"אחרי המשמרת זה פתאום חוזר". מפגש נדיר עם הישראלים במרכז העצבים של פייסבוק
בבניין אפרורי למדי בברלין יושבים בודקי תוכן ישראלים ועוברים על כל פוסט, תמונה או סרטון שעלולים להפר את כללי הקהילה של פייסבוק. "באתי מהמלחמה, בעיניי זה ממש לא סיפור", אומרת אחת מהם, ועמיתה מסכם את החלק הארי של העבודה: "עוד אידיוט אמר את דעתו". אבל חלקם מודים שהפסיקו לאכול בשר בגלל סרטוני זוועה ומספרים על תמונות שחוזרות ועולות גם אחרי העבודה. חלק ראשון
מדובר באחד הנושאים שמשפדים את פייסבוק על הגריל חדשות לבקרים: מצד אחד נטען כי היא לא עושה מספיק כדי לנטר תכנים קשים בפלטפורמות שלה (הדוגמה האקטואלית ביותר היא זו של מסע הטבח בניו זילנד, שגבה את חייהם של 50 בני אדם ושודר בפייסבוק לייב). מצד שני נטען כי פייסבוק - שלה 2.6 מיליארד משתמשים חודשיים, 1.6 מיליארד משתמשי וואטסאפ, 1.3 מיליארד משתמשי מסנג'ר ויותר ממיליארד משתמשי אינסטגרם - היא מונופול ששולט על השיח ברשת באמצעות צנזורה מקיפה.
>> הסוד של פייסבוק: כך עובד מנגנון הצנזורה של הרשת החברתית
גם מרכזי בדיקת התוכן של פייסבוק עולים מדי פעם לכותרות, ושורה ארוכה של תחקירים וריאיונות עם עובדים לשעבר מציגים תמונה עגומה במיוחד. בודקי תוכן הם האנשים שנחשפים לכל פוסט, תמונה, סרטון לייב או תגובה שעלולים להפר את כללי הקהילה של הרשת החברתית. בפועל זה אומר עירום, סמים, פורנוגרפיית ילדים, אלימות קשה, דברי הסתה, טרור או פגיעה עצמית, אבל גם חשבונות מזוייפים וניסיונות הונאה שמתקיימים בפלטפורמה. שמונה שעות ביום, כל יום. לאחרונה פרסם מגזין The Verge תחקיר מקיף ובו נטען כי פייסבוק, שאינה מעסיקה את בודקי התוכן באופן ישיר, מזניחה את הטיפול הפסיכולוגי והרגשי בהם באופן שיטתי. התחקיר חשף כי באחד המרכזים בארה"ב עובדים צורכים סמים בהפסקות ומקיימים יחסי מין במשרד, כאמצעי להתמודדות עם הקושי הרגשי הנלווה לסוג כזה של עבודה. בעקבות הפרסום הכריזה פייסבוק בשבוע שעבר על "תהליך הבראה" שכולל שיפור משמעותי בתנאי ההעסקה של בודקי תוכן.
כלה אלה הופכים את מרכזי פיקוח התוכן של פייסבוק למרכזי העצבים של ענקית הטכנולוגיה - ואלה נשארים לרוב סגורים בפני עיתונאים. רמת הרגישות פה גבוהה במיוחד: פייסבוק שומרת בסוד על מיקומם המדויק של כל אחד מ-20 המרכזים ברחבי העולם, בהם מועסקים 15 אלף עובדים, אוסרת לצלם או להקליט את בודקי התוכן ומסרבת לחשוף כל פרט שיסגיר את זהותם. הסיבה הרשמית היא חשש מפני פיגוע ירי דומה לזה שהתרחש במטה יוטיוב בקליפורניה רק לפני שנה, אבל בפייסבוק גם מבינים שהעבודה שנעשית שם רגישה במיוחד, מעוררת עניין ציבורי גובר ומושכת אליה אש תקשורתית - ואולי זו דווקא הסיבה שקיבלנו אישור חד פעמי להציץ אל מרכז פיקוח התוכן של פייסבוק בברלין, שמנוהל על ידי חברת Majorel.
כמה מעובדי ועובדות משמרת הבוקר של השוק הישראלי, בני עשרים פלוס ועד ארבעים, יוצאים החוצה לעשן סיגריה, מתלוננים על החורף שעוד לא נגמר ומתווכחים ביניהם אם "חברים" איבדה מהרלוונטיות שלה. בעברית, איך לא. כשהם בעבודה התנ"ך שלהם הוא מאגד כללי הקהילה של פייסבוק, המשרטט את המדיניות של ענקית הטכנולוגיה לגבי מה מותר ואסור להגיד או לשתף בפלטפורמות שלה. כל אחד מהם סורק במשמרת מאות פוסטים, תגובות, סרטונים ותמונות בפייסבוק ובאינסטגרם. העבודה קשה ובפייסבוק מתגאים בשכר גבוה משמעותית משכר המינימום במדינה בה הם פועלים - כאן בברלין הוא מיתרגם לכ-8,500 שקלים ברוטו, לא כולל תוספות שונות. העובדים מחזיקים כאן בממוצע שנה וחצי, אבל ב-Majorel טוענים שזה בגלל שברלין מושכת אנשים צעירים שבאו לחוות את העיר באופן זמני, ולא בהכרח בגלל אופי העבודה.
כשאנחנו יושבים לשיחה, נראה שהם לא לגמרי מבינים על מה כל המהומה. "מבחינתי לעבוד פה זה הרע במיעוטו", אומרת אחת מהן, "בעיניי לעבוד במוקד שירות לקוחות טלפוני... תהרגי אותי עכשיו". עבודה במוקדים הטלפוניים, הנפוצה בקרב מהגרים צעירים, היא בעיניהם יותר קשה. "כאן הכל עם פילטרים, לא צריך להתווכח עם אנשים בטלפון", מוסיף בודק אחר.
ידעתם למה אתם נכנסים?
"אחד הדברים הראשונים שאמרו לנו כשהתחלתי כאן היה שיש פה הרבה עיסוק בחומרים גרפיים. הזהירו אותנו מראש כבר בשלב ריאיון העבודה. כל הזמן הקפידו להגיד שמי שזה לא מתאים לו יכול לקום וללכת והכל בסדר. זה היה כל כך מודגש שהופתעתי בסופו של דבר מהווליום הנמוך של התכנים הקשים", מספרת אחת הבודקות. "השוק הישראלי הוא כזה. הרוב זה 'פקה פקה', יש הרבה פחות תוכן גרפי ויותר טקסטים להתמודד איתם", מוסיף בודק אחר.
ויש גם מי שעבורם הזהות הישראלית היא מעין הכנה לעבודה המאתגרת: "מבחינתי אלה התכנים שאת רואה כשאת הולכת ברחוב", מספרת אחת הבודקות. "זו המציאות בתל אביב, בישראל. גרתי במקומות בעייתיים ונחשפתי לכל מיני אירועים, אפילו ברמת הטרור. זו אני ואלה החוויות שלי, וראיתי את כל הדברים האלה מול העיניים. אז כששאלו אותי אם אני מרגישה שאני יכולה להתמודד עם העבודה ועם התכנים אמרתי להם 'אתם רציניים? באתי מהמלחמה'. בעיניי זה ממש לא סיפור גדול".
לא סיפור, עד שהמצב הפוליטי מזרים לפייסבוק הרבה מאוד תכנים שקשורים למתקפות טילים מהרצועה על תושבי עוטף עזה ושאר ישראל. "גרתי בשדרות, אז יש את הדברים שבשבילי הם טריגרים, אלה מטענים ספציפיים שלי. כשהתחלתי לעבוד פה היה בדיוק עוד סיבוב טילים והרגשתי שזה יושב לי על נקודה בעייתית. באותו רגע ירדתי למטה לדבר עם הפסיכולוגים, ישבתי שם שעה. אמרו לי 'את לא צריכה להתמודד עם זה, שחררי את זה'. חוץ מזה זו גם עבודה שנעשית בצוות, אם אני לא יכולה רגשית להתעסק במשהו אני תמיד אוכל לבקש מאחד החברים שלי במשמרת".
העבודה הולכת איתכם הביתה?
"לפעמים אחרי כמה שעות, כשאתה כבר אחרי משמרת וחוזר הביתה, פתאום זה חוזר. ואז או שאתה נותן לזה לתקוף אותך, או שלא. אני מעדיף שלא לתת לזה מקום", אומר אחד הבודקים. "בשבועיים הראשונים שלי פה הפסקתי לאכול בשר בגלל סרטוני בתי המטבחיים של הטבעונים. בסופו של דבר, כל עוד לא מדובר באונס, או אלימות או איזה איום בהתאבדות, זה פשוט עוד יום בפייסבוק, עוד אידיוט אמר את דעתו", מספר בודק אחר. בודק נוסף משתף: "לי באופן אישי הכי קשה עם התעללות בבעלי חיים ובפרט בכלבים. הפסקתי לגמרי לאכול בשר מאז שאני עובד פה. אנחנו נחשפים הרבה לתוכן הזה אבל לא כי המשתמשים מעודדים התעללות, אלא כי הם מנסים לגנות אותה".
ואז מה עושים? מסירים?
"תלוי בכוונה של המשתמש. אם זה במטרה לעורר מודעות לסבל של בעלי החיים אז אנחנו נמסך את התוכן (הוספת פילטר מטושטש שמבקש הסכמה מהמשתמשים לצפות בתוכן - ה.ב.), אבל אם זה הועלה כדי לחגוג - כמו כשיש את פסטיבל אכילת הכלבים בסין - אז אנחנו מורידים".
תנו דוגמה לתוכן שמעסיק אתכם מהרשת הישראלית.
"אנחנו רואים פה הרבה מהעמוד 'כשאבא ואמא בני דודים', ראינו פה את כל השרים והפוליטיקאים. אבל לא מדובר במקרים מזעזעים במיוחד. בסופו של דבר גם העמודים הפופולריים יודעים את הכללים פחות או יותר", מסבירה אחת הבודקות.
"אפשר לומר שרוב הדברים שמגיעים לתקשורת עשו אצלנו סיבוב לפחות פעם אחת", מספר בודק אחר, "הרבה פעמים הפוסטים דווקא בסדר, אבל אז מגיעים הטוקבקיסטים ונותנים לזה חיים אחרים לגמרי". הם צוחקים: "אורן חזן הולך להסתובב בירושלים, מעניין מה הולך לצאת מזה", ומוסיפים כי הם רואים הרבה את הצל, "הוא עושה לנו את היום".
קרה שהייתם צריכים להסיר או להשאיר פוסט למרות שלא הסכמתם עם התוכן שלו?
"מבחינתי זו עבודה מאוד טכנית. יש את התקנות ועובדים לפי מה שכתוב בהן וזהו", אומר אחד, אבל הקולגה חולק עליו: "דווקא בעיניי זה המקום להיות קצת יותר יצירתי בעבודה, להפעיל את המוח". בודקת שלישית מוסיפה: "אני מאוד פמיניסטית ובאה ממקום של להגן על נשים. ויש פעמים שנורא מכעיס אותי משהו שנאמר, אבל הבן אדם לא עבר על שום תקנה. דעות צריכות להישמע גם אם אני לא מתחברת אליהן".
אגב, לבודקי תוכן של פייסבוק יש פייסבוק?
"לי אף פעם לא היה חשבון".
"אני פחות משתמשת, אבל זה שם. אף פעם לא הייתי מהכבדים, זה היה בעיקר לצורכי עבודה. אבל אני שומעת את החברות שלי, כל יומיים מישהי מחליטה להתנתק מפייסבוק או לחזור. זה און-אוף כזה".
"אני הייתי משתמש כבד עד שהתחלתי לעבוד פה. אני אוהב לקרוא תגובות מלאות ארס בפייסבוק, אבל עכשיו אני מקבל את המנה היומית שלי במהלך המשמרת וזהו, לא רוצה יותר".
"זה קורה לפעמים. פעם אחת הייתי צריכה לחסום קבוצה של מסיבת רווקים של ידיד שלי, בגלל שעלתה לשם תמונה שהפרה את הכללים".
אתם מרגישים שאתם עושים עבודה חשובה?
"הפעם היחידה שהרגשתי שאני עוזרת באמת הייתה כשהגיע אלי סרטון לייב של בחורה שממש דיברה על זה שהיא רוצה להתאבד. לפי התקנות אנחנו אמורים גם לשלוח את המידע הזה לרשויות, וגם לשלוח אליה מידע רלוונטי למצב שבו היא נמצאת. אנחנו מחוייבים במקרים כאלה גם להישאר ולצפות עד סוף השידור החי. אז כמובן שאנחנו לא יודעים מה באמת קורה בסוף, אבל זה מקרה מובהק שבו הפלטפורמה עוזרת לאנשים".
זה לא מפחיד?
"אני חושבת על זה שאם הייתי פיזית לידה, הייתי כנראה משותקת. זה היה הרבה יותר מפחיד, כי אתה נכנס לפאניקה. פה אני מול מסך, אני הולכת הביתה בסוף היום, אני לא מכירה אותה ולא צריכה לחשוב על זה יותר מדי, אבל זה בכל זאת קצת להציל בן אדם".
הכותבת הייתה אורחת פייסבוק בברלין
