הראפר פלד לא מתכוון להתנצל: "אני מודל לחיקוי יותר מהאנשים בכנסת"
סקס, סמים וראפ - את כל אלה ועוד תימצאו בשירים של הראפר פלד, שחותר בהתמדה אל עבר המיינסטרים הישראלי. למי שמאשים אותו במיזוגניה, הוא מסביר שאין לו שום כוונה לחנך - ושאפילו אימא שלו אוהבת את המוזיקה שלו. עם השורה התחתונה אי אפשר להתווכח: "כל ילד שלישי רוצה להיות ראפר"
הראפר פלד הגיע להתארח היום (ד') באולפן ynet. בין שני השירים שביצע - "מה אני נראה לך", שכובש בימים אלו את תחנות הרדיו, והלהיט הקייצי "קוקוס", הוא שוחח איתנו על היפ-הופ, סקס, סמים - וגם על אימא שלו. צפו בביצועים ובריאיון:
פלד רגיל להתמודד עם ביקורת על המוזיקה שלו: הוא שר על חומרים ממסטלים, על מפגשים מיניים ובשירים מסויימים, על שניהם גם יחד. שאלנו אותו האם למרות התכנים, שצבועים לא פעם בנימה סקסיסטית, הוא רואה בעצמו מודל לחיקוי. "אני חושב שאני יותר רול מודל מכל האנשים שבכנסת, או לא יודע מה", הוא אומר בתגובה, "אני בא תכל'ס להיות בחופש. כשאני הייתי ילד הערצתי ראפרים אחרים, המוזיקה נתנה לי כוח, וזו האג'נדה שלי. מעבר לזה - אני לא בא לחנך אף אחד."
פלד לא מתכנן לצנזר את עצמו, או לרכך את הפזמונים בשביל לזכות באהדתם של הורים מודאגים. לפיו, המשמעות של צנזורה עצמית כזו היא "ממש לסרס את האופי של ההיפ-הופ. היפ-הופ צריך להיות אדג'י, צריך לעקוץ, צריך לבעוט". אם לבחור דוגמה עדינה, בשיר "קוקוס" הוא שר: "את עושה קסמים כמו הוקוס פוקוס, מתוקה כמו עוגיה של לוטוס, רואה אותך ומאבד את הפוקוס, בא לי לאכול לך את הקוקוס, מותק את חמה כמו יולי אוגוסט". האם השיר הזה מכבד נשים? מבחינת הראפר אין שאלה: "ברור שאני מכבד נשים, אני ילד של אימא", הוא אומר, ומציין שגם אימא שלו בעצמה "עפה על השירים".
היום, כשמוזיקאים כמו ג'יי זי, קארדי בי וקניה ווסט נמצאים עמוק במיינסטרים, אפשר לרגע להתבלבל ולחשוב שכך תמיד היה המצב. אבל החתירה הנחושה של הראפ למרכז הייתה ממושכת: "לקח הרבה זמן עד שלקחו את המוזיקה הזאת ברצינות בארצות הברית", אומר פלד. והיום, "כל ז'אנר אחר רוצה ומשתמש ונעזר בכלים שההיפ-הופ הביא לעולם. בארץ זה גם קצת מילה גסה, אבל בסופו של דבר, כל ילד שלישי רוצה להיות ראפר. זה הכלי הכי טוב שיש להתבטא."
בינתיים בישראל, השיר "מה אני נראה לך" נכנס לפלייליסט, ונמצא בדרך הבטוחה להפוך ללהיט. פלד לא מופתע: "אני חושב שבמקרה שלי זה תמיד עניין של זמן, אני מאוד עקשן ואני הרבה שנים עושה את זה, והאוזן נפתחת." להבנתו, "אנחנו לכאורה מדינה מאוד שמרנית, אבל מצד שני המוזיקה שאנחנו מביאים מחו"ל ושומעים מחו"ל, והטקסטים שלה, עושים לנו בית בספר."
לסיכום, פלד לא חושב שההצלחה מעידה על כך שהתמסחר. ומצד שני, הוא גם לא לגמרי שולל שזה יקרה בעתיד: "לא התמסחרתי. אבל אני חושב שלכל אחד יש מחיר ופשוט לא הציעו לי עדיין את הסכום הנכון", הוא אומר בחיוך.
לפנייה לכתב/ת 
