ביתו של אלי נשרף כליל: "נשרפו כל הזיכרונות, לא נשאר זכר"
אלי מור יוסף מקיבוץ הראל גילה כי האש כילתה את ביתו ואת בית המלאכה שבו עבד כנפח. "כלי העבודה העתיקים נשרפו, אך לפחות הפסלים שרדו", סיפר
ביתו של אלי מור יוסף, חבר קיבוץ הראל, נשרף כליל. האש שחדרה לקיבוץ ביום חמישי לא הותירה כלום מארבע הקורות שהיו פעם בית. מאוחר יותר נודע למור יוסף, נפח במקצועו, שמלבד הבית, גם המקום בו עבד, בית המלאכה נשרף.
ביום חמישי בערב הוא עמד ללא מילים מול ביתו השרוף. "לא נשאר זכר. נשרפו כל הזיכרונות, אלבומי תמונות, ציורים של הילדות מגיל שנתיים, הסרט ששמו בחדר הלידה על הילדים שלי - כל מה שאישי הלך".
מור יוסף הוא נפח המפסל בברזל ומשמר מוצרים עתיקים מחומר זה בשיטות המסורתיות של הנפחות. בתוך בית המלאכה שלו היו כלי עבודה ישנים. "אני אספן של כלי עבודה עתיקים והכל נשרף. זה בעיקר מבאס. המקדחות הישנות, המסורים, משחזת עתיקה וגם כל כלי העבודה החדשים נשרפו".
בתוך כל זה, למור יוסף היה גם מזל קטן, אם אפשר לקרוא לזה כך - הפסלים שלו נשמרו. "ברזל לא נשרף כל כך מהר ופרטי האומנות אני מעריך שהם שרדו, אבל מלבד זה בתוך בית המלאכה לא נשאר כלום".
באופן אירוני מיר יוסף מתעסק הרבה במסגרת עבודתו באש. "אני לא יכול לשנוא את האש כי אני עובד איתה, אני חי מאש, אבל כשהיא ללא שליטה כמו שהיה בקיבוץ זה בעיקר מפחיד".
מה שבאמת חשוב למור יוסף נשמר. "המשפחה, שהיא הדבר היקר לי מכל - בסדר. המועצה עזרה לנו בכל הפינוי, ונכון, אנחנו מבואסים, אבל כסף בא והולך ועם האתגרים נתמודד".
לפנייה לכתב/ת 
