"מלכוד 22": עומד ברף ציפיות בלתי אפשרי
הסדרה החדשה של ג'ורג' קלוני מגיעה למסך עם מטען ציפיות חסר פרופורציה - לא רק בגלל הכוכב שחוזר לטלוויזיה אחרי 20 שנים, אלא בעיקר בזכות העיבוד לספר הקאלט באותו שם. אמנם מדובר ביצירה מעט פחות אירונית וקיצונית, אבל "מלכוד 22" מספקת את הסחורה עם שחקנים טובים, הפקה מושקעת ותזכורת למה באמת חשוב בחיים
אם חשבתם ש"החברה הגאונה" הגיעה מהספרות לטלוויזיה עם מטען של ציפיות, תעשו מקום למיני-סדרה החדשה של Hulu, "מלכוד 22". האדפטציה הטלוויזיונית לרב המכר של ג'וזף הלר שעלה אתמול (ה', ב-yesEdge), נושאת איתה מטען כפול: הפרשנות הטלוויזיונית לקלאסיקה ספרותית בינלאומית שנדמה שתשאר לנצח רלוונטית, פלוס חזרתו של ג'ורג' קלוני לטלווזיה כמעט 20 שנים אחרי ER, הפעם כמפיק בפועל, במאי (של שני פרקים מתוך ששה) ושחקן עם תפקיד קטן בסדרה. ספרו לי עוד על רף ציפיות גבוה לפני שצפינו אפילו בדקה אחת.
כמו שיודע כל מי שאי פעם עלה על מדים, צבא הוא לא בדיוק המנגנון הכי שפוי שאי פעם התנהל על כדור הארץ, על אחת כמה וכמה במהלך מלחמה. ג'וזף הלר, ששימש כמטילן מוטס במלחמת העולם השנייה, הצליח לנקז ל"מלכוד 22" את האבסורד והטירוף שכל מי שמשתייך למנגנון הצבאי ומזדהה איתו נאלץ לאמץ כדי להתקיים בתוכו, למרות שלא פעם מדובר בסתירה לערכים ואינסטינקטים אנושיים, כמו הרצון לחיות, למשל. השגריר העיקרי של ההשקפה הזו בספר הוא ג'ון יוסאריאן, גם הוא מטילן במלחמת העולם השנייה, במאבקו המתמשך במספר המשימות המוטסות שהוא צריך למלא כדי לחזור הביתה בחתיכה אחת.
ההון והמאמץ המחשבתי שהושקעו ב"מלכוד 22" ניכרים בכל פריים. האסתטיקה המוקפדת והבימוי היצירתי והרב-שכבתי דומים מאוד לטביעת האצבע הייחודית בפרויקטים של האחים כהן, שקלוני לקח בהם חלק לא פעם. למרות שהוא חולק את הפרויקט עם שותפים נוספים (גרנט הסלוב ואלן קראוס בבימוי, לוק דייוויס ודיוויד מישוד בכתיבה), ברור שהשם "קלוני", שימשוך לא מעט צופים לסדרה, סלל את הדרך להפקה יוקרתית ומושקעת. בזה אין ספק. גם הליהוק מתהדר בשמות כמו יו לורי ("האוס"), כריסטופר אבוט בתפקיד יוסאריאן ("בנות"), קייל צ'אנדלר (אורות ליל שישי") וכאמור קלוני עצמו.
עוד ביקורות טלוויזיה:
"מלכוד 22" עושה מאמץ לשמר גם את האופי הסאטירי של הספר וגם עקבי בתיאור הסצינות, אבל מי שציפה לקומדיה שחורה בסגנון "מ.א.ש.", שהיא אולי היצירה הקולנועית והטלוויזיונית הכי קרובה באופייה לספר של הלר, יצטרך לעדן קצת את הציפיות. יוסאריאן של קלוני הוא הרבה יותר כבד ראש ופחות אירוני מזה של הלר, לפחות לפי שני הפרקים הראשונים. האבסורד קיים בעיקר במימד הקומי, אבל היוצרים שמים לא מעט משקל על העברת הכאב והעדר ההגיון שבמלחמה באמצעות נאומים אידיאולוגיים ולא נוטים לקפוץ ראש אל הקומדיה השחורה ועתירת הסאבטקסט שמאפיינת את הספר.
גם אם היא לא קיצונית כמו הספר, ובעיקר אם מוותרים על ההשוואה מלכתחילה, "מלכוד 22" היא פיסת טלוויזיה ראויה ומהנה, אם בזכות ערכי ההפקה הגבוהים שלה כמו גם העובדה שהיא מצליחה להצחיק ובמקביל לגעת בלב. יוסאריאן הוא דג שפוי במים שאין בהם טיפת היגיון, והשפיות שלו הופכת אותו לאנטי גיבור הקלאסי – הוא פוחד, וסדר העדיפויות שלו ברור: יותר מהכל הוא מעוניין לחיות. במציאות שנוטה לקדש לא פעם את הערכים ההפוכים, לא מזיק מדי פעם לנער קצת את נקודת המבט.
