כך העבר שלכם משפיע על סגנון ההורות

"את זה אני לא אעשה לילד שלי!", זוכרים שהבטחתם לעצמכם? זה יכול להיות סביב הנטייה של אחד ההורים להרים את הקול או להכריח לעשות משהו שלא אהבתם שעושים לכם. יתכן שאמרתם שתהיו הורים מעורבים יותר מהוריכם, ואתם מוצאים עצמכם טובעים בים של עבודה, ובסופו של דבר אתם מנציחים את הנטייה המשפחתית.

חוזרים על משפטים של ההורים שלכם?(צילום: shutterstock )

אם חווינו בילדותנו דפוס של הורות שמנכיח יותר כוחות הישרדות ופחות שיתוף ברגשות ודילמות, ייתכן שכך נהיה גם עם ילדינו. נעודד בעוצמה נוכחות עקבית שלהם בבית הספר, ולא נפתח שיחה משמעותית על מה קורה שם בכיתה, כל יום במשך שבע שעות, מה קורה בהפסקה, איך עברה הפעם האחרונה שבה המורה חילקה את הכיתה לקבוצות, או אם יש איזו  בעיה עם אחד החברים לכיתה. זה מה שספגנו כילדים, כשהורינו שמו דגש על ערכים משמעותיים כמו עקביות, יציבות, לימודים ואחריות, ופחות על אתגרי חוויות של שייכות, קשר, מקום חברתי, או הצורך בהנאה במסגרת החינוכית.

קראו עוד:

"אני האמא עם הפרצוף החמוץ בל"ג בעומר"

בדקנו - עד כמה ההורים מכירים את הילד שלהם

9 משפטים על כסף שצריך לומר לילדים

שלבים לשינוי דפוסים 

השלבים לשינוי דפוסים ליצירת הורות מותאמת יותר לצרכי הילדים. האם נוכל לנטרל את התגובות האוטומטיות שהוטמעו בנו בילדותנו, ולפתח הורות, כפי שרצינו שתהיה לנו, כילדים? מדובר בתהליך מאתגר, אבל אפשרי, שניתן לבצע בארבעה שלבים מרכזיים:

בשלב הראשון, עלינו להחליט האם אנו מקבלים את ההנחה שההורות שחווינו היא נקודת מוצא לדפוסי ההורות בהם אנו פועלים היום. אם התשובה היא חיובית ניגש לשלב השני.

האם דיברתם בבית על דילמות וקשיים?(צילום: shutterstock)

בשלב שני ננסה לאפיין באיזה בית גדלנו ומה היו מאפייני ההורות שחווינו. נסמן לעצמינו מספר נושאים מרכזיים:

1. האם גדלנו במערכת משפחתית שהיו בה חוקים וגבולות ברורים? מה נרצה לאמץ ומה נרצה להרפות ולשנות?

2. מה היה סגנון התקשורת בבית הורינו - על מה דיברו, באילו הזדמנויות, האם התקיימו שיחות פרטיות יזומות בין הורים וילדים? האם דיברנו עם ההורים על נושאים כואבים, קשיים, דילמות, מחשבות, רגשות? האם הייתה נטייה לנוקשות או לרכות ורוגע בדיבור?

3. איך נהגו בבית הורינו בנוגע לפתיחות לקשרים חברתיים: האם בבית ילדותנו אירחו חברים, האם בני משפחה נהגו להגיע?

4. האם בעת קושי היה למי לפנות לעזרה? האם התנהגות ההורים שלנו התאפיינה בוויסות רגשי? האם ההורים שלנו ידעו להתאפק, לכעוס, להשלים, לשוחח ולהבליג או הסתערו וכעסו?

5. מה היו הצפיות מאיתנו: למה ציפו מאיתנו בהקשר התנהגות, לימודים, קשרים חברתיים?

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

דברו עם הילדים

בכל משפחה האתגר הוא שונה ומקורותיו שונים, אך המודעות עצמה, המיפוי של דפוסי ההורות אותה חווינו ובחירת מוקד אחד נגיש לשינוי, יאירו לנו את הדרך החדשה שבה אנו רוצים ללכת, ואת ההורות שאנו רוצים להעניק הלאה לדורות הבאים. שינוי ויציאה מאזור המוכר והנוח, דורשים מאמץ מנטלי ורגשי לא קל, אך הוא אפשרי.

הכותבת היא עובדת סוציאלית, מטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת, עם התמחות במצבי משבר במשפחה במרכזי ME-Mental Experts לסיוע רגשי ונפשי