לתקוע אצבע בעין של המוסלמים

ההתעקשות על מעבר מצעד הדגלים של יום ירושלים ברובע המוסלמי בשיא הרמדאן מעידה על כוונת מארגניו. הרי יש תוואי אחר שבו אפשר לעבור

יהודית אופנהיימרפורסם: 23.05.19 , 16:21

ארכיון. ריקוד הדגלים(צילום: דוברות המשטרה)

כ-200 אלף מאמינים מוסלמים הגיעו להר הבית ביום השישי השני של חודש הרמדאן. מספר כפול ויותר אמור להגיע בעשרת הימים האחרונים של החודש. הם מגיעים ממזרח ירושלים, מרחבי ישראל, מהגדה המערבית ומהעולם. למשך חודש ימים בכל שנה, ובמיוחד בעשרת הימים האחרונים, שהם שיאו של הרמדאן, מתרחש בירושלים אירוע דתי מרהיב בכל קנה מידה. העיר העתיקה לובשת חג, השווקים מתמלאים, ולצד התפילות באל אקצא מתקיימים גם חיי מסחר ערים והתקהלויות חברתיות ותרבותיות. זהו האירוע הדתי והתיירותי השנתי הגדול ביותר בירושלים.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

השנה מצוין יום ירושלים באחד מעשרת הימים האחרונים והמקודשים ביותר של חודש הרמאדן, ובמהלכו מבקשים בימין הדתי לקיים את מצעד "ריקוד הדגלים" בלב הרובע המוסלמי. גם ללא קשר לרמדאן, מצעד הדגלים מטיל מצור על תושבי הרובע המוסלמי, הנאלצים בהוראת המשטרה להסתגר בבתיהם עד יעבור זעם. כפי שתועד באינספור צילומים וסרטונים לאורך השנים, המצעד רווי במופעים אלימים ובהתבטאויות גזעניות, חלקן גלויות וחלקן מוצפנות בפסוקים הזוכים לפרשנות לאומנית אקטואלית.

השנה, בשל ההצטלבות עם ימי השיא של הרמדאן, מדובר בפגיעה קשה במיוחד. ההתעקשות על מעבר המצעד ברובע המוסלמי מעידה יותר מכל על כוונותיהם של מארגניו, שכן קיימים שני תוואים חלופיים – דרך שער יפו או שער האשפתות - שבהם המצעד יכול להגיע אל רחבת הכותל מבלי להתנגש חזיתית באווירת החג ובאורחות החיים של התושבים המוסלמים.

בג"ץ - בהרכב השופטים נעם סולברג, יעל וילנר ועופר גרוסקופף - דחה לאחרונה עתירה משותפת של עמותת "עיר עמים" ואנשי ציבור שדרשה למנוע השנה את מעבר המצעד ברובע המוסלמי. בניגוד לטענות שהועלו תקשורת, העתירה כללה גם עדויות של סוחרים מהרובע המוסלמי על הפגיעה של המצעד בביטחונם האישי ובהכנסתם, וכן חוות דעת של ראש בית הדין השרעי.

שופטי בג"ץ העדיפו לא להתערב בשיקולי המשטרה, שסברה שיש בידה להבטיח את האירוע מהבחינה הביטחונית. אולם לנושא יש השלכות ציבוריות ומוסריות הרבה מעבר להיבטים הביטחוניים, ולכן המאבק הציבורי נמשך ואף מתחזק.

בניגוד לרושם שמבקשים ליצור מארגני האירוע, עמותת "עם כלביא" ותומכיה, מצעד הדגלים אינו אירוע רשמי, ואף אינו אירוע קונצנזואלי, גם אם הוא זוכה למימון מהקופה הציבורית. מדובר באירוע פרטי של עמותה פרטית, המנסה להכתיב לכלל הציבור את אופייה של ירושלים.

ברחבי העיר מתקיימים בשנים האחרונות עשרות אירועים המבקשים לצקת אופי אחר ליום ירושלים. השנה מתקיימים כ-80 אירועים אלטרנטיביים שבהם משתתפים אלפי תושבים ופעילים חברתיים, דתיים וחילוניים, שלהם דעות שונות ואפילו מנוגדות לגבי עתידה הפוליטי של העיר, אך הם שותפים להכרה באופייה הרב-לאומי והרב-דתי של ירושלים.

בסקר דעת קהל שנערך לאחרונה על ידי חברת "הגל החדש" בקרב הציבור הישראלי הבוגר, עולה כי קרוב ל-60% מתנגדים למעבר המצעד ברובע המוסלמי בימי השיא של הרמדאן וחוששים מהשפעתו השלילית על המתיחות בירושלים והיחסים בין קהילותיה.

גם ברשתות הדתיות מתעורר דיון פעיל בנושא: דמויות מרכזיות בציבוריות הדתית הצטרפו למכתב הקורא למנוע את מעבר המצעד ברובע המוסלמי, ובוגרים של החינוך הדתי פרסמו פוסטים המתארים את תחושות אי-הנוחות שליוו אותם כשהשתתפו במצעד בעבר. תחושות אלה זכורות גם לי באופן אישי כבוגרת החינוך הדתי, ודיון זה זולג כיום גם לציבור החרדי.

משנה לשנה נחשף אופיו של המצעד והוא מקומם עליו ציבורים גדלים והולכים. אל להם להסתפק בקריאה מנומסת להפחתת מופעי השנאה והתוקפנות במצעד הדגלים: עצם הכניסה לרובע המוסלמי בעיתוי ובמתכונת אלה היא מעשה כוחני ומתגרה שמזמין את התופעות הקשות הנראות במצעד. רק הסטתו של המצעד מהרובע המוסלמי תמנע אותן.

האתגר הגדול של ירושלים הוא להפוך את המגוון הדתי והלאומי שבה ממוקד של מתחים ואלימות לעושר תרבותי ורוחני. אם נצליח בכך - זו תהיה סיבה אמתית לחגוג את ירושלים.