לראשונה מזה 50 שנה: הרחמים מקננים בכרמל
שני רחמים, עופות דורסים נדירים ובסכנת הכחדה שבקעו בחי בר כרמל והושבו לטבע לפני מספר שנים, נצפו מקננים יחד בכרמל. ברשות הטבע והגנים מציינים כי זהו הקינון הראשון מזה 50 שנה באזור הכרמל והראשון בעולם של רחמים שבקעו בגרעין רבייה והושבו לטבע
ברשות הטבע והגנים מדווחים כי לראשונה בישראל התגלה קינון של זוג רחמים באזור הכרמל, לראשונה מזה 50 שנה.
על פי רשות הטבע והגנים מדובר בקינון ראשון בעולם של רחמים שבקעו בגרעין רבייה ושוחררו לטבע.
פקחים ואקולוגים של רשות הטבע והגנים זיהו את הרחמים מקננים באזור ובזכות תגי הכנף שהוצמדו לרחמים לפני השבתם לטבע, ניתן היה לזהותם.
הזוג נולד בחי בר כרמל והושב לטבע
השניים זוהו כנקבה בת שמונה, בעלת תג כנף 10, שבקעה ב-2011 בשמורת חי בר כרמל ושוחררה בתחילת 2012 לטבע. בן הזוג, זכר המסומן בתג 24, בן חמש שנים, בקע אף הוא בחי בר כרמל והושב לטבע בסוף 2014.
אוהד הצופה, אקולוג העופות של רשות הטבע והגנים מסביר כי "הרחם נכחד מהכרמל בראשית שנות ה-60 ומהגליל בסוף שנות ה-80 . זאת למעט זוג יחיד בנחל עמוד, שאחד מפרטיו הורעל בשנה שעברה, שוקם בבית החולים לחיות בר של הספארי ברמת גן ורשות הטבע והגנים, שוחרר חזרה לטבע ונדד לסודן שם הוא מקנן כעת".
רביית רחמים בשבי נחשבת למשימה מאתגרת במיוחד וחי בר כרמל הוא אחד המקומות הבודדים בעולם בו מצליחים מאז 2005, במסגרת פרויקט "פורשים כנף", להרבות מדי שנה רחמים ולהשיבם לטבע כדי להגדיל את אוכלוסייתם בישראל.
פרויקט "פורשים כנף" בשיתוף של רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וחברת החשמל שהחל ב-1996, מסייע בהגדלת אוכלוסיות העופות הדורסים המצויות בסכנת הכחדה בישראל, ניטור וטיפול במפגעים המסכנים את הישרדותם. מאז הקמתו, שוחררו 58 רחמים וחלקם לא שרדו בטבע, בעיקר עקב פגיעות מחוץ לשטחי ישראל.
הצופה מציין כי בקרב הרחמים "נשמרת יציבות באוכלוסייה, שהינה חריגה לטובה בקנה מידה עולמי".
כ-55 זוגות מקננים נותרו בישראל
בשנות ה-70 נצפו בישראל 50-80 זוגות מקננים, המצב השתפר מעט בסוף שנות ה-80, אז נצפו 150 זוגות וכיום נותרו כ-55 זוגות מקננים בלבד. על פי הערכה אחרונה שפורסמה בספר האדום של המינים בסכנת הכחדה הוחמר מצבם של הרחמים ב-15 השנים האחרונות בעולם.
בישראל נרשמה יציבות במספרו ב-20 השנים האחרונות וייתכן אף מגמת עלייה במספר הזוגות המקננים. הרחמים לא נשארים בישראל, אלא מבלים שישה חודשים בשנה בנדידה או במזרח אפריקה, שם הם חשופים לסכנות של הרעלות, ציד והתחשמלות.
לדברי הצופה, "הקינון הוא הישג עצום לפעולות השמירה ואישוש אוכלוסיית הרחמים ולטבע בישראל. מזה כ-5 שנים ניצפים יותר ויותר רחמים החוזרים לכרמל אחרי נדידה ארוכה. רחמים צעירים שוהים באזורי החריפה, בעיקר באתיופיה ובסודן למשך זמן רב, לעיתים כשנתיים, בטרם שבים לארצות המוצא ובמקרה של הקינון המדובר לכרמל".
לפני כשנתיים התגלה לראשונה מאז 1952, קינון ראשון של נשרים מחוץ לחי-בר כרמל. הזוג גידל גוזל בהצלחה שפרח מהקן וגם השנה תועד קינון של הנשרים באותו אזור.
לפנייה לכתב/ת 
