ומאז אנחנו משלמים מילארדים כל שנה כדי לקבל מים זוועה.
מי אחראי על העניין הזה? ראש הממשלה, שר התשתיות וכל מי שידו שותפה במעל של הפרטת המים הישראלים.
האם אנחנו צריכים להפריט את המים? לא ממש. חורף מפואר כמו השנה קורה פעם בעשר שנים, אבל גם ב-2015 היה חורף מצוין. כך גם ב-2010-2009. לא חסרים מים. אנחנו רק לא עושים כלום כדי לנצל אותם וממציאים סיפורים על בצורת, התייבשות ומפלס הכינרת.
למה? כי רשות המים, הרגולטור, לא ממש דואגת לכם. היא דואגת לכסף. אגב, האם היא שיתפה פעולה עם מכוני ההתפלה?
אז שתו מים. וכמה שאתם רוצים. בין כה וכה התרגלתם לשתות בוץ. וחוץ מזה היה אירוויזיון נפלא, אה? כמה טוב שיש שידור ציבורי.
- צור שיזף
הוא סופר, עיתונאי וחקלאי
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
